• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

קדיש על ההלכה

נשאלתי מיהודי יקר שאצלם בבית הכנסת נהוג לומר הלכות אחר עלינו לשבח [ולא בתנא דבי אליהו מחמת טורח הציבור הממהרים [1]] אם צריך לומר אח"כ קדיש.

ולכאורה יש לומר. וכעין זה מצינו שאומרים קדיש אחר כל ס"ת שיש שלושה ספרים [שעלו שבעה בס"ת הראשון].

אך לכאורה יש לדחות דלא על כל דבר קטן נאמר קדיש, דהא אטו אם אומרים פרקי תהלים [להצלחת החיילים החשובים[2]] אחרי התפלה האם נאמר קדיש

וכן אחר הפסוקים שאומרים אחרי הקדיש [ויאמר אם שמוע תשמע] נאמר קדיש.

וס"ת שאני דמחמת חשיבותו שאני[3]. וכן דברים הנוהגים בתפלה דמסתמא הם נהוגים ע"פ האר"י [כגון קדיש בערבית אחר פסוקים ה' צבאות עמנו וכ"ו]

ובליקוטי הפרד"ס כתב שהציבור אומרים פסוק או משנה אומרים קדיש.

וע"ע בהלכה ברורה (ח"ד עמוד קצב) בספר יסודות הקדיש (עמוד י"ג).



אך הגדר לא ברור מתי הוי דבר ארוך לומר קדיש.

אשמח לשמוע דעת הרבנים החשובים



[1] ובזדמנות יש לברר גדר הממהרים וכי אחד או שתים נחשבים בגדר ממהרים שזה אמור להשפיע על מנין שלם ואכמ"ל]
[2] ולא כדאי להפסיק עם זה ואתו קומץ תהלים ודחו עשרת אלפים טילים]. וכל אחד יחשוב שבנו נמצא שם ודי בזה.
[3] ועוד טעם כנזכר בשו"ת קרית חנה דוד (ח"ב סימן מ"ה).
 
חזור
חלק עליון