פטנט לאשכנזי שלא להטביל כלי שהוא חייב בטבילה רק לפי הרמ"א, על ידי שיתנו לספרדי

[מוח חושב]

ידוע המחלוקת הרמ"א והשו"ע לגבי כלי שהוא בשימוש רק עם מאכל שלא מוכן לאכילה כך, שלפי השו"ע לא יהיה צריך להטביל, ולפי הרמ"א צריך בלי ברכה, עיין בשו"ע סי' קכ סעיף ה.

האם יהיה אפשרי לאשכנזי ליתנו לספרדי לפוטרו מטבילה (כמו שעושים למוצרים חשמלים שנותנים לגוי לפוטרו)?

 

[nati]

לא ידעתי מזה ולא עיינתי שם אך לכאו' לא יועיל

 

[מוח חושב]

אין לאף אחד איזה שהוא מקור?

 

[ציון ש]

הכלל הוא שדבר שנעשה בעבירה מותר להנות ממנו אם הוא תלוי במחלוקת.
אך כאן העבירה היא בשימוש ולא בבעלות, וממילא לשיטת האשכנזי הכלי ששייך ליהודי לא טבול ואסור בשימוש ומה בכך שהוא בבעלות ספרדי? רק בעלות גוי פוטרת כי לא חל על זה התקנה.
לא תמצא את זה בשותים כי זה פשוט שאסור.
תנסה לחפש אולי בשואלים של הרב מוצפי

 

[מוח חושב]

יפה !

 

[אליהו חמוי]

הכלל הוא שדבר שנעשה בעבירה מותר להנות ממנו אם הוא תלוי במחלוקת.
אך כאן העבירה היא בשימוש ולא בבעלות, וממילא לשיטת האשכנזי הכלי ששייך ליהודי לא טבול ואסור בשימוש ומה בכך שהוא בבעלות ספרדי? רק בעלות גוי פוטרת כי לא חל על זה התקנה.

סברא ישרה יישר כח רק שלפ''ז על''ע מדוע בכלי של גוי אינו טעון טבילה וע''כ שמתיחסים אף לבעלים אם הוא מחוייב בטבילה בכלי זה [ובדומה לכלי סחורה במסעדות] והדרא שאלה לדוכתא

 

[ציון ש]

סברא ישרה יישר כח רק שלפ''ז על''ע מדוע בכלי של גוי אינו טעון טבילה וע''כ שמתיחסים אף לבעלים אם הוא מחוייב בטבילה בכלי זה [ובדומה לכלי סחורה במסעדות] והדרא שאלה לדוכתא

רק בעלות גוי פוטרת כי לא חל על זה התקנה.

וביתר ביאור החיוב להטביל כלים הוא על כלי שנקנה מהגוי ולא על כלי שששאול מגוי . הגע עצמך אם תטביל את הכלי שששאול מגוי ואז תקנה ממנו ודאי שחיב להטבילו שוב. מכיון לא הגיע זמן חיובו בטבילה הראשונה וע"כ כדאמרן.

 

[nati]

סברא ישרה יישר כח רק שלפ''ז על''ע מדוע בכלי של גוי אינו טעון טבילה וע''כ שמתיחסים אף לבעלים אם הוא מחוייב בטבילה בכלי זה [ובדומה לכלי סחורה במסעדות] והדרא שאלה לדוכתא

מתייחסים לבעלים לא אם הוא מחוייב או לא, אלא האם בעלות כזאת פוטרת אותי או לא.