• ניתן לשלוח מערכות ויישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

סעודה שנייה לפני חצות

לביא

Well-known member
השבת מישהו התעקש איתי על כך שצריך להקפיד על סעודה שנייה לפני חצות, ולא מועיל לעשות קידוש לפני חצות עם מזונות ואחרי חצות לעשות סעודה שנייה, וזה יקרא סעודה שלישית. ביקשתי מקור אך הלה דחה אותי בלי דעת.
זוכרני שחיפשתי בזה רבות בעבר אם זה מעכב, ומלבד עניין של לעשות קידוש לפני חצות שלא יהיה תענית לא מצאתי בזה עניין. (וכן בצורה בו שתה מים לפני תפילה, שאין כאן תענית)
 
השבת מישהו התעקש איתי על כך שצריך להקפיד על סעודה שנייה לפני חצות, ולא מועיל לעשות קידוש לפני חצות עם מזונות ואחרי חצות לעשות סעודה שנייה, וזה יקרא סעודה שלישית. ביקשתי מקור אך הלה דחה אותי בלי דעת.
זוכרני שחיפשתי בזה רבות בעבר אם זה מעכב, ומלבד עניין של לעשות קידוש לפני חצות שלא יהיה תענית לא מצאתי בזה עניין. (וכן בצורה בו שתה מים לפני תפילה, שאין כאן תענית)
מזכרון אני כותב עיין אור לציון שדן בזה, וכן דיוק לשון הרמב''ם בשבת והשוואתו ליום טוב
 
השבת מישהו התעקש איתי על כך שצריך להקפיד על סעודה שנייה לפני חצות, ולא מועיל לעשות קידוש לפני חצות עם מזונות ואחרי חצות לעשות סעודה שנייה, וזה יקרא סעודה שלישית. ביקשתי מקור אך הלה דחה אותי בלי דעת.
זוכרני שחיפשתי בזה רבות בעבר אם זה מעכב, ומלבד עניין של לעשות קידוש לפני חצות שלא יהיה תענית לא מצאתי בזה עניין. (וכן בצורה בו שתה מים לפני תפילה, שאין כאן תענית)
מה שזכור לי, שלפי ההלכה יש לאכול משהו לפני חצות, ואפי' מים לפני התפילה, העיקר שלא יהיה בתענית.
ולפי האר"י יש לאכול סעודה שנייה בדווקא עד חצות.
 
האם ניתן לקיים את סעודת יום טוב אחר חצות?
ביו״ט אין חלוקה לסעודה שנייה וסעודה שלישית, כך שלכאורה אין קפידא בזה.
מזכרון אני כותב עיין אור לציון שדן בזה, וכן דיוק לשון הרמב''ם בשבת והשוואתו ליום טוב
אני מחפש אם זה מעכב שלא יוצא י״ח. מהאול״צ משמע שיוצא גם אחרי חצות בשבת.
 
ברשותכם אני אעשה קצת סדר בענין:
עיקר הנידון הוא שהרמב"ם כותב חייב אדם לאכול שלוש סעודות, סעודת ערבית, סעודת שחרית, וסעודת מנחה.
והיות והרמב"ם התבטא על סעודה שנייה "סעודת שחרית" הרי שלאחר חצות היום זה כבר לא סעודת שחרית, וכך במגיד משנה שכך מדייק. ולפי"ז יש פוסקים רבים שכתבו שלכתחילה צריך להיזהר לאכול לפני חצות היום, כדי שלא יסתבך אם הפסיד סעודה שנייה.
בנוסף לזאת, אם לא אכל עד שש שעות (דהוא חצות היום) נחשב לו לתענית בשבת (שו"ע סי' רפח ס"א) אא"כ טעם משהו לפני התפילה או לפני תפילת מוסף.
בנוסף דעת האור לציון (ח"ב עמ' קצב) שהיות ולאחר חצות היום עבר זמן סעודה שניה אם שכח רצה בברכת המזון אינו חוזר, ואף שמסתימת כל הפוסקים מוכח לא כן, מ"מ כדאי שלא להיכנס לסבך המח'. מה גם שהמגיד משנה הוא ראשון וכך פירש בדעת הרמב"ם.
בנוסף לכך דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה שבת ב' עמ' שמו) שמי שאכל מזונות בשבת בבוקר ואח"כ אכל סעודה שנייה לאחר חצות היום, אם שכח ולא אמר רצה אינו חוזר, כיון שנחשב לו לסעודה שלישית !!!!!!!!! ורבים לא יודעים זאת !!!
אגב חשוב לציין שסעודה שלישית זמנה אך ורק משעת המנחה שהיא חצי שעה לאחר חצות היום, ומי שעשאה קודם לכן לא יצא ידי חובתו (שו"ע סי' רצא ס"ב, וסי' תמד ס"א) ובהלכה ברורה (חי"ח שו"ת אוצרות יוסף סי' ב) הוכיח שלא יוצאים יד"ח אפילו בדיעבד !!
נמצא לסיכום: ראוי ונכון לאכול סעודה שניה קודם חצות מכמה וכמה טעמים:
א'. דשמא לאחר חצות היום עבר זמן סעודה שניה (לדעת הרמב"ם)
ב'. אם לא אכל לפני כן עובר על איסור תענית בשבת !
ג'. אם שכח רצה נכנס למח' אם צריך לחזור על ברכת המזון.
ד'. אם אכל מזונות לפני כן, לדעת מרן זצ"ל באופן ששכח רצה לא חוזר.
ה'. בימות החורף בודאי שצריך להקפיד לאכול הרבה לפני חצות היום, כדי שיהיה לו תיאבון לסעודה שלישית, כיון שאין הפרש של זמן כ"כ בין סעודה שניה לסעודה שלישית, וכמו שכתב השו"ע (סי' רצא ס"א) חכם עיניו בראשו ליתן מקום בבטנו לסעודה שלישית, וחלק מדאגה זו אינו רק שלא לאכול יותר מדאי, אלא גם שלא לאכול מאוחר, ופשוט.
 
ברשותכם אני אעשה קצת סדר בענין:
גלוי וידוע על כך שלכתחילה ראוי לקיים סעודה שנייה לפני חצות.
בא אני הקטן ושואל, האם יש מאן דהוא שס״ל שזה מעכב ולא יוצא י״ח כלל.

(גם לפי המגיד משנה לא משמע שהרמב״ם ס״ל שזה מעכב, אלא שזה עיקר זמן מצוותה)
 
בא אני הקטן ושואל, האם יש מאן דהוא שס״ל שזה מעכב ולא יוצא י״ח כלל.
אין כזאת שיטה !!!
האם ניתן לקיים את סעודת יום טוב אחר חצות?
באול"צ הנ"ל כתב להדיא שגם בסעודת יו"ט צריך להקפיד לסעוד דוקא קודם חצות היום !!
וכמדומה כיום העולם לא מקפידים בזה כלל ועיקר, ורגילים ביו"ט לעשות סעודה בשעות אחר הצהריים, גם בגלל שאין סעודה שלישית ולא דחוף לאכול מוקדם שיהיה תיאבון לסעודה שלישית, גם מעדיפים לאכול באמצע היום שלא להיות רעב אח"כ עד צאת החג, וגם רגילים לאכול עוגות ומיני מאפה בשעות הבוקר, גם רגילה האשה להכין את האוכל ביו"ט בשעות הבוקר, כך שתכנית לא ניתן לאכול את הסעודה לפני כן.
ובכלל בכל חג כמעט יש סיבה משלו שלא אוכלים בבוקר. בשמחת תורה מאריכים הרבה בקריאה וריקודים בשמחת התורה, בחג הפסח מאריכים הרבה בהגדה של פסח לקיים 'עד שתחטפינו שינה', כך שרבים עייפים והולכים לישן בשעות הבוקר להשלים את שינתם, בחג השבועות גם נשארים ערים כל הלילה וגם רגילים לאכול מאכלי חלב וכך מאחרים את הסעודה לצהריים.
כך שרבים רבים לא מקפידים בכך. וצריך לזה התייחסות בפוסקים.
[אגב, ברור שכל מה שכתבתי אינו כלל ברזל בכל משפחה ויש שנוהגים אחרת, אבל באופן כללי נראה שכך הוא הדרך אצל הרבה מאד משפחות, אם לא רובם].
 
חזור
חלק עליון