דעת תורא,
מה אתה מבלבל את המוח, איך אפשר לכתוב בשם החזו"ע "אסור" בזמן שכותב "מותר".
אבל מה לעשות ובהערה בחזו"ע שם כתב, ש"נכון" להחמיר בזה ולחוש לאחרונים הנ"ל, ושעל ידי עירוי מכלי שני על עלי התה שבכלי שלישי יש להקל "גם למעשה". ועל כרחך דמה שכתב בהלכה למעלה "וטוב" להחמיר, לאו דוקא, אלא נכון וראוי להחמיר. ולא דק. [וכיו"ב מצינו להגר"ח רבי בספרו הנהגות שאלה יפה ח"א (עמ' רכה) על דברי מרן זיע"א במקום אחר שכתב לשון וטוב להחמיר, שלאו דוקא הוא והכוונה רק שלחולה וכד' יש להקל. ע"ש]. וראיה לדבר, ממה שכתב ביבי"א (ח"ז או"ח סי' מ סוף אות ג) ממש כלשון החזו"ע בהערות הנ"ל (שנכון להחמיר וכו' אא"כ 'מערה' מכלי שני וכנ"ל), ובלוח המפתחות שם כתב בלשון: ועוד דן בדין שקיות תה אם מותר ליתן אותם בכלי שני שהיד סולדת בו, "והעלה להחמיר", כי עלי התה הם מקלי הבישול, אולם לתת השקית של התה בכוס, ולערות עליה מים חמים שהיד סולדת בהם מכלי שני, דהוי עירוי מכלי שני, יש להקל. עכ"ל. הרי שלך לפניך ש"העלה להחמיר" בזה. וכן בהליכות עולם ח"ד (עמ' נ) כתב בהלכה למעלה: וכן נכון להחמיר שלא ליתן שקיות תה בכלי שני שהיד סולדת בו, כיון שדעת כמה מהאחרונים לאסור בזה. עכ"ל. ובהערה שם: שאף שיש לצדד בזה להיתר, מ"מ נכון להחמיר למעשה וכו', אמנם עירוי מכלי שני וכו' יש להקל בזה אף למעשה. עכ"ל.
כך עכ"פ הבין הרב אופיר מלכא שליט"א.
מיהו לענ"ד זה לא מוכרח כ"כ, שהרי בהלכה למעלה כתב בסתמא "מותר", ונראה מזה שכעת רוח אחרת קצת עברה על פניו, להתיר קצת יותר בשופי, ורק "יש חולקים" (וטוב להחמיר) כלשונו. ומה שכתב בהערות ש"נכון" להחמיר, הרואה יראה שכל ההערה שם מועתקת מהיביע אומר הנ"ל, ואה"נ שם נטה קו יותר להחמיר למעשה, אבל כעת כאמור רוח אחרת עברה עמו דאל"כ לא הו"ל לכתוב להיתרא בסתמא. ולא דק בהערות לשנות ולתקן להקל טפי, כיון דבלא"ה לא תיפוק מינה חורבא, ומשנה לא זזה ממקומה. [ועיין בילקו"י שבת ג, בחדש בהוספות שבסוה"ס משארית יוסף, עמ' תפא, שכתב בלשון "נכון להחמיר" ע"פ ההליכות עולם הנ"ל. מיהו זה יצא לפני החזו"ע הנ"ל].
ואיך שלא יהיה ודאי זה לא מופקע להבין כמו שכתב הרב אופיר מלכא, וכנ"ל, ולכן אין להתל בו כאילו הוא ילד קטן, שמנסה להביא פסקי מרן היפך מה שכתוב בפנים, וחזקה דכל דבר דאתי לאיגלויי לא משקר (בכורות לו. ועוד). ואם אתם לא מבינים כמוהו בדברי מרן, זכותכם, אבל סתם להתל בו מדבר לא מוכרח וכנ"ל, כזאת לא יעשה. ודי בזה.
