נסחפו עם הוורט

[אלעזר אטיאס]

כמדומני
שבדברי רש"י כולן שווין לטובה
הפשט נעלם
לא נראה לי שע"פ הפשט הכוונה שקיבלההכל באמונה דאין זה דרך רשי
אלא הפשט כדברי הרא"ם

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת חיי שרה פרק כג פסוק א
ומיתורא ד"שני חיי שרה" למדנו שכלן שוות, ושׁוֹוְיַן על כרחינו לומר שאינו אלא לטובה, דאי אפשר לומר לרעה שיהיו כלן בחטא, שהקטנה אינה בת חטא. יש לומר, דאי לאו יתורא ד"שנה שנה" לא היינו יודעים מיתורא ד"שני חיי שרה" שכלן שוין לטובה בענין החטא והיופי, אבל היינו אומרים ששוויין לטובה אינו אלא בבריאות והעושר והכבוד, אבל לא לענין היופי והחטא שהן חוץ מהמנהג הטבעי. השתא דכתיב שנה שנה שחלק בת מאה לחוד ובת עשרים לחוד ובת שבע לחוד ואחר כך כתב "שני חיי שרה" שכלן שוין לטובה, על כרחינו לומר שזה השווי אינו אלא לענין החטא והיופי, דאם לא כן מה עניין בת מאה עם בת עשרים ובת עשרים עם בת שבע ודוק

 

[עיני ישראל]

פירוש אמיתי.

 

[לביא]

לא נראה לי שע"פ הפשט הכוונה שקיבלההכל באמונה דאין זה דרך רשי
אלא הפשט כדברי הרא"ם

נעלם ממני למה אין זה דרך רש״י

 

[NKC]

אפשר להסביר על דרך הדרש: שכמו שאברהם בא בימים, כך אצל שרה כל ימיה שווים לטובה. שניצלו את כל ימיהם על מלא לתורה ומצוות

 

[פשוט]

אפשר להסביר על דרך הדרש: שכמו שאברהם בא בימים, כך אצל שרה כל ימיה שווים לטובה. שניצלו את כל ימיהם על מלא לתורה ומצוות

כיוונת לדברי אוה"ח הקדוש על אתר.

 

[לביא]

אפשר להסביר על דרך הדרש: שכמו שאברהם בא בימים, כך אצל שרה כל ימיה שווים לטובה. שניצלו את כל ימיהם על מלא לתורה ומצוות

כיוונת לדברי אוה"ח הקדוש על אתר.

רש״י הגיעה מחמת הכפילות של המקרא ״אלה חיי שרה מאה שנה וכו׳ שני חיי שרה״, ואילו באברהם לא כפל זאת. וא״כ אף שרש״י לא חלילה יכחיש כי אברה ניצל כל ימיו לתורה ומצוות, לכאורה אין זה פירושו הפשוט ברש״י באומרו ״כולן שוין לטובה״.
(האוה״ק כנראה לא למד את רש״י כך, והילכך השאלה היא, איך למד את רש״י?)

 

[אלעזר אטיאס]

נעלם ממני למה אין זה דרך רש״י

כך נראה לי
אדרבה אשמח שתמצא לי מקור מהתנ"ך בענין מקבל הכל באמונה

 

[דעה את ה']

כיוונת לדברי אוה"ח הקדוש על אתר.

הכי קרא שמו @NKC "בית המדרש האור לחיים"...