ואציין שבברכת המזון בסי' קפג בילקו'י כתב שכן יענה בברכה רביעית לקדיש וקדושה אם אמר כמה מלים
והרב הליכות ברכות למד בדעת מרן הרב עובדיה שלא יענה
יורשה לי להעיר 2 הערות לתועלת:
א.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד ב
אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול.
תוספת שבת הקדמה
יפה אמר החכם עשות ספרים הרבה אין קץ וזה פירש המקרא, לפי שנודע שעל ידי ריבוי המחברים בטלה כבוד התורה לפי שכל אחד ואחד תורתו בידו ומי מפיס בין גברא לגברא, ונעשו כל אפי שווין דבדרבנן אין ברירה, וכבר אמרו לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהשוו קטן לגדול בתורה, וזה כוונת החכם עשות וכו' שע"י עשיית ספרים הרבה לכך אין קץ וגאולה מצרה.
(כוונתי שהצגת והשוויית ב' מחברים קטן וגדול זה לעומת זה בבירור הלכה מסויימת זו גישה מוטעית וחמורה, אפשר לראות מה המניע של החכם הקטן ולראות אם עולה קושיא או הערה על דברי הגדול ולהציג ההערה בשביל לעמוד על בירור הדברים לכאן ולכאן, אולם סתם להציג ב' דעות של גדול וקטן זה לצד זה כאילו יש כאן ב' דעות שוות במשקלן יש לעקור גישה זו)
ב.
איתא בגמ' ברכות (לח: ) על מחלוקת רבי בנימין ורבי חייא בדעת רבי יוחנן, דתהי בה רבי זירא, וכי מה ענין רבי בנימין בר יפת אצל רבי חייא בר אבא, (ופרש"י, וכי מה ענין להזכיר דברי רבי בנימין אצל דברי רבי חייא בר אבא במחלוקת בית המדרש), רבי חייא בר אבא דייק וגמיר שמעתא מרבי יוחנן רביה, ורבי בנימין בר יפת לא דייק. ועוד, רבי חייא בר אבא כל תלתין יומין מהדר תלמודיה קמיה דרבי יוחנן רביה, ורבי בנימין בר יפת לא מהדר. (ופי' בשטמ"ק שם, היאך שנו בבית המדרש פלוגתא דר' בנימין בהדי ר' חייא בר אבא, דלא חשיב לאיפלוגי עליה דר' חייא, דהוא דייק שמעתתא מר' יוחנן דהכי ודאי אמרה. ועוד, שמשלשים יום לשלשים היה חוזר לפני ר' יוחנן ביום אחד כל מה ששנה באותן שלשים יום. ומיהו דרך כלל, לראות אם כיון בטוב שמועותיו. ע"כ).
ומבואר דכאשר באים לברר דעת חכם, אין להשוות כלל דברי מי שרגיל אצלו לדקדק בדבריו טובא ולהציג לפניו שמועותיו ולימודו וחידושיו, לידע אם כיון טוב בשמועותיו, למי שאינו רגיל אצלו כ"כ, רק לפי המזדמן והמצוי. (ואין משמעות בדברי הגמ' שגם באופן כללי רבי חייא היה גדול מרבי בנימין, רק זאת עסקה הגמ' במדת הרגיל יותר בדקדוק אחר דברי רבו, והמצוי אצל רבו יותר לבחון שמועותיו, וכ"ש כשאינם באותו שיעור קומה כלל בחכמה ובמנין, ודו"ק.
וראה כאן עוד הרחבה בזה בביאור דרכנו כיצד להכריע במחלוקות בדעת מרן רבנו עובדיה זצוק"ל:
שלום וברכה. ברצוני לחקור מה דעתו של מרן פאר הדור הרב עובדיה יוסף זצ״ל בעניין תחנון במנחה של ערב פסח שני (י״ג אייר). ראיתי מקורות סותרים בעניין זה- מחד, בספר הלכה ברורה חקר בעניין זה ומצדד שיש לומר תחנון במנחה של ערב פסח שני, וכזכור לי רשם ששאל את אביו בעניין זה והסכים עמו. בכל הסידורים *המזוהים*...
forum.moreshet-maran.com
בברכה רבה
