על המחיה ונפשות שאכל פירות

[יוסף דהן]

מועדים לשמחה
האם יש לסמוך על הבנת הליכות ברכות וספ' עמודי הוראה על משנה ברורה בענין המודגש ולומר שמרן חזר בו ולא לחוש לסב''ל:

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
לענ"ד אין ללמוד מדיוק בדבריו, נגד דבריו המפורשים שכתב קודם לכן בכמה מקומות,
וכ"ש שדיוק זה אינו מוכרח כלל, שיתכן שכתב שאם בירך מעין שלוש על פירות, ודעתו דאין הכי נמי גם מעין שלוש על עוגה, וכפי שנימק שהוא משום תנובת השדה, ולומר שהוא סמך עלינו שנעשה דיוק בדבריו שלא הוזכר בדבריו מעולם, והוא היפך מה שפסק בכמה דוכתי קודם לכן, לענ"ד זהו דוחק עצום, ואין מקום ללמוד כן בדעתו. (אא"כ יש מקורות אחרים להכריח כן בדעתו במו"מ, שאז נצטרך לדון לגופו של ענין).

בברכת מועדים לשמחה

 

[ליאור דהן]

ראיתי שהקשה הרה"ג ר' יוסף דהן שליט"א על דברי העמודי הוראה חלק ב' סי' רח בביאור הוראה (עמ' 402) במה שהעלנו שמרן זצ"ל חזר בו מדבריו הראשונים עיין שם. ומה שהשיב לו הרה"ג ר' שמעון ללוש שליט"א בזה. ואענה חלקי בזה בס"ד כדרכה של תורה.

א' בראשונים לא מצינו מי שבהדיא יאמר סב"ל בבירך על המחיה לפטור פרי האדמה ואדרבה דעת הרמב"ם ומרן דלאו הכי הוה כפי שכתב בחזון עובדיה.

ב' מה שכתב לדייק מדברי חזון עובדיה בהלכה הוא מן הנימוק שכתב "כיון שהוא מזכיר בה ועל תנובת השדה וחותם בה על הארץ ועל הפירות" שלא היה צריך לכתוב "וחותם בה וכו'" כלל ובודאי כוונתו לפסוק בזה כהרשב"ץ דלהלן. וכן הוא בהערה דנקט כדעת הרשב"ץ. ואף דעת הסמ"ק והאגודה נראה דמסכימים דלברי הרשב"ץ בהלכה זו ואפושי פלוגתא לא מפשינן.

ג' זה לשון הרשב"ץ "ומיבעיא לי אם אכל קשואין ותאנים אם היא פוטרת ברכה מעין שלש ברכת בורא נפשות רבות דהא חתמינן על הארץ ועל הפירות סתם אף פרי האדמה בכלל או דילמא כיון דבפתיחתה אומר על הארץ העץ ועל פרי העץ אינה פוטרת ומסתברא דפוטרת". ואם בחזון עובדיה הודה בבירור (בהערה) שפסק כהרשב"ץ וכן כתב בעצם ההלכה כלשונו והרשב"ץ אין דרך ללמוד דהוא הדין בעל המחיה פוטר דהא לא מזכיר בה על הפירות כלל אם כן ודאי שכן דעת החזון עובדיה.

ד. ובעיקר הטענה דדחוק גדול לומר שמרן זצ"ל חזר בו, הא לא נפלאת ולא רחוקה היא כלל כי אדרבא זו היתה דעתו הראשונה לחזור לברך בורא נפשות כמו שכתב בילקוט יוסף (ברכות עמ' קפב-וקפג) ששאל למרן זצ"ל וכך הורה לו במשנה הראשונה ואפשר דלאחר הליכות עולם חזר להורות כמשנה ראשונה (לגבי על המחיה דוקא!). ועוד כמה פעמים מצינו שאף שהאריך בדבר בשו"ת יביע אומר לומר דבר אחד מכל מקום בחזון עובדיה חזר בו כמו שאמר הראש"ל ר' יצחק יוסף שליט"א בענין שימוש בבוליר לצורך מים חמים בשבת דבחזון עובדיה העלה בלשון חומרא ד"טוב ונכון להחמיר" והוא נגד דבריו מפורשים בשו"ת יביע אומר שהאריך מאוד בזה להחמיר אלא ודאי אמרינן דהדר ביה וסמך על דיוק קל והכי נמי שהדיוק נראה יותר.

ה. וכן ראיתי שהבינו בדעת מרן זצ"ל בספר ברכת יהודה (ח"ז סי' לב) וכן בירחון אור תורה (תשע"ח אדר) סי' סח עמ' תקכא עיין שם. עיין עוד באור תורה תשע"ח טבת עמ' שנה שהבין כדברי הרה"ג ר' ללוש שליט"א כאן.

 

[יוסף דהן]

אם נמצאו חלק שהבינו כאן וחלק כך
לכאו' יש לומר סב"ל כמו הכלל הידוע בדיני ברכות

 

[יוסף דהן]

ב"ה
שלום וברכה,
לענ"ד אין ללמוד מדיוק בדבריו, נגד דבריו המפורשים שכתב קודם לכן בכמה מקומות,
וכ"ש שדיוק זה אינו מוכרח כלל, שיתכן שכתב שאם בירך מעין שלוש על פירות, ודעתו דאין הכי נמי גם מעין שלוש על עוגה, וכפי שנימק שהוא משום תנובת השדה, ולומר שהוא סמך עלינו שנעשה דיוק בדבריו שלא הוזכר בדבריו מעולם, והוא היפך מה שפסק בכמה דוכתי קודם לכן, לענ"ד זהו דוחק עצום, ואין מקום ללמוד כן בדעתו. (אא"כ יש מקורות אחרים להכריח כן בדעתו במו"מ, שאז נצטרך לדון לגופו של ענין).

בברכת מועדים לשמחה

רואים מילקו''י שהבין כמו הרב ללוש שליט'א
נכון?
שהרי הזכיר חזו''ע האם זו ראיה?
או שלא דיבר על המחיה של עוגה ופירות אז זו לא ראיה?

 

[ליאור דהן]

רואים מילקו''י שהבין כמו הרב ללוש שליט'א
נכון?
שהרי הזכיר חזו''ע האם זו ראיה?
או שלא דיבר על המחיה של עוגה ופירות אז זו לא ראיה?
הצג קובץ מצורף 8263

דוקא נראה יותר לענ"ד כצד השני שכתבת מדהשמיט הדין בעל המחיה שהוא חידוש יותר גדול דאכן סבר דדברי החזון עובדיה לא נאמרו אלא באומר על הארץ ועל הפירות. ועכ"פ אין ראיה מדבריו לכאן ולכאן וסוגיא דשמעתא בראשונים ואחרונים יכריע שלא מצינו סוברים להקל אלא בעל הפירות ולא בעל המחיה וגם בעל הפירות נחלקו הפוסקים והבו דלא תוסיף עלה וכפשט משמעות בחזון עובדיה ומשנה ראשונה שבילקוט יוסף בשם מרן זצ"ל.