מה חובתו בעולמו
Member
נהוג לדבר הרבה על 'נסיונות הדור' והצורך להתמודד איתם.
הבעיתיות שיש בגישה המקובלת להצגת הסוגיא היא לדעתי בכמה נקודות:
א. הצגת הדברים בצורה שלילית- 'נסיונות' במקום 'אתגרים', 'ירידת הדורות' במקום... לא יודע, תחפשו משהו במקום. או אל תגידו את זה בכלל, יותר טוב...
אני לא מתכוון לדון על נכונות המושגים או המילים הללו אלא על הבחירה להשתמש דווקא בהם, ובנימה ודרך מסוימת שגורמת לתחושת מועקה וכבדות אצל הציבור (זה עוד לפני שמדברים על 'הגזרות הקשות והאיומות והמחלות הנוראות המשתוללות'...), וגם מי שאינו מודע לכך הדחף הטבעי שנוצר אצלו הוא רתיעה ודחיה. בקמפיין לגיוס תרומות או לפני בחירות זה יכול לעבוד, אבל זו לא יכולה להיות אסטרטגיה להנהגה והדרכת הדור בחיי היום יום.
ב. ל' הרמב''ם (אבות ב, יג): ''כשיחשוב אדם עצמו חסר ופחות לא יגדל בעיניו חסרון שיעשהו''. אם השיח הוא כל הזמן כמה אנחנו גרועים ואין אפוטרופוס וכו' וחייבים תמיד להיזהר ולעמוד בניסיון- אין אח''כ אפשרות לדבר על שאיפות לדעת את כל התורה או לחבר ספרים. ושוב, אני לא מדבר על מילים אלא על האווירה, מה המסר שמשדרים בציבור, הנפש לא מסוגלת להכיל שתי מטרות סותרות- או שהמטרה שלי להצליח ואז אני עובר מכשולים שמחשלים אותי בדרך להצלחה, או שאני שליימזל ואז כל מה שאני עושה זה כי לא מספיק שאני לא יוצלח יש לי גם עונש שחייבים להצליח בחיים... לכאורה אותם מילים רק הפרשנות שונה, אבל אם מסתכלים מה המטרה בכל משפט מדובר בשתי מטרות סותרות, אם מציבים דגש על אחת המשמעות הפשוטה היא שלילה של השניה.
ג. אפילו מהבחינה הפרקטית הישירה של תיקון הבעיה הספציפית שממנה מתריעים, הנסיון מוכיח שהגישה הזו לא מביאה תוצאות בשטח אלא להיפך. מנכ''ל מוצלח בדרך כלל דורש מעצמו הרבה מעבר לאדם הממוצע (וגם מעבר למה שהוא דורש מהעובדים שלו, אם הוא באמת מוצלח...), ובכל זאת השפה שהוא מדבר לעצמו איננה: ''המכונה החדשה שקנינו אתמול גם היא לא מספקת את דרישות המפעל, אני חייב להתאמץ הפעם ולקנות מכונה מתאימה- אם לא אפסיד את כל כספי!!!'' אלא ''אני הולך להיות מליונר ותהיה לי דירה ענקית ומכונית יפה, אבל כדי שזה יקרה אני חייב להתאמץ הפעם ולהצליח כי אין לי אפשרות להיכשל!'' מספיק שפעם ביום הוא יגיד לעצמו את המשפט מהסוג הראשון ומובטחת לו פשיטת רגל תוך חצי שנה... אין שום אפשרות לעמוד במשימה, ולו הכי פשוטה בעולם, אם אתה עסוק כל הזמן רק בחרדה ובפחד מה יהיה אם אכשל. רק תסתכלו על הפרצוף של הילדים שלכם (או תיזכרו בעצמכם כשהייתם ילדים) כשדורשים מהם לקחת צלחת לכיור אבל בזהירות! שלא ישבר!... (ואל תגידו שאתם יותר גדולים... אנחנו יודעים שזה לא לגמרי נכון...)
אשמח מאוד לשמוע הערות, הארות, ובעיקר התנגדויות וביקורות כי ככה יהיה לי עם מי לריב והאשכול יהיה מעניין.
הבעיתיות שיש בגישה המקובלת להצגת הסוגיא היא לדעתי בכמה נקודות:
א. הצגת הדברים בצורה שלילית- 'נסיונות' במקום 'אתגרים', 'ירידת הדורות' במקום... לא יודע, תחפשו משהו במקום. או אל תגידו את זה בכלל, יותר טוב...
אני לא מתכוון לדון על נכונות המושגים או המילים הללו אלא על הבחירה להשתמש דווקא בהם, ובנימה ודרך מסוימת שגורמת לתחושת מועקה וכבדות אצל הציבור (זה עוד לפני שמדברים על 'הגזרות הקשות והאיומות והמחלות הנוראות המשתוללות'...), וגם מי שאינו מודע לכך הדחף הטבעי שנוצר אצלו הוא רתיעה ודחיה. בקמפיין לגיוס תרומות או לפני בחירות זה יכול לעבוד, אבל זו לא יכולה להיות אסטרטגיה להנהגה והדרכת הדור בחיי היום יום.
ב. ל' הרמב''ם (אבות ב, יג): ''כשיחשוב אדם עצמו חסר ופחות לא יגדל בעיניו חסרון שיעשהו''. אם השיח הוא כל הזמן כמה אנחנו גרועים ואין אפוטרופוס וכו' וחייבים תמיד להיזהר ולעמוד בניסיון- אין אח''כ אפשרות לדבר על שאיפות לדעת את כל התורה או לחבר ספרים. ושוב, אני לא מדבר על מילים אלא על האווירה, מה המסר שמשדרים בציבור, הנפש לא מסוגלת להכיל שתי מטרות סותרות- או שהמטרה שלי להצליח ואז אני עובר מכשולים שמחשלים אותי בדרך להצלחה, או שאני שליימזל ואז כל מה שאני עושה זה כי לא מספיק שאני לא יוצלח יש לי גם עונש שחייבים להצליח בחיים... לכאורה אותם מילים רק הפרשנות שונה, אבל אם מסתכלים מה המטרה בכל משפט מדובר בשתי מטרות סותרות, אם מציבים דגש על אחת המשמעות הפשוטה היא שלילה של השניה.
ג. אפילו מהבחינה הפרקטית הישירה של תיקון הבעיה הספציפית שממנה מתריעים, הנסיון מוכיח שהגישה הזו לא מביאה תוצאות בשטח אלא להיפך. מנכ''ל מוצלח בדרך כלל דורש מעצמו הרבה מעבר לאדם הממוצע (וגם מעבר למה שהוא דורש מהעובדים שלו, אם הוא באמת מוצלח...), ובכל זאת השפה שהוא מדבר לעצמו איננה: ''המכונה החדשה שקנינו אתמול גם היא לא מספקת את דרישות המפעל, אני חייב להתאמץ הפעם ולקנות מכונה מתאימה- אם לא אפסיד את כל כספי!!!'' אלא ''אני הולך להיות מליונר ותהיה לי דירה ענקית ומכונית יפה, אבל כדי שזה יקרה אני חייב להתאמץ הפעם ולהצליח כי אין לי אפשרות להיכשל!'' מספיק שפעם ביום הוא יגיד לעצמו את המשפט מהסוג הראשון ומובטחת לו פשיטת רגל תוך חצי שנה... אין שום אפשרות לעמוד במשימה, ולו הכי פשוטה בעולם, אם אתה עסוק כל הזמן רק בחרדה ובפחד מה יהיה אם אכשל. רק תסתכלו על הפרצוף של הילדים שלכם (או תיזכרו בעצמכם כשהייתם ילדים) כשדורשים מהם לקחת צלחת לכיור אבל בזהירות! שלא ישבר!... (ואל תגידו שאתם יותר גדולים... אנחנו יודעים שזה לא לגמרי נכון...)
אשמח מאוד לשמוע הערות, הארות, ובעיקר התנגדויות וביקורות כי ככה יהיה לי עם מי לריב והאשכול יהיה מעניין.
נערך לאחרונה:
