כאן הובא: "אך אם השידור נתקע וחוזר להיכן שעצר, ובנתיים הש"ץ או המברך ממשיכים לברכה אחרת או לקטע אחר אין לענות אמן דהוי אמן יתומה".למה חזר בו? כל מה שדיבר זה דוקא בזמן קצר, אבל לא דקה אחרי.
מה שקורה שאנחנו משדרים את השיעור בטלפון דרך הרדיו, אומרים קדיש בשיעור, הרב מספיק לרדת ולעלות לרכב ולצאת לדרך, ורק אז אומרים קדיש בטלפון.
על מה הדגש? על הזמן שעובר או על עצם זה שהש"ץ ממשיך? כי גם אם עובר 5 שניות הש"ץ ממשיך לברכה אחרת, ואם עבר זמן רב, אז מה הרבותא שהש"ץ עובר לברכה אחרת? (וכי אם זה היה בברכה האחרונה אז גם אם עבר זמן רק אין בעיה לענות?)
חוץ מזה, שבמעין אומר כמדומני שכתב שאפי' עבר זמן רב כגון 3 דקות, מרן שליט"א לא מסכים עם מה שנכתב שם בעניין זה?