קובץ של דברים שמרן הרב עובדיה זצ"ל חזר בו

[יוסף דהן]

ביביע אומר כתב לאסור מלכודת עכברים בשבת ובחזו''ע ח''ה התיר

 

[יוסף דהן]

יחו''ד ח''ז סי' לד

 

[יוסף דהן]

השתתפות אבל בסיום מסכת בתענית בכורות
כמו שכתב מרן שליט'א ב
ילקוי פסח א באחד המכתבים בסוף הספר.
וכ'כ בקיצור שו'ע חזו'ע אבלות

יעו''ש

 

[יוסף דהן]

3 דעות אם חזר בו בנושא זה
מילוי כרטיס מפעל הפיס:
לאחר שכתב מרן זצ"ל (שו"ת יביע אומר ח"ז חו"מ סי' ו) לאסור מילוי של מפעל הפיס, כמה העידו שחזר בו[1], אמנם לדעת מרן הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א אין הדבר בגדר זה של "הד'ר הוא לכל חסידיו", אלא רק בבחינת לימוד זכות שאלו המקלים למלא יש להם ע"מ לסמוך[2]. וי"א ששוב חזר בו לאיסור לאחר שחזר בו להיתר[3].

---

[1] כתב הרה"ג הרב עובדיה יוסף בנו של מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א (בעין המשפט סי' רז עמ' תרמה), שמעתי שמרן מר זקני זצ"ל חזר בו והורה להקל למלא לוטו, מכיון שמפעל הפיס משתמש בכסף לצורכי צדקה וישיבות הרי המשתתפים גמרי ומקני בלב שלם, וכן אמר לי מרן מו"ז זצ"ל בתמוז תשע"ג שאפילו שרק במיעוט מהכספים הם משתמשים לצדקה, מכל מקום סגי בכך להיחשב ככוונה להקנות בלב שלם את המעות כיון שיכול לתלות שמעותיו תגענה למטרות צדקה, והחזקת ישיבות, וגמר ומקני בלב שלם את המעות לצורך, עכ"ל. וכן בספר שיח יצחק על מסכת גיטין (עמ' שפג) כ' הגאון הרב יצחק בצרי שליט"א שדודו הגאון הגדול הרב עזרא בצרי שליט"א גם כן אמר לו שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל חזר בו בזה. וכן בספר שואל ומשיב (פרץ תשע"ב, ח"ג עמ' תקיב) ג' עדויות שמרן הראש"ל זצ"ל חזר בו. וכן בס' בקנה אחד ח"א (סוף סי' ס"ד עמ' תלד) לאחר שג"כ הזכיר מדברי הגאון הרב יוסף פרץ שליט"א הנ"ל, כתב ידידי הרה"ג אליהו רוזן שליט"א וז"ל, וכן אני יצרתי קשר עם הרה״ג שלתיאל עמר, ובאותו זמן היה ליד מרן פאר הדור, ושאל אותו וענה לו מרן דשרי "לכל אדם", ודומיא להגרלות שעושים הישיבות. עכת״ד. וחלק מהדברים הנ"ל הוזכרו גם בקובץ בית הלל ח"נ (עמ' קכב), ובס' ויען שמואל (חט"ו עמ' תט), ובקובץ קול סיני (אדר ניסן תשע"ה סי' ח) [וע"ע בקובץ קול סיני אייר תשע"ה עמ' סה, בתגובתו של הרב הכותב על האמור בקובץ שיצא באדר ניסן].

ואגב גררא בענין זה, אציין למובא בשו"ת בשו"ת מעין אומר (ח"י עמ' קמה) שנשאל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל:

א. לענין אברך שאין לו פרנסה האם מותר לו למכור כרטיסי פיס. והשיב, יכול לסמוך על האשכנזים [א"ה: וקצ"ע שהרי מרן זצ"ל במסקנת התשובה כתב שאף לאשכנזים יש לאסור למלא לוטו].

ב. אדם ללא עבודה האם מותר לו לעבוד לפרנסתו במכירת כרטיסי פיס. והשיב, מותר.

ג. האם כל מי שקונה כרטיס פיס נפסל לעדות מדין משחק בקוביא. והשיב, לא מחמת שיש מתירים ג"כ לקנות.

ד. קיבל מתנה ממפעל הפיס שמונה כרטיסי הגרלה, האם מותר לקבלם. והשיב, מותר.
[2] וז"ל מרן הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א בתשובה מתאריכים י"ד תמוז תש"פ, וי"ט כסלו תשפ"ג (כפי שהובא בגיליון אור השבת מס' 30 וכן בגיליון מס' 53 במדור פוסק הדור), אודות מה ששאל אם מותר למלא טופס לוטו של מפעל הפיס, כי ידועה דעתו של מרן אאמו״ר זצוק״ל במשך כל השנים, לאסור קניית כרטיסים של מפעל הפיס, מחשש איסור גזל, דהא אסמכתא לא קניא, וכ״כ בספרו שו״ת יביע אומר ח״ז (סי' ו) אליבא דדעת מרן הש״ע. הנה הן אמת שבשנים האחרונות הגיעו כמה אברכים לפני מרן זיע״א, ואמרו לו שמפעל הפיס מחלק כסף גם לבתי חולים למוסדות חסד וכדו׳, ואז טענו שמי שקונה כרטיס פיס אפילו שיודע שהסיכוי לזכות הוא קלוש, מסכים ליתן כספו במתנה לגמרי, שאם לא יזכה בפרס הרי יהיה זה לצדקה. ומטעם זה מרן זצוק״ל הראה פנים למקילין בזה, שיש להם ע״מ לסמוך, אבל לא היקל לגמרי, הטענה היתה דלא דמי למשחק בקוביא שאמרו חז״ל דאסמכתא לא קניא, כיון דיש לומר שהאנשים נותנים את הכסף בלב שלם, שהרי הם יודעים שבחלק מהכספים משתמשים לצרכי צדקה. ואין זה שייך דוקא לאנשים שומרי תורה ומצוות, דכל אדם שקונה כרטיסים אלו גמר ומקנה בלב שלם, כיון שיודע שגם אם לא יזכה ישתמשו בחלק מהכסף לצרכי ציבור. וחזי לאצטרופי לשאר טעמים שכתבו האחרונים להקל בזה. וראה בשלחן המערכת ח"ב ערך הגרלה עוד כמה טעמים להקל בזה, מלבד הטעם הנז׳. ומיהו כל זה אמר ללמד זכות על המקילין, אבל נשאר בדעתו שלכתחלה אין להורות היתר גורף בזה, ומן הראוי להחמיר בדבר, ומהיות טוב אל תקרי רע, שהרי אם יבוא אליהו הנביא ויגיד לו שלא יזכה בכרטיס, האם היה קונה? בודאי שלא. וכל מה שקונה הוא רק בשל כך שיש סיכוי שיזכה. נמצא שכל הכסף הנמצא בהגרלה זו, הבא מרכישת האנשים, הכל הוא בגדר אסמכתא, ואסמכתא לא קניא, ולכן אם יזכה בכסף זה, הוי גזל בידו. ובפרט שהרבה מאד מהכסף הולך לדברים שאינם של צדקה, וקשה לומר שהקונה את הכרטיס חושב על המיעוט שנותנים לצדקה וחסד, אלא אחר רוב פעילותם, שהם למקומות של מי שאינם שומרי תורה ומצוות. ואפשר דאף רוב הכסף הולך לדברים אחרים, כמו כדורגל וכדו׳. לכן כדאי להמשיך להחמיר בדבר. ואין הבדל בין מילוי טופס לוטו, או כרטיס גירוד, הדין שווה. ואמנם כרטיסי הגרלה של ישיבות ומוסדות צדקה וחסד, מותר לקנות, שדעתו לצדקה. ואדם שמשתדל לשים בטחונו בהשי״ת שהוא זן והוא המפרנס, והרבה דרכים למקום ומאמין שכגודל בטחונו יזמין לו פרנסתו, יתרום לאותם הארגונים בלי לקנות מהם כרטיס הגרלה, שבודאי זה עדיף שתרומתו לש״ש, בלי שום טובת הנאה שיצמח לו. אך אם לא מגיע לדרגה זו יכול לקנות כרטיס הגרלה המיועד למוסדות תורה וצדקה, שזה בכלל השתדלות, עכ"ל.
[3] בקובץ 'יתד המאיר' (חשון תשע״ז עמ׳ 97) ציינו כי בתקופה מסוימת חזר בו מרן זצ"ל בנושא זה, כיון שאמרו לו שמפעל הפיס מחלק כספים רבים למטרות צדקה וחסד, ועל כן יש לומר דניחא ליה לאיניש שישתמשו בכספו למטרות אלו, והלכך לא נחשב הדבר לגזל ואסמכתא. אולם העיד חתנו הגאון הרב אהרן בוטבול שליט״א, שלאחר זמן הוברר הדבר מעל כל ספק שכמעט ואין מפעל הפיס נותן למטרות הנ״ל אלא סכום מזערי ביותר, וכששמע זאת הגרע״י אמר, שלפי זה באמת חזר הדין לאיסורו, ויש להחמיר בדבר, וכמשנה ראשונה, ע"כ. ולפני כמה שנים שמעתי בשידורו שנשאל הגר"א בוטבול שליט"א, אם מותר למלא לוטו, השיב שמותר למלא לוטו אך אסור לזכות בפרס... וכן שמעתי מהגאון הרב אברהם יוסף שליט"א. ושוב נדפסו הדברים ביתר פירוט בשו"ת משיב משפט ח"ג (חושמן משפט סי' מד אות טו, עמ' שיד) לגאון הרב עובדיה יוסף טולדנו שליט"א, וז"ל אולם, דודי הרה״ג רבי אברהם יוסף שליט״א העיד כי שוחח עם מו״ז מרן זיע״א לאחר מכן, והביא לפניו את מנכ״ל מפעל הפיס דאז בכדי לברר עמו הדברים, וזה אמר לפניו כי אין למפעל הפיס הזכות להחליט להיכן ינותב הכסף, אלא בכל עיר ועיר פרנסי העיר הם שמחליטים, ומשום כך חזר מו״ז לאיסורו וכנ״ל, עכ"ל. וכן מובא כיו"ב בס' כתונת פסים (איפרגן עמ' קמה) וז"ל, ולא באתי לזה אחר שיש שכתבו שמרן ה"יביע אומר" חזר בו, והתיר לרכוש כרטיסים ממפעל הפיס והלוטו. והן אמת שדבריהם נכונים. אך דא עקא שבנו הגאון ר׳ אברהם יוסף העיד שמה שחזר בו מרן והתיר לרכוש הכרטיסים בגלל שהטעו אותו ואמרו לו שהרבה מהכסף הולך לישיבות ותלמודי תורה וכיוצא בזה. והתיר בזה הואיל ובגורל זה מקנים זה לזה כל אחד חלקו, וא״כ תו ליכא אסמכתא ואין בזה משום משחק בקוביא, אלא להיפך כל אחד שמח לתרום חלקו לישיבות וכו׳. אך אליבא דאמת אין בדבריהם ולא כלום. שאפילו אחוז המזערי ביותר אינו ניתן לישיבות ולתלמודי תורה, אלא רוב רובו הגדול של הכסף הולך לתרבות החילונית, לתיאטרון למשחקי הספורט המחללים ורומסים כבוד השבת בפרהסיא, ועוד הרבה מהמעות שהולכים למקומות שאין רוח חכמים נוחה מהם. ואני שמעתי עדות מבנו הגאון כשנודע למרן על הדברים אמר: הטעו אותי ואמרו לי שהרבה כסף הולך לישיבות וכו׳ וא״כ על משמרתי אעמוד, עכ"ל.