אליהו חמוי
Active member
יום ראשון
בהמשך לקריאת חכמי הפורום
נראה כי יש לחלק ענין זה לשניים כתב הרמ''א [בסי' תרז סעי' ב] לעינן פירוש החט ביוה''כ ''כשמתפלל בקול רם או ש''ץ כשחוזר התפילה אין לפרט החטא'' וביאר המשנ''ב [בס''ק ו] דמיירי בחטא שאינו מפורסם לרבים ולכן אסור לפרטו בקול ''שאין זה כבוד המקום שמגלה לרבים שחטא כנגדו'' לפ''ז נלמד שאין לאדם לספר על עצמו ''קמתי בבוקר ב11:00 או כל כיוצ''ב ולפי פשוטו אף כשרוצה להתחזק ג''כ אסור דלא גרע מאמירת וידוי בקול שעושה עבור תשובה ואעפ''כ אסור [וי''ל] כמו כן בנותן טעם יש להזכיר את דברי הגרי''ח מבבל בשו''ת תורה לשמה [סי' תט] שאין נכון לאדם לספר על מומי גופו ע''ש ויש להסמיך לכך הא דאיתא בתענית [כ.] ''לך אמור לאומן שעשני כמה מכוער כלי זה שעשית'' היינו שבסיפור מומי גופו הרי הוא פוגע כביכול באומן שעשהו
אולם שאר עניני לשון הרע ודברי גנות על עצמו כגון מעשה טפשות שעשה וכיוצ''ב לפי פשוטו יש להתיר דאיהו דמחיל ליה ליקרא וכמובאר בחפץ חיים [כלל ז סעי' ו] וראיתי להגאון ר' עמרם פריד שהביא ראיה יפה מהמדרש [שיר השירים רבה פ''א] ''ובתוך עם טמא שפתים אנוכי יושב'' אמר לו הקב''ה ישעיה בנפשך אתה רשאי לומר כי איש טמא שפתים ניחא שמא ובתוך עם טמא שפתים אנוכי יושב אתמה''
בהמשך לקריאת חכמי הפורום
הקפדה על שמירת הלשון בזמן מלחמה
בחומש דברים שזה עתה סיימנו מצוה התורה בפרשת כי תצא [כג י] ''כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע'' במפרשי התורה שם נתבאר שאע''פ שלעולם יש לאדם לשמור עצמו מדבר רע מ''מ בשעת מלחמה וסכנה השטן מקטרג ביותר ולפיכך יש להיזהר אף מדקדוקי עבירה וז''ל האור החיים הקדוש [שם] בענין זה ''הגם שיש דקדוקי עבירות שה' לא יעניש עליהם ואם יעניש יהיה העונש קל מודיע הכתוב שבשעת מלחמה שיוצאים על אויביהם צריכים שמירה מכל דקדוקי עבירות'' ובספרי [הובא ברמב''ן שם] דרשו מתיבת ''דבר רע'' דבא הכתוב להזהיר על דיבור לשון הרע נמצא שאע''פ שבמשך השנה יש להיזהר בשמירת הלשון מ''מ בשעת מלחמה שהשטן מקטרג יש להיזהר ביותר
דיבור לשון הרע על עצמו
הנה עיקר איסור לשון הרע נודע ונתפרסם כלפי הדיבור על אחרים אולם יש לעיין האם הותר לאדם לספר על עצמו שנהג באיזו סטואציה שלא כהוגן או שאר דברי גנות על עצמובחומש דברים שזה עתה סיימנו מצוה התורה בפרשת כי תצא [כג י] ''כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע'' במפרשי התורה שם נתבאר שאע''פ שלעולם יש לאדם לשמור עצמו מדבר רע מ''מ בשעת מלחמה וסכנה השטן מקטרג ביותר ולפיכך יש להיזהר אף מדקדוקי עבירה וז''ל האור החיים הקדוש [שם] בענין זה ''הגם שיש דקדוקי עבירות שה' לא יעניש עליהם ואם יעניש יהיה העונש קל מודיע הכתוב שבשעת מלחמה שיוצאים על אויביהם צריכים שמירה מכל דקדוקי עבירות'' ובספרי [הובא ברמב''ן שם] דרשו מתיבת ''דבר רע'' דבא הכתוב להזהיר על דיבור לשון הרע נמצא שאע''פ שבמשך השנה יש להיזהר בשמירת הלשון מ''מ בשעת מלחמה שהשטן מקטרג יש להיזהר ביותר
דיבור לשון הרע על עצמו
נראה כי יש לחלק ענין זה לשניים כתב הרמ''א [בסי' תרז סעי' ב] לעינן פירוש החט ביוה''כ ''כשמתפלל בקול רם או ש''ץ כשחוזר התפילה אין לפרט החטא'' וביאר המשנ''ב [בס''ק ו] דמיירי בחטא שאינו מפורסם לרבים ולכן אסור לפרטו בקול ''שאין זה כבוד המקום שמגלה לרבים שחטא כנגדו'' לפ''ז נלמד שאין לאדם לספר על עצמו ''קמתי בבוקר ב11:00 או כל כיוצ''ב ולפי פשוטו אף כשרוצה להתחזק ג''כ אסור דלא גרע מאמירת וידוי בקול שעושה עבור תשובה ואעפ''כ אסור [וי''ל] כמו כן בנותן טעם יש להזכיר את דברי הגרי''ח מבבל בשו''ת תורה לשמה [סי' תט] שאין נכון לאדם לספר על מומי גופו ע''ש ויש להסמיך לכך הא דאיתא בתענית [כ.] ''לך אמור לאומן שעשני כמה מכוער כלי זה שעשית'' היינו שבסיפור מומי גופו הרי הוא פוגע כביכול באומן שעשהו
אולם שאר עניני לשון הרע ודברי גנות על עצמו כגון מעשה טפשות שעשה וכיוצ''ב לפי פשוטו יש להתיר דאיהו דמחיל ליה ליקרא וכמובאר בחפץ חיים [כלל ז סעי' ו] וראיתי להגאון ר' עמרם פריד שהביא ראיה יפה מהמדרש [שיר השירים רבה פ''א] ''ובתוך עם טמא שפתים אנוכי יושב'' אמר לו הקב''ה ישעיה בנפשך אתה רשאי לומר כי איש טמא שפתים ניחא שמא ובתוך עם טמא שפתים אנוכי יושב אתמה''
נערך לאחרונה:
