קונטרס קצר שכתבתי בנושא נפילת אפים.המנהג הרווח אצלינו הספרדים שלא מטים על צד שמאל ובכלל לא בתחנון ובשבת האחרונה היה אצלינו רב ת"ח מחבר ספרים והוא דיבר על הנושא שכך פוסק השו"ע שכן צריך וכך היה המנהג וחוץ מהבן איש חי אין אף פוסק שכתב לבטל המנהג ואני זה היה לי חדש הנושא ופתחתי את ההלכה ברורה וגם שם כתב כך אז אולי יש משהוא בין הת"ח כאן שיודע למה זה השתנה והאם צריך לחזור למה שכתב השו"ע אגב הוא ציין שבמחקר שהוא עשה אצל המרוקאים ותימנים כן היה כך המנהג שמטה על הצד
חששו לדברי הבא"ח, אני חושב שהבאתי את דבריו של הרב בן ציון באורון שכתב שמנהג השתנה בגלל חכמי בגדד.חזק וברוך וכבודו מחזק את העניין שצריך לחזור רק השאלה במקומה עומדת למה גדו"י ובראשם מרן זצוק"ל לא החזירו את ההלכה למקומה
בדרך כלל אני עושה נפילת אפים, אא"כ אני נמצא בבית כנסת שזה יגרום לויכוח.השאלה היא האם כבודו חושב שצריך לחזור כי אחרי שקראתי את הקונטרס של כבודו ממש השתכנעתי שכך צריך לעשות בפרט מהטענה שמרן לא חשוד בלסכן נפשות
ורק לא מובן לי מה שכבר אמרתי מדוע גדו"י לא שינו בחזרה
לא ברור, אתה לא מתפלל בבית הכנסת, שאתה עושה בדרך כלל נפילת אפיים!!!בדרך כלל אני עושה נפילת אפים, אא"כ אני נמצא בבית כנסת שזה יגרום לויכוח.
א. כוונתי בדרך כלל אני עושה נפילת אפים בבית הכנסת גם אשכנזי וגם ספרדי, אא"כ זה בית כנסת של אנשים קנאים איני עושה נפילת אפים.לא ברור, אתה לא מתפלל בבית הכנסת, שאתה עושה בדרך כלל נפילת אפיים!!!
ואם אתה עצמך כותב שלבא"ח יש כח גדול, אז למה אתה חולק עליו!!!
אם כבודו היה שם לב בקונטרס פשוט שמנהג היה פשוט בכל הדורות לעשות נפילת אפים, ומה שטען הבא"ח משום סכנה ע"ז השבתי מדברי המקובלים הקדמונים שהסכנה דוקא א. שמכוון ב. שם ידו תוך כפו. ואם אין את אחד מהתנאים אין בזה שום סכנה. בכל הקונטרס לא כתבתי כמעט כלום מעצמי אלא מקורות וכך היא דרכה של תורה.ב. עברתי על כל הסימן שכתבת. ובכ"ז אתה כותב בעצמך שהבא"ח גדול מרבן שמו, א"כ כיצד יש לחלוק עליו, ובפרט שרואים שכל גדולי הדור לא עושים כך?
אם כבודו אוחז שהוא רשות בעלמא והכל לפי המנהג, למה רבינו עובדיה כותב לבטל את המנהג שביום הפטירה של צדיק אין אומרים נפילת אפים? אלא מבאר הגרע"י שהוא מנהג טעות... לכן גם כאן חששו לדברי הזוהר אבל המעיין בדברי המקובלים רואה שאין בכך שום סכנה.בתשובתו מרן ביחוה דעת הביא תשובת זבחי צדק החדשות שכתב שבגלל חשש הזוהר נמנעו מלומר תחנון כל מנחה ע"ש. וכנראה הרב התכוון לומר שחששו עד כדי כך שביטלו כל יום תחנון והרי מעיקר הדין נפילת אפים רשות. בסופו של דבר כל גדולי הדור הסכימו לזה עיין בארחות ציון כמדומה שהביא גם מהיפה ללב וכן העיד שכן דעת שאר גדולי הדור
גם אותם חכמים שנהגו לא לעשות תחנון ביום פטירת הצדיק לא ראו בזה טעות.כל גדולי דורנו לא ראו זאת מנהג של טעות. פוק חזי
אתה בטוח?הכף החיים שהיה תלמידו
