צע"ג בדין בשולי גוים במחלל שבת

[מנשה]

הנה מרן הרב עובדיה כתב להקל בבישולי גוים במחלל שבת שסמך על דברי הריב"ש
וז"ל בשו"ת יביע אומר חלק ה' - יורה דעה סימן י' אות ג'
אולם ראיתי בשו"ת הריב"ש (סי' שצד, דף קכב רע"ג), שכ', ומומר לע"ז דהוי מומר לכל התורה כולה, סתם יינו אסור, שהרי הוא בכלל גזירת חכמים, וכמ"ש בחולין (ד: ) הכי השתא, שתיה סתם יינם הוא, ועדיין לא נאסר יין של עכו"ם, משמע שאחר שנאסר יינם של עכו"ם, יין מומר לע"ז אסור, אף על פי שאין בו משום בנותיהן, וקדושיו ג"כ קדושין כישראל, שאע"פ שחטא ישראל הוא, וה"ט דמילתא שכיון שקצת יינו אסור, דהיינו יין שנתנסך ודאי לע"ז, גם סתם יינו אסור, כיון שהוא כמומר לכל התורה כולה, והשוו בו חכמים מדותיהם. עכ"ל. ומעתה י"ל דדוקא לגבי יין נכלל המומר בכלל גזירת חז"ל, כיון שקצת יינו אסור, כשנתנסך ודאי לע"ז, משא"כ בפתו ושמנו דלא שייך ה"ט י"ל שלא אסרו כלל במומר, כיון דלא שייך ביה איסור חתנות. וה"ה למומר מחלל שבת בפרהסיא, שדינו כעכו"ם, דוקא בסתם יינו החמירו, או במגעו ביין שלנו, אבל בפתו ושמנו לא החמירו. וה"ה שאין בו איסור משום בשולי גוים. עכ"ל
ותימה דמומר לע"ז מין הוא ואמרי' בחולין יג. שחיטת מין - לעבודת כוכבים, פיתו פת כותי, יינו יין נסך, ספריו ספרי קוסמין, פירותיו טבלין ע"ש הרי שגם פיתו אסור ויש לדמות פת ליין וה"ה לבשולי גוים וצע"ג

 

[לביא]

בלי לנגוע בעצם התירוץ (או שזה בעצם תירוץ, תחליט אתה) יש הבדל בין פת גויים לבין בישולי גויים. ואם נדייק בדברי הגמרא דווקא פיתו פת כותי אבל בישולי לא בישולי גויים.

 

[מנשה]

בלי לנגוע בעצם התירוץ (או שזה בעצם תירוץ, תחליט אתה) יש הבדל בין פת גויים לבין בישולי גויים. ואם נדייק בדברי הגמרא דווקא פיתו פת כותי אבל בישולי לא בישולי גויים.

מחילה אין שום הבדל בין פת גויים לבין בישולי גויים

 

[לביא]

מחילה אין שום הבדל בין פת גויים לבין בישולי גויים

אמת שהוא בכלל הגזירה, אבל הדינים שלו שונים. מרן השו״ע מביא היתר לפת עכו״ם בציורים מסויימים.

שולחן ערוך יורה דעה קיב – ויקיטקסט

he.wikisource.org

 

[מנשה]

הרב עובדיה עצמו לא חילק בזה "אבל בפתו ושמנו לא החמירו. וה"ה שאין בו איסור משום בשולי גוים"

 

[לביא]

הרב עובדיה עצמו לא חילק בזה "אבל בפתו ושמנו לא החמירו. וה"ה שאין בו איסור משום בשולי גוים"

זה לא מרן לא חילק, זה הריב״ש לא חילק.
השאלה שלך היא לא על מרן אלא על הריב״ש. אגב.

 

[מנשה]

לריב"ש לא קשה מידי הוא לא כתב שיש חילוק בין יין פת שמן ובשולי גוים והרב עובדיה הוא שדייק כן מדבריו

 

[לביא]

לריב"ש לא קשה מידי הוא לא כתב שיש חילוק בין יין פת שמן ובשולי גוים והרב עובדיה הוא שדייק כן מדבריו

אני יכול להתווכח איתך על כך שהבנת מרן היא הנכונה בריב״ש, שהרי הריב״ש הוא זה שלא כתב שיש חילוק ומינה דייק מרן. ועל כן עיקר קושייתך לאו על מרן אלא על הריב״ש. אלא״כ אתה רוצה לומר שמהריב״ש לא מוכח מידי, ואז זו קושיא על מרן. אך לא דיברת בזה מאומה.

על כל פנים, מעיון זריז בחולין יג הנ״ל, לא ראיתי שמישהו תפס את הברייתא הנ״ל להלכה. לכאורה צ״ע למה, אך זה כבר עונה לך חצי שאלה.

 

[מנשה]

אלא״כ אתה רוצה לומר שמהריב״ש לא מוכח מידי, ואז זו קושיא על מרן. אך לא דיברת בזה מאומה.

כתבתי

הרי שגם פיתו אסור ויש לדמות פת ליין וה"ה לבשולי גוים וצע"ג

על כל פנים, מעיון זריז בחולין יג הנ״ל, לא ראיתי שמישהו תפס את הברייתא הנ״ל להלכה. לכאורה צ״ע למה, אך זה כבר עונה לך חצי שאלה.

ודאי שהיא הלכה -כדי שלא יהיה הלכה צריך מקום אחר שחולק ואין כזה. והמאירי כן הביאה

 

[לביא]

כתבתי


ודאי שהיא הלכה -כדי שלא יהיה הלכה צריך מקום אחר שחולק ואין כזה. והמאירי כן הביאה

התכוונתי שלא הביאו זאת בטוש״ע.

או שעייפותי מכריעה אותי ואני לא זוכר טוב את הסימנים...