קונטרס 'אהבת יוסף' - אוסף פסקי כחא דהתירא של מרן זצ"ל

הריני לפרסם מהדורה בלתי מוגהת, של אוסף פסקי הלכה של מרן רבינו עובדיה זצ"ל וממשיכי דרכו בהלכה שליט"א, על מנת שהציבור ידע מה הוא הדין שנפסק, ומהי חומרא.
אשמח מאד אם תוכלו לסייע ולכתוב כאן פסקי הלכה נוספים שטרם הגעתי אליהם, על מנת שיכנסו לספר במהדורה הסופית בע"ה.
 

קבצים מצורפים

הריני לפרסם מהדורה בלתי מוגהת, של אוסף פסקי הלכה של מרן רבינו עובדיה זצ"ל וממשיכי דרכו בהלכה שליט"א, על מנת שהציבור ידע מה הוא הדין שנפסק, ומהי חומרא.
אשמח מאד אם תוכלו לסייע ולכתוב כאן פסקי הלכה נוספים שטרם הגעתי אליהם, על מנת שיכנסו לספר במהדורה הסופית בע"ה.
מה שכתבת על ג' אצבעות - עיין יביע אומר ח"ה חאה"ע סי' ה בגיליונות ומילואים שכתב כן בעצמו.
ומה שכתבת לגבי שיכול לאכול אצל חברו בלי לברר, אם יש כשרות בכל מקרה, יביע אומר חלק ה סימן ג.
לגבי ליל שישי, מרן כתב לגבי ליל שבת ויום טוב, עיין בשו"ת יביע אומר ח"ו חאו"ח סי' ל אות ה והליכות עולם ח"ג עמ' נב וחזון עובדיה שבת ח"א עמ' שיד סוף הערה י
נס קפה עם חלב - לא מדויק, אלא מעט חלב. הליכות עולם ח"א עמ' קנד
שטיפת ידיים ללא כלי אחר בית הכסא - יביע אומר חלק ט סימן קח עמ' שטו בגיליון
מה שכתבת לגבי נסיעה באופניים בשבת - לא מדויק.
לעלות ולרדת במעלית שבת - תלוי. בהליכות עולם חלק ד כתב לגבי חולה או זקן, ויש תשובה ביביע אומר חלק יא לגבי זה ושוב נכנסו לספק אם כתב תשובה זו לסמוך עליה, כי לא "נכתבה לחלק הנוכחי".
להוסיף מים בשבת לחמין - צריך לכתוב את האופנים, ולפרט.
לגבי מי שאומר זכר למעשה בראשית שלא נחשב ליין נסך, יביע אומר חלק א יורה דעה סימן יא.
שם מלשונות לעז - אשמח למקור.
אמירת לשם יחוד לפני המצוות - תשובה ערוכה בשו"ת חזון עובדיה, ועל כך יצא הקצף בזמנו. ולמה ללכת לקיצור שלחן ערוך של הלכה ברורה אם יש תשובה ערוכה בזה?
לגבי מנורת לד כתבת אפילו שנוח לו בזה - לא מבואר כן בתשובת רבנו. כי הוא התיר משום פסיק רישיה בדרבנן דלא ניחא ליה שהולך ברחוב, ולדעת מרן שליט"א בתשובה [תתפרסם בקרוב בקובץ בית יוסף עוד כחודש בעז"ה] יש בזה ספק דאורייתא, ואם כן כיצד נתיר זאת? ובפרט שלא התיר כן באופן שנוח לו ביביע אומר.
ספסל שיש עליו ספרי קודש - למה הלכת לספר בהלכה ובאגדה? יביע אומר חלק ט סימן כב ביורה דעה, תשובה ערוכה?.. [ושים לב שם לחילוקים בסוף התשובה].
מה שלומך בטון מנומס - אשמח למקור.
לגבי ישיבה מעורבת עם ריקודים בנפרד - הן אמת שכתב כן בכמה וכמה מכתבים להשיב לשואליו דבר, אולם בהיות וזה כפי שכתבת הוראת חכם לכל מקרה, אולי להשמיט. [ואולי יש לזה התייחסות בספרו של הרב @מ"ד שיצא לאחרונה, עם הסכמת מרן שליט"א].
מה שכתבת לגבי הכשר מיקרוגל לפסח - צריך עיון, כי עוד ציינת ילקוט יוסף, ומרן שליט"א סובר שצריך חומר פוגם. ולא רק לנקות... וגם לא נכון מה שכתוב איסור והיתר חלק י [הלוואי ונזכה שאחרי ילקוט יוסף ברכות יתחיל מרן שליט"א לחבר את הלכות איסור והיתר מחדש, ויגיע לחלק י. בעוד שהיום הם שלשה חלקים בשני כרכים. לאריכות ימים ושנים].
בני העדה האתיופית - יביע אומר ח"ח חאה"ע סי' יא
עברתי ברפרוף כחותה על הגחלים, מבלי ספרים, וכתבתי כאשר יעלה המזלג מהזיכרון. זעיר פה וזעיר שם.
לשבחו של הרב הכותב יאמר, כי זו יוזמה טובה ומועילה, לפרסם כחא דהיתרא של מרן זיע"א, יש עוד הערות וליטושים להוסיף, ולכשירווח בעז"ה.
אולי הרב @ראובן יוסף מיארה יוכל לעבור על מה שכתב בהלכות נדה ולהביא מחכמתו, וכן הרב @בנימין לוריא מאשר העלה מרן שליט"א בספריו. ולעטר את הקובץ הנזכר בהערותיהם והארותיהם.
בטוב ילין מר.
 
יש בקונ' דברים לא מדוייקים, יש דברים שמרן התיר בדיעבד, והמחבר נר"ו כתב "מותר", כאילו זה מותר לכתחילה.
ובלא"V איני מבין כ"כ הצורך בקונ' זה.
עכ"פ לפני שמדפיס דבר כזה צריך לעבור הגהה מדוקדקת מת"ח.
שלא ימצא מיקל במקום שאין להקל ונמצא ח"ו מכשיל את הרבים.
 
גבי מה שנכתב באות ב , שאם מרן זיע"א פסק להיתרא, אז זה היתר לכולם ואין חילוק בין בעלי בתים לאברכים כי "תורה אחת" יש ולא שת תורות.

יש להעיר - דמצינו כמה דברים שאע"פ שמרן כתב בספרו להקל, מ"מ על עצמו לא סמך על ההיתר, וכנודע במעלית שבת הסיפור הידוע שצעק "מה אתה רוצה שאני יחלל שבת?"
ולא מובן לפי דבריך - וכי יש שתי תורות? , אם פרן פסק להיתרא איך לעצמו הוא הגדיר זאת "כחילול שבת"?.?
 
גבי מה שנכתב באות ב , שאם מרן זיע"א פסק להיתרא, אז זה היתר לכולם ואין חילוק בין בעלי בתים לאברכים כי "תורה אחת" יש ולא שת תורות.

יש להעיר - דמצינו כמה דברים שאע"פ שמרן כתב בספרו להקל, מ"מ על עצמו לא סמך על ההיתר, וכנודע במעלית שבת הסיפור הידוע שצעק "מה אתה רוצה שאני יחלל שבת?"
ולא מובן לפי דבריך - וכי יש שתי תורות? , אם פרן פסק להיתרא איך לעצמו הוא הגדיר זאת "כחילול שבת"?.?
אמת. אך זה שמרן החמיר על עצמו, אין זו ראיה כלל לגבי פסיקתו לשאר העולם. אלא הרב בחר להחמיר. ולגבי מה שאמר שמעלית השבת זה חילול שבת, זו דוגמא יוצאת דופן שלא מעידה על מאות פסקיו האחרים של מרן זצ"ל.
 
אך זה שמרן החמיר על עצמו, אין זו ראיה כלל לגבי פסיקתו לשאר העולם

וכי אינך סבור, שבן תורה צריך לשאוף להיות כמו מרן זיע"א ולהחמיר אף בדברים שהורה להקל?.

[בפרט בדברים שרבים אסרו אותו בעצם, אלא שמרן זיע"א היקל, ואע"פ שהקל לעצמו החמיר, דבדברים כאלה , כ"ש שבן תורה ראוי לו להחמיר להיות כמו מרן זיע"א שהחמיר בדברים הללו]
 
וכי אינך סבור, שבן תורה צריך לשאוף להיות כמו מרן זיע"א ולהחמיר אף בדברים שהורה להקל?.

[בפרט בדברים שרבים אסרו אותו בעצם, אלא שמרן זיע"א היקל, ואע"פ שהקל לעצמו החמיר, דבדברים כאלה , כ"ש שבן תורה ראוי לו להחמיר להיות כמו מרן זיע"א שהחמיר בדברים הללו]
במישור ההתקדמות האישית של כ"א בעבודת ה', ודאי שיש שלב שבו מתחילים להחמיר. כך מורה לנו הרמח"ח במסילת ישרים: לאחר ה'נקיות' (דקדוק היטב בהלכה, וניקיון הנפש ממדות רעות) מגיעה ה'פרישות', מתחילים לפרוש מהמותר, כ"א לפי עניינו ומדרגתו מתחיל להחמיר בהלכות ובעניינים שונים.

אך מכאן להגיד שזה שמרן החמיר זה אומר שזו ההלכה הפסוקה לכולם? זה ודאי אינו.
ההלכה הפסוקה, שמחייבת כל יהודי, היא אחת.
חומרות בהלכה ובהנהגה, לא מחייבות. הן דרגות נוספות על גבי ההלכה.
 
וכי אינך סבור, שבן תורה צריך לשאוף להיות כמו מרן זיע"א ולהחמיר אף בדברים שהורה להקל?.

[בפרט בדברים שרבים אסרו אותו בעצם, אלא שמרן זיע"א היקל, ואע"פ שהקל לעצמו החמיר, דבדברים כאלה , כ"ש שבן תורה ראוי לו להחמיר להיות כמו מרן זיע"א שהחמיר בדברים הללו]
מה זה קשור, לא הבנתי מה קפצת על הרב הכותב והטחת דברים.
תורתו של מרן מי שמעיין בה ויודע היא לכולם לא לבני תורה ולבעלי בתים כפי הגישה שהיתה לחכם בן ציון אבא שאול (הדברים בדוקים עיין ספר רבנו האור לציון) וחזקה על כבודו שמכיר מה שאומר מרן שליט"א שמרן היה אומר מותר אפילו שיש צד להחמיר משום שכתוב ביביע אומר ומי שרוצה שיחמיר יראה כבר שם. אבל גם חומרא היא לא עיקר הדין. לכן ההיתר הוא גמור, ולא חלקי. ולכן אין שום דופי בחומרא לעומת כתיבת הדברים שהתיר בספריו.
 
אגב יש לציין שיש מקומות שמרן הורה להחמיר ובביתו נהגו היתר לדוג' כבוי אור החשמל בערב שבת שבחזו''ע כתב שראוי מאוד לכבותו קודם ההדלקה ובילק''י העיד שנהגו בביתו היתר בדבר ומעולם לא כבו את אור החשמל קודם הדלקת הנרות
 
אגב יש לציין שיש מקומות שמרן הורה להחמיר ובביתו נהגו היתר לדוג' כבוי אור החשמל בערב שבת שבחזו''ע כתב שראוי מאוד לכבותו קודם ההדלקה ובילק''י העיד שנהגו בביתו היתר בדבר ומעולם לא כבו את אור החשמל קודם הדלקת הנרות
'ראוי מאד' זה אומר שזה לא חובה מדינא.
 
קונטרס זה מועיל מאוד. חזק וברוך!
כי היום אנשים מבולבלים ואינם יודעים להבדיל בין הלכה לחומרא,
וקונטרס "אהבת יוסף" עושה סדר הן בהלכה והן בהשקפה.
כי ההלכה פסוקה היא בעם ישראל. וחפצו של מרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א, היה שכל עם ישראל יעשו כולם אגודה אחת, ובפרט שאם לא כן, עתידה תורה להשתכח מישראל, ח"ו. וזוהי הדרך הנכונה שלימד ושינן לנו, אשר בה ישכון אור.
יישר כוח, יגדיל תורה ויאדיר.
 
'ראוי מאד' זה אומר שזה לא חובה מדינא.

אך מאידך גם ראוי מאוד וחשוב מאוד, "לא להשמיט" לשון כזו מההלכה ,

ולכן יש להוסיף הן בהלכה זו את ה "ראוי מאוד" או בהלכות אחרות "ויש להחמיר" או "ונכון להחמיר" ואו "ויש לחוש" ו "ראוי לחוש" "ויש להיזהר" "וראוי להזהר" ועוד..

ולא להישאר רק עם ה "מותר" , ולהשמיט את ההמשך.....
 
אך מאידך גם ראוי מאוד וחשוב מאוד, "לא להשמיט" לשון כזו מההלכה ,

ולכן יש להוסיף הן בהלכה זו את ה "ראוי מאוד" או בהלכות אחרות "ויש להחמיר" או "ונכון להחמיר" ואו "ויש לחוש" ו "ראוי לחוש" "ויש להיזהר" "וראוי להזהר" ועוד..

ולא להישאר רק עם ה "מותר" , ולהשמיט את ההמשך.....
אכן כך צריכים לכתוב ספרי הלכה פסוקה. אך בקונטרס זה (ומותר לכבודו לא להסכים עם זה) בכוונה תחילה כתבתי ללא ה'ראוי להחמיר', כדי שאנשים ידעו שזאת ההלכה. ולא יתבלבלו. כי אנשים רבים מאד לא בקיאים בלשונות ההלכה, מה זה צריך, ראוי, כדאי, יש להזהר וכו'. הרבה חושבים שלשונות אלו מחייבים. לכן על מנת להעמיד הדין על תילו, נקטתי בכוונה תחילה רק את הדין, כדי שידעו מה מחייב באמת.
 
כדי שאנשים ידעו שזאת ההלכה. ולא יתבלבלו.
???

וכי מרן זיע"א שכתב את ספרו , מישהו התבלבל??

וכשהפוסקים לדורותיהם מהראשונים ועד היום משך מאות מאות שנים , שכתבו הלכה ידעו להוסיף "נכון להזהר
ויש להזהר ויש לחוש וראוי לחוש" וכו', וכי לא חשבו שאנשים יכולים להתבלבל??

התשובה היא - שכל מי שעוסק בעולם ההלכה יודע, שמאות שנים היה קו הילכתי ברור , והוסיפו בכל הלכה שהיה נראה בעיניהם את הלשונות הנ"ל , אז למה לעשות דבר חדש שלא היה קיים בעולם התורה מאות שנים?

למה להכניס לראש שיש בלבול , ואז לחפש פתרונות , יותר פשוט הוא להחליף משקפיים ואז פתאום הכל נראה אחרת.
 
נערך לאחרונה:

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון