האם מותר לנסוע ביו"ט עם גוי שנוסע ברכב חשמלי בשביל לעשות לעשות 'תשליך' בים? האם זה נחשב צורך מצווה, והאם מותר לנסוע ביו"ט עם גוי ברכב חשמלי לצורך מצווה? (שבות שבות לצורך מצווה...)
נערך לאחרונה:
נסיעה ברכב חשמלי ביו"ט
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 7
יצחק משען
Well-known member
גם כל ההנחה שרכב חשמלי יותר קל אינה כ"כ פשוטה
מכיון שיש רכבים שמשולבים עם מנוע רגיל [הייבריד] שבהם יש הבערה גמורה
וגם הרכבים החשמלים לגמרי אני רואה שהפעולות שנעשות בהם מורכבות פי כמה וכמה מרכב רגיל, לדוגמא יש רכבים שבכל איתות נדלקת מצלמה על המסך, וכל הנסיעה משותפים כל הרכבים שמסביב וההולכי רגל שנראה הכל על המסך, ומערכת אוטונומית שבחלקה פועלת לבד וחלקה מופעלת ברצון הנהג, ועוד עשרות פעולות כאלה שנשלטות בצורה אינטרנטית ומוצגות במסך שפשוט אין לי כוח לכתבם, כך שיש אין ספור סגירת מעגלים ושידורי אותות שלא פשוט בכלל שהשימוש בהם יותר קל
מכיון שיש רכבים שמשולבים עם מנוע רגיל [הייבריד] שבהם יש הבערה גמורה
וגם הרכבים החשמלים לגמרי אני רואה שהפעולות שנעשות בהם מורכבות פי כמה וכמה מרכב רגיל, לדוגמא יש רכבים שבכל איתות נדלקת מצלמה על המסך, וכל הנסיעה משותפים כל הרכבים שמסביב וההולכי רגל שנראה הכל על המסך, ומערכת אוטונומית שבחלקה פועלת לבד וחלקה מופעלת ברצון הנהג, ועוד עשרות פעולות כאלה שנשלטות בצורה אינטרנטית ומוצגות במסך שפשוט אין לי כוח לכתבם, כך שיש אין ספור סגירת מעגלים ושידורי אותות שלא פשוט בכלל שהשימוש בהם יותר קל
אגב נידון הרכב, היום שאלני בחור מה היה צריך לעשות המקרה שקרה לו:
בערב ר"ה כ-10 דקות קודם השקיעה הוא היה בצומת בטרמפים בדרך לבית. עצר לו טרמפ, ולפי החשבון הוא יגיע לבית כ-4 דקות לאחר השקיעה. האם היה מותר לו לעלות?
בערב ר"ה כ-10 דקות קודם השקיעה הוא היה בצומת בטרמפים בדרך לבית. עצר לו טרמפ, ולפי החשבון הוא יגיע לבית כ-4 דקות לאחר השקיעה. האם היה מותר לו לעלות?
נערך לאחרונה:
עמנואל1984
Member
דבר ראשון לדעת מרן הרב עובדיה ורוב הפוסקים שאין בחשמל בונה וסותר זה לא משנה חשמלי או לא עם כל המערכות השונות שפורטו כאן, כיון שהבערה לצורך יום טוב מותרת( מלבד מה שפסיק רישיה בגוי מותר) ולא נגעו כאן אלא משום איסור נולד שהוא דרבנן לרוב הפוסקים אם כן אמירה לגוי הוי שבות דשבות במקום צורך הידור דתשליך דשרי לדעת מרן, רק לחזון איש יש לדון דהוי שבות חד..
עמנואל1984
Member
לגבי נדון זה (אולי הלכה ואין מורין כן) יש לצרף דעת ר"ת ולעשות ספק ספיקא דאכתי יום הוא, ובאיסור שבות דרבנן דנולד כפי שכתבתי שפיר יש להקל בפרט שלא הוא עושה את האיסור, ומשום לפני עור אין כאן שבלאו הכי היה נוסע, רק מסייע דהוי עצמו דרבנן ושפיר יש להקל, על אף שאת העצירה בשבילו עושה, האיסור בלחיצה החדשה שנגרמת בשבילו אך זה לא הוא אמר לו לעשות ואין לפני עור, אם כן יש תרי דרבנן בצירוף ר"ת דאכתי יום הוא ושפיר יש להקל בשעת הדחק כזו..
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
לא מצרפים את ר"ת לס"ס כל שהוא נגד המנהג כמבאור בחזו"ע יו"ט.
עמנואל1984
Member
כן אבל כאן יש עוד סניפים כמו שכתבתי דהוי תרי דרבנן ובלי ר"ת יש מקום להקל..אז שפיר מצרפים כאן ואין כאן מנהג בזה..
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
המנהג הוא מצד הזמן, שנהגו להחשיבו כוודאי לילה.
ביו״ט כיוון שיש מחלוקת אם יש איסור חשמל או לא (הרב משאש מקל בזה, לזיכרוני, שזה כמו מדליק מנר לנר), וחשמל גופא דרבנן, אולי יש להקל.
בשבת אין אמנם.
בלבלתי בין הנושא לבין הנידונים הצדדים כאן ...
זה כן מוסיף אמנם, שבנידון הנושא עצמו, מבחינת הלכה יבשה יש להקל מדין תרי דרבנן במקום מצוה, וספק לגבי חשמל ביו״ט (באופן מסוים).
למעשה אמנם יש להחמיר בזה בכל אופן משום זילותא דיו״ט. ואם במוקצה החמירו חז״ל משום זילותא, כ״ש כאן.
איזו מצווה יש בהליכה לומר "תשליך"?!
בכל אופן נראה כי מצד איסור מלאכה - נסיעה ברכב עם מנוע עדיפה, כאשר המנוע כבר פועל, כיוון שהבערה הותרה ביו"ט. לעומת זאת בנסיעה ברכב חשמלי יש איסור בכל לחיצה (למעט דעת הרב משאש והרב שלוש שהתירו כפי שנהגו במרוקו), אלא שגם ברכב מנועי (עם דלק) יש מנורות וכו' וחזרנו לעניין איסור חשמל ביו"ט ובשבת:
א. לחזו"א זהו איסור בונה, ודחה דבריו הרש"ז אוירבך.
ב. יש שהתייחסו לחשמל כמבעיר - אך כל המכיר את פעולת החשמל שאין בזרם החשמלי עצמו חום כלל או אור או כל דבר הדומה לאש - מבין שאין כאן הבערה כלל.
ג. לדעת רבים (הרב אוירבך ועוד, וכמדומני שגם הרב עובדיה יוסף) - החשמל הוא איסור דרבנן. (אא"כ מפעיל גוף חימום שהוא כמבעיר גחלת של מתכת, או נורת להט וכד')
אך מעבר לדיון על חשמל - הגיון המהותי יותר הוא על "עובדין דחול" - ומצד זה יש לאסור לחןוטין כל שימוש ברכב כל שהוא בשבת ויו"ט כפי שאוסרים נסיעה באופניים. ובדין "עובדין דחול" נראה שאין הבדל אם היהודי נוהג ברכב או רק יושב כנוסע.
בכל אופן נראה כי מצד איסור מלאכה - נסיעה ברכב עם מנוע עדיפה, כאשר המנוע כבר פועל, כיוון שהבערה הותרה ביו"ט. לעומת זאת בנסיעה ברכב חשמלי יש איסור בכל לחיצה (למעט דעת הרב משאש והרב שלוש שהתירו כפי שנהגו במרוקו), אלא שגם ברכב מנועי (עם דלק) יש מנורות וכו' וחזרנו לעניין איסור חשמל ביו"ט ובשבת:
א. לחזו"א זהו איסור בונה, ודחה דבריו הרש"ז אוירבך.
ב. יש שהתייחסו לחשמל כמבעיר - אך כל המכיר את פעולת החשמל שאין בזרם החשמלי עצמו חום כלל או אור או כל דבר הדומה לאש - מבין שאין כאן הבערה כלל.
ג. לדעת רבים (הרב אוירבך ועוד, וכמדומני שגם הרב עובדיה יוסף) - החשמל הוא איסור דרבנן. (אא"כ מפעיל גוף חימום שהוא כמבעיר גחלת של מתכת, או נורת להט וכד')
אך מעבר לדיון על חשמל - הגיון המהותי יותר הוא על "עובדין דחול" - ומצד זה יש לאסור לחןוטין כל שימוש ברכב כל שהוא בשבת ויו"ט כפי שאוסרים נסיעה באופניים. ובדין "עובדין דחול" נראה שאין הבדל אם היהודי נוהג ברכב או רק יושב כנוסע.
ילקו"י ימים נוראים סי' תקפ"ו סעיף י"ג:
ראה מש"כ ביחו"ד ח"ג סי' ל"ו.
וכ"כ בילקו"י יו"ט וחוה"מ סי' תק"ב סעיף י"ח במקורות: (אחר שהזכיר את האיסור לנסוע ברכב משום הבערה)
אך מצד שני אח"כ כתב:
וא"כ אולי אם הנוהג הוא גוי, יש מקום להקל מצד זלזול בקדושת יו"ט.
ואמנם כתב שם עוד:
אך שוב, מסייע ושותף לדבר עבירה, זה כאשר הנוהג עושה איסור, אך אם הוא גוי לכאו' לא שייך לומר כן.
וכ"כ בילקו"י יו"ט וחוה"מ סי' תק"ב סעיף י"ח במקורות: (אחר שהזכיר את האיסור לנסוע ברכב משום הבערה)
אך מצד שני אח"כ כתב:
וא"כ אולי אם הנוהג הוא גוי, יש מקום להקל מצד זלזול בקדושת יו"ט.
ואמנם כתב שם עוד:
אך שוב, מסייע ושותף לדבר עבירה, זה כאשר הנוהג עושה איסור, אך אם הוא גוי לכאו' לא שייך לומר כן.
נערך לאחרונה:
יהודי שמבקש מגוי ביו״ט להסיע אותו, אין לך זילותא יותר גדולה מזו??
אולי נכנס לדון פה מדין חילול ה׳...
ראה יחו״ד ח״א בתשובה על תשליך
עמנואל1984
Member
כאן הוא לא ודאי לילה כיון שהוא בין השמשות, ובטהרת הבית מצרף את ר"ת לענין הפסק טהרה, הכא נמי כיון שהוא ספק ויש לצדד להקל בלאו הכי כמו שכתבנו שפיר דמי לצרף..