מרפסן איגרי
Well-known member
בחזו"ע עמ' רסב כתב מהרב מזבח אדמה (דף ח ע"א) וז"ל - שאחר שהביא דברי הפרי חדש, שאפילו אם אוכלים עדשים ומברכים בהמ"ז, ואח"כ אוכלים ביצים קשות, אסור, דהוי ברכה שאינה צריכה. כתב, ומיהו מי שסיים סעודתו ומברך בהמ"ז, ושוהה בינתים כמה שצריך, ואח"כ יושב בדאגה בין תנור לכירים ואוכל ביצה מטובלת באפר לשם סעודה המפסקת, מותר בודאי. ע"כ. והמנהג הקדום היה ע"י שהייה אחר בהמ"ז, ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מע' ט אות י) כתב לפקפק ע"ד הפרי חדש, ואין דבריו מוכרחים, ועכ"פ אם עושים כד' הרב מזבח אדמה שפיר דמי. ודו"ק].
וצ"ע איך ביצה תחשב לסעודה מפסקת, אחר שאכל לחם עם עדשים (שכתב שברך בהמ"ז). שהרי בש"ע סימן תקנב סעיף ט' מבואר שדין סעודה מפסקת צריך להיות אחר חצות ואין דעתו לאכול סעודת קבע. אבל אם דעתו לאכול אחריה סעודת קבע הסעודה הראשונה אינה נחשבת לסעודה המפסקת
וכן בס' תקנג מבואר שאחר סעודה המפסקת אפשר לחזור לאכול שוב. ומבואר במשנ"ב תקנב ס"ק כ' שאוכל סעודת ארעי ואינו נחשב לסעודה כלל, וא"כ הסעודה הקודמת היא עיקר הסעודה ויש לה דיני סעודה מפסקת.
לפי זה קשה איך אחר שאכל לחם ועדשים וברך בהמ"ז יאכל רק ביצה לשם סעודה מפסקת, בודאי שעיקר סעודתו היא בלחם ועדשים ולא בביצה. וצ"ע.
וצ"ע איך ביצה תחשב לסעודה מפסקת, אחר שאכל לחם עם עדשים (שכתב שברך בהמ"ז). שהרי בש"ע סימן תקנב סעיף ט' מבואר שדין סעודה מפסקת צריך להיות אחר חצות ואין דעתו לאכול סעודת קבע. אבל אם דעתו לאכול אחריה סעודת קבע הסעודה הראשונה אינה נחשבת לסעודה המפסקת
וכן בס' תקנג מבואר שאחר סעודה המפסקת אפשר לחזור לאכול שוב. ומבואר במשנ"ב תקנב ס"ק כ' שאוכל סעודת ארעי ואינו נחשב לסעודה כלל, וא"כ הסעודה הקודמת היא עיקר הסעודה ויש לה דיני סעודה מפסקת.
לפי זה קשה איך אחר שאכל לחם ועדשים וברך בהמ"ז יאכל רק ביצה לשם סעודה מפסקת, בודאי שעיקר סעודתו היא בלחם ועדשים ולא בביצה. וצ"ע.
