מרדכי מיכאלי
Active member
ב"ה
הצעת הסוגיא
משנה במסכת מכות (ה:) אם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, עאכו"כ ישלם שכר לנטפל לעושי מצווה וכו'. ובספר דברי יואל להאדמו"ר מסאטמר זצ"ל עה"ת (פר' תרומה דף רה ע"א) כתב, שמכאן נלמד שאם רבים עושים מצווה בשותפות, כל הנטפל במצווה הרי הוא ככל העוסקים במצווה. ע"ש בדבריו הערבים. ועוד כתב בספר נחלה לישראל (היבנר, שאלה י ס"ק טז) האריך בנידון זה, והעלה שאם ב' אנשים חיברו ספר אחד כל החידושים נקראים על שם כל אחד ואחד מהם. ע"ש. ומכאן יש לדון במצות כתיבת ספר לתורה לכל איש ישראל. הנה ידוע מ"ש הרמב"ם (פ"ז מהלכות ס"ת תפילין ומזוזה ה"א) מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ וכו' ע"ש. וכ"כ בספר החינוך (מצווה תרי"ג).
ומכאן פועל יוצא, נפק"מ באופן שהתאגדו יחד חבר רעים ואוהבים לדבר מצוות כתיבת ס"ת, ורוצים יחדיו לרכוש ס"ת הזה, כיון שלכל אחד ואחד בפ"ע אין אפשרות, וכסף מנלן? וכבר פלפלו האחרונים אם יוצאים י"ח מצות כתיבת ס"ת בכה"ג. דאית לה פירכא מההיא דהרמב"ם לעיל "כל איש ואיש" דייקא. ודוק. ועיין כל זה בשדי חמד (מערכת המ"ם סוף כלל קצח). מ"ש בזה. וראיתי שהביאו שדן בשו"ת קנין תורה בהלכה (ח"ה סי' נב) שדן אם אפשר להתאסף כמה וכמה חברים יחלקו ביניהם מסכת אחת לדף לכל אחד וסיימו ויעשו על זה סיום בימי תשעת הימים, ע"מ שיוכלו לאכול בשר, אי חזי לאצטרופי בכה"ג או לא. והעלה שכיון שהיא תורה דרבים יש להקל. ויל"ע. ועוד הביאו דברי שו"ת בית אפרים (יו"ד סי' סג). וכן הפת"ש (יו"ד סי' ער סק"א) ליישב מנהג העולם שעושים חבורות לכתיבת ס"ת. עכת"ד ממה שראיתי שהובא בפניני הלכה בש"ס מהדורת מתיבתא (מכות, עמ' ח). ע"ש.
מרן רבנו הגדול זיע"א
ובהיותי בזה ראיתי למרן הקדוש הראש"ל רבנו הגדול זיע"א בשו"ת יביע אומר (ח"ח חאו"ח סי' טו אות כד, ח"ט חאו"ח סי' פג אות כה, ובח"י חיו"ד סימן כט) שהאריך כיד ה' הטובה עליו ברוב פאר והד'ר והעלה בעלי'ה שלכתחילה ראוי לכתוב על אחד ואחד לעצמו ס"ת, מ"מ מי שאין באפשרותו מהיות טוב שיתקבצו חבורה ויכתבו יחדיו. ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו'. ע"ש יתר דב"ק מא"ח.
ד'ל שואל
ויצאתי לשאו'ל ותשועה ברוב יועץ חברי וידידיי הרבנים החשובים בדעת מרן רבנו הגדול זיע"א בספריו די בכל את'ר ואת'ר בב' מישורים וכדלהלן:
א. האם רשאים להתקבץ חבורה ולסיים בערב הפסח מסכת לתענית בכורות בכה"ג שכל אחד ילמד דף וקובץ על יד ירבה. והאם ייחשב ויועיל להם הדבר לפוטרם מהתענית.
ב. האם רשאים לנהוג כן בימי תשעת הימים בחדש אב לקיים סעודה בשרית או לאו.
ע"כ באתי בקצירת האו'מר ותן לחכן ויחכם עוד.
בציפייה דרוכה ובברכת יגדיל תורה ויאדיר. אמן ואמן.
הצעת הסוגיא
משנה במסכת מכות (ה:) אם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה, עאכו"כ ישלם שכר לנטפל לעושי מצווה וכו'. ובספר דברי יואל להאדמו"ר מסאטמר זצ"ל עה"ת (פר' תרומה דף רה ע"א) כתב, שמכאן נלמד שאם רבים עושים מצווה בשותפות, כל הנטפל במצווה הרי הוא ככל העוסקים במצווה. ע"ש בדבריו הערבים. ועוד כתב בספר נחלה לישראל (היבנר, שאלה י ס"ק טז) האריך בנידון זה, והעלה שאם ב' אנשים חיברו ספר אחד כל החידושים נקראים על שם כל אחד ואחד מהם. ע"ש. ומכאן יש לדון במצות כתיבת ספר לתורה לכל איש ישראל. הנה ידוע מ"ש הרמב"ם (פ"ז מהלכות ס"ת תפילין ומזוזה ה"א) מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ וכו' ע"ש. וכ"כ בספר החינוך (מצווה תרי"ג).
ומכאן פועל יוצא, נפק"מ באופן שהתאגדו יחד חבר רעים ואוהבים לדבר מצוות כתיבת ס"ת, ורוצים יחדיו לרכוש ס"ת הזה, כיון שלכל אחד ואחד בפ"ע אין אפשרות, וכסף מנלן? וכבר פלפלו האחרונים אם יוצאים י"ח מצות כתיבת ס"ת בכה"ג. דאית לה פירכא מההיא דהרמב"ם לעיל "כל איש ואיש" דייקא. ודוק. ועיין כל זה בשדי חמד (מערכת המ"ם סוף כלל קצח). מ"ש בזה. וראיתי שהביאו שדן בשו"ת קנין תורה בהלכה (ח"ה סי' נב) שדן אם אפשר להתאסף כמה וכמה חברים יחלקו ביניהם מסכת אחת לדף לכל אחד וסיימו ויעשו על זה סיום בימי תשעת הימים, ע"מ שיוכלו לאכול בשר, אי חזי לאצטרופי בכה"ג או לא. והעלה שכיון שהיא תורה דרבים יש להקל. ויל"ע. ועוד הביאו דברי שו"ת בית אפרים (יו"ד סי' סג). וכן הפת"ש (יו"ד סי' ער סק"א) ליישב מנהג העולם שעושים חבורות לכתיבת ס"ת. עכת"ד ממה שראיתי שהובא בפניני הלכה בש"ס מהדורת מתיבתא (מכות, עמ' ח). ע"ש.
מרן רבנו הגדול זיע"א
ובהיותי בזה ראיתי למרן הקדוש הראש"ל רבנו הגדול זיע"א בשו"ת יביע אומר (ח"ח חאו"ח סי' טו אות כד, ח"ט חאו"ח סי' פג אות כה, ובח"י חיו"ד סימן כט) שהאריך כיד ה' הטובה עליו ברוב פאר והד'ר והעלה בעלי'ה שלכתחילה ראוי לכתוב על אחד ואחד לעצמו ס"ת, מ"מ מי שאין באפשרותו מהיות טוב שיתקבצו חבורה ויכתבו יחדיו. ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו'. ע"ש יתר דב"ק מא"ח.
ד'ל שואל
ויצאתי לשאו'ל ותשועה ברוב יועץ חברי וידידיי הרבנים החשובים בדעת מרן רבנו הגדול זיע"א בספריו די בכל את'ר ואת'ר בב' מישורים וכדלהלן:
א. האם רשאים להתקבץ חבורה ולסיים בערב הפסח מסכת לתענית בכורות בכה"ג שכל אחד ילמד דף וקובץ על יד ירבה. והאם ייחשב ויועיל להם הדבר לפוטרם מהתענית.
ב. האם רשאים לנהוג כן בימי תשעת הימים בחדש אב לקיים סעודה בשרית או לאו.
ע"כ באתי בקצירת האו'מר ותן לחכן ויחכם עוד.
בציפייה דרוכה ובברכת יגדיל תורה ויאדיר. אמן ואמן.