• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

צום תענית אסתר

ב"ה.

יש לציין, שאינה פטורה לכתחילה לרוב הדעות, אלא שרבו לסמוך על המתירים כשמתקשה בכך.
(נפק"מ: באם רוצה להחמיר ע"ע).

[אם הבינותי נכון שמדובר במיולדת שכבר אינה מניקה בפועל - באם עדיין מינקת, פשיטא שא"צ].
 
נערך לאחרונה:
ב"ה.

ליתר עיון:

א. ירושלמי: "עוברות ומניקות.. - אבל בשבע האחרונות, אינן מתענין בהם. אעפ"כ אינן מנהגות עצמן בתפנוקין אלא אוכלות ושותות כדי קיום הוולד" - (תענית פ"א ה"ה)
נפסק להלכה (- או"ח סתקנ"ד ס"ה).

ב. במהרש"ם: הוכיח מכך שנפסק ש"אין היולדת שבה לאיתנה עד עבור כ"ד חודש מהלידה" שכל כ"ד מהלידה חשיב כ 'מינקת' ויש להקל לה בתענית. (-דעת תורה סתק"נ ס"א)

מחלוקת לאור דבריו:
כו"כ אחרונים סמכו על דבריו, ובפרט לחלישות זמננו, לקולא. [עיין באריכות: שו"ת שמחת יהודה ח"ב סי"ב. ( ג"כ ב - קובץ "כנסת חכמי ישראל" (ד) סע"א אות ל, שו"ת אלף המגן ח"ב ס"ג)

לעומת זאת רוב הפוסקים החמירו כשאינה מינקת בפועל, שכן הלשון "כדי קיום הוולד" - וכשאין הקיום תלוי במאכל האם, אין להקל. (עיין שו"ת 'אור לציון ח"'ד סי' נ"ג אות ב', ובח"ד סי' כ"ה אות ז').

[בתענית 'נדחה' (ועד"ז 'מוקדם') מקילים יותר. -
ולהוסיף, שתענית אסתר ידועה , כהתענית הקלה ביותר - רמ"א סתרפ"ו ס"ב ( - שכן לא נקבעה לזכר מאורעות דחורבן) ]
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון