שילה אפרהימי
Well-known member
זה לא תוכנית ברדיו, זה ספר הלכה! צריך להבין מתוך הספר למה הוא מתכוון!! לא לציין ''חזו"ע'' ולצפות ממנו שנעיין למה הוא התכוון בדיוק.
אם זכרוני אינו מטעני, כמדומני שברמב"ם בפירושו לאבות מבואר שבתלמיד חכם איכא חיוב לדון לכף זכות.
שילה אפרהימי
Well-known member
ברור, אבל אם הוא לא עושה את המינימום הנדרש, ומכניס את עצמו למצבים האלה, אזי אין מה לדון לכף זכות. אתה יכול אולי לדון לכף זכות את המעשה הספציפי, אבל איך אפשר לדון לכף זכות את מה שהוא מביא על עצמו את הבעיות האלה וכותב בלי לבאר ובלי להסביר בשם כאלה שפשטות לשונם שלא כדבריו. על זה תלונותינו.
אולי הת"ח שבכאן העוסקים בהלכות שבת או ברכות או בשאר סוגיות שהרב אופיר מלכא כתב, יעברו על הפרק בו כותב בהלכות בהם עוסקים כעת, ויבדקו האם יש עוד דוגמאות כאלו, או שיחיד היה ופרסמו הכתוב...
[אני כעת עוסק בנושאים בהם לא כתב].
כי גם אם ההערה הזו היא הערה נכונה ולא היה כתוב בהערות שם "וטוב/ראוי/יש להחמיר" וכד', לא ימלט שבספר שלם יפלו כמה טעויות מועטות, אבל אם יוצגו כאן "טעויות" כאלו כסדר, אז זה ראיה שזו שיטה.
[אני כעת עוסק בנושאים בהם לא כתב].
כי גם אם ההערה הזו היא הערה נכונה ולא היה כתוב בהערות שם "וטוב/ראוי/יש להחמיר" וכד', לא ימלט שבספר שלם יפלו כמה טעויות מועטות, אבל אם יוצגו כאן "טעויות" כאלו כסדר, אז זה ראיה שזו שיטה.
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
יש עוד דוגמא שהרב מלכא טעה בדעת החזו'ע
שכתב לגבי מי שספק לו אם אכל כשיעור יכלול במעין ג את המין שיתכן שאכל ממנו כזית
ולמעשה החזו''ע לא פסק את הטז והרב מלכא מתייחס כאילו מרן כן פסק אותו
סי' רב
מי שרוצה יותר מדויק יכול לבקש.
ודין זה מבואר יפה במשנב מאורות יעו'ש.
שכתב לגבי מי שספק לו אם אכל כשיעור יכלול במעין ג את המין שיתכן שאכל ממנו כזית
ולמעשה החזו''ע לא פסק את הטז והרב מלכא מתייחס כאילו מרן כן פסק אותו
סי' רב
מי שרוצה יותר מדויק יכול לבקש.
ודין זה מבואר יפה במשנב מאורות יעו'ש.
נערך לאחרונה:
קראתי את כל הדיון כאן ממה שאני רואה
סה"כ מצאתם 2 מקמות ש1 אפשר להתווכח בהבנה והשני לא בדקתי
ואתם עושים מהרב אופיר מלכא כזה לא רוצה להמשיך.....
קצת כבוד לת"ח
מה עוד שאיני יודע אם יש כאן אחד שמגיע לרמת הידע והעיון וזיכוי הרבים של הרב אופיר
די לפרוד זה לא מוסיף כבוד לבני התורה הספרדים
סה"כ מצאתם 2 מקמות ש1 אפשר להתווכח בהבנה והשני לא בדקתי
ואתם עושים מהרב אופיר מלכא כזה לא רוצה להמשיך.....
קצת כבוד לת"ח
מה עוד שאיני יודע אם יש כאן אחד שמגיע לרמת הידע והעיון וזיכוי הרבים של הרב אופיר
די לפרוד זה לא מוסיף כבוד לבני התורה הספרדים
דייק בלשון החזו"ע בהערה בעמ' ר"ב בסוף שכתב האוכל י"ח גרם וכו' רשאי לכלול על הספק אם אכל עוגה כשיעור. וה"ה אם שתה יין בין כזית לרביעית שהדבר שנוי במחלוקת יכול לכלול על הספק. ועכ"פ הרוצה לסמוך בזה על הט"ז והאחרונים הנ"ל יש לו על מה לסמוך, וכ"כ בשו"ת משנה הלכות וכו' עי"ש.
חזק וברוך אם כך אפילו אין 2 מקומות אלא 2 חצאי מקומות שאפשר לדון בהבנה
זה רק מראה שגם את הקונטרס שכתבו שלא זכינו לראותו אע"פ שביקשנו בפרטי
צריך לבדוק מקור מקור
משום מה זה נראה שחלק מהכותבים פה לא מחפשים את האמת אלא רק להתנגח
ופשוט איני מבין במי להתנגח בתלמיד חכם גדול יר"ש ומזכה הרבים
אם זכרוני אינו מטעני גם אני נתקלתי בזה לגבי ברכה על שייק פירות שהרב אופיר שליט"א פוסק לברך שהכל ובין המקורות כותב חזו"ע ואילו כשעיינתי בחזון עובדיה ראיתי לא כך.
אך זה רק מהזיכרון בלבד ואין לסמוך על דברי בלי לבדוק!
אין את הספרים לפני ולכן לא ציינתי מקורות ולכן כתבתי שלא לסמוך על דברי.
אך זה רק מהזיכרון בלבד ואין לסמוך על דברי בלי לבדוק!
אין את הספרים לפני ולכן לא ציינתי מקורות ולכן כתבתי שלא לסמוך על דברי.
חזו"ע עמ' קל"ו - טחינה ברכתה שהכל.
ובמקורות כמ"ש הדרישה והערוך השלחן שכל שנימוח לגמרי ונעשה כעין משקה אין שם אוכל עליו ומברך עליו שהכל.
יותר מסתבר שזה טעות בציון מקום. מומר ש"כך הבין" כי אם כתוב "מותר" אז א"א לומר שהכוונה "אסור"!!!
אם אפשר להעלות כאן צילום של דברי הרב אופיר מלכא הללו, כי איני מצליח להבין מה כתב בשם מרן, בכדי לדעת האם דבריו מדוייקים.
העליתי את הצילום לעיל.
אני לא צריך את הצילום של זה, אלא את הצילום של דבריו לגבי ברכת מעין שלש.
בתודה מראש
נערך לאחרונה:
אפשר שהרב אופיר עיין ישירות בהערות, וכשסיים לעיין בהערות [ששם כתוב "נכון להחמיר" ורק בעירוי יש להקל "גם למעשה"] לא דקדק אח"כ לחזור לראות הלשון בהלכה למעלה...
עכ"פ כעת נראה דגם בהערות זה לא "אסור", וכמבואר במצורף. [עכ"פ אפשר שהרב אופיר לא ידע זאת. וחשב שנכון להחמיר הכוונה יותר "אסור", אבל לא שכוונתו חלילה בדוקא לשנות].
יש לציין שנראה שיש שינוי בלשונות בין הדורות, דהנה מרן הב"י (יו"ד סי' קצ ס"ס לו) כ' ע"ד הרשב"א "ומכל מקום סיים וכתב והמחמיר תבוא עליו ברכה משמע דלענין מעשה לא מלאו לבו להקל בדבר. וכן כתב המגיד בפרק ד' מהלכות איסורי ביאה (הי"ט) שהרמב"ן (פ"ד המ"ז) והרשב"א פסקו כרבי יוסי להלכה, ולמעשה הורו כדעת רבינו והראשונים שסוברים להחמיר. עכ"ל". ומזה העיר על הטור "ולפי זה קיצר רבינו שלא כתב שהרשב"א סיים דבריו בהמחמיר תבוא עליו ברכה". ואם נאמר שכך כוונת מרן זיע"א בספריו חזו"ע ועוד א"כ נמצא שברבי מהדברים שהיקל וכתב המחמיר תע"ב לא מלאו ליבו להקל, וזה דבר שלא יעלה על הדעת, חד שפעמים רבות כתב זאת רק בהע' ולמעלה כתב "מותר", ושנית שכידוע בשיעורים כמעט ולא היה אומר המחמיר תע"ב גם בהלכות בהם כתב זאת בספריו.
