קונטרס דרכה של תורה

[בנימין לוריא]

אגב, מה שמאוד הפריע לי מלבד שיטת הפסיקה וכו', זה גם שינוי הדעות.
לא פעם אמרתי למישהו שיפתח ספר "הליכות שבת" בכל מקום שרוצה, ויראה שבמקום שכותב פסק ומביא את המקור מחזו"ע, הרי שבחזו"ע כתוב להיפך או עכ"פ בשונה ממה שנכתב כביכול בשמו. והרואה חושב שכך היא דעת מרן זצ"ל, וזה אינו.
הוא יכול לחלוק ולהביא את מרן זצ"ל שחולק, אבל לא להביא אותו כסייעתא לדבריו שאסור כשמרן כותב שמותר וטוב להחמיר...

מכתב תגובה ומחאה בענין מכתב שהופץ ברשות הרבים ע"י הר' יקותיאל אוהב ציון

לפני כמה ימים הועלה כאן מכתב מחוצף, וכמובן נמחק ע"י המערכת. כעת קיבלתי מכתב של הגאון רבי אושרי אזולאי שליט"א, בו מגולל את הדברים ממבט תורני.

forum.moreshet-maran.com

 

[ע"ה ס"ט]

לא פעם אמרתי למישהו שיפתח ספר "הליכות שבת" בכל מקום שרוצה, ויראה שבמקום שכותב פסק ומביא את המקור מחזו"ע, הרי שבחזו"ע כתוב להיפך או עכ"פ בשונה ממה שנכתב כביכול בשמו. והרואה חושב שכך היא דעת מרן זצ"ל, וזה אינו.

כבודו יכול להביא מקורות?

 

[בנימין לוריא]

כבודו יכול להביא מקורות?

אתה מוזמן לעשות את זה גם. אין לי את הספר כרגע, אבל אתה מוזמן לפתוח ולחפש מקום שמביא את מרן זצ"ל.
תראה אולי בהלכות בישול... אמרתי כבר, אני עושה את ה'משחק' הזה כל פעם שאני רוצה להוכיח ולהבהיר למישהו את דרכו של הספר...

 

[ע"ה ס"ט]

אתה מוזמן לעשות את זה גם. אין לי את הספר כרגע, אבל אתה מוזמן לפתוח ולחפש מקום שמביא את מרן זצ"ל.
תראה אולי בהלכות בישול... אמרתי כבר, אני עושה את ה'משחק' הזה כל פעם שאני רוצה להוכיח ולהבהיר למישהו את דרכו של הספר...

בפעם הבאה שאתה מוכיח זאת למישהו, תציין לך את המקור ותעלה לכאן.
אני ב"ה מסתדר מצויין בלי ספריו. (יצא לי כמה פעמים לפתוח אותם, ולראות מה שכתב, כמו כל ספר אחר, אבל אין לי את ספריו).

כוונתי למקומות שכותב בשם מרן ההיפך ממה שכתב.

 

[בנימין לוריא]

בפעם הבאה שאתה מוכיח זאת למישהו, תציין לך את המקור ותעלה לכאן.

בעז"ה כשאפגוש את הספר אפתח בכמה מקומות, ואעתיק כדי להבהיר את העניין.
יכול להיות שבאמת יש בעיה מצידי לכתוב דבר כזה בלי מקורות מצד הוצאת שם רע, אז אני מסתייג מהדברים, ותראו אותם כלא נכונים עד שאביא מקורות לדברים!

 

[יי"ש]

לא פעם אמרתי למישהו שיפתח ספר "הליכות שבת" בכל מקום שרוצה, ויראה שבמקום שכותב פסק ומביא את המקור מחזו"ע, הרי שבחזו"ע כתוב להיפך או עכ"פ בשונה ממה שנכתב כביכול בשמו. והרואה חושב שכך היא דעת מרן זצ"ל, וזה אינו.

כעת עברתי קצת בהליכות שבת א וראיתי שהמקורות נכונים, נשמע מופרך קצת.. לא הבנתי מה ענין יהיה לו בזה? הוא ילד קטן?

 

[בנימין לוריא]

כעת עברתי קצת בהליכות שבת א וראיתי שהמקורות נכונים, נשמע מופרך קצת.. לא הבנתי מה ענין יהיה לו בזה? הוא ילד קטן?

לצערי...
אבל עזוב, אמרתי שאני מעדיף שלא לדון בנושא עד שאביא ראיות, ועד אז ראו את הדברים כבטלים ומבוטלים!...

 

[בנימין לוריא]

הנה דוגמא:
בהליכות שבת ח"ב פרק י"א אות י"ד (עמ' תכ"ה) כתב: "אסור ליתן שקיות ועלי תה בכלי שני דיש לחוש שהם קלי הבישול ומתבשלים בכלי שני, וק"ו שאין לערות עליהם רותחים מכלי ראשון. (משנ"ב סי' שי"ח ס"ק ל"ט, חזו"ע שבת ד' עמוד שע"ח, ואור לציון ח"ב פ"ל תשובה ג')".
[ובהמשך כתב: "מיהו דעת האגרות משה (ח"ד סי' ע"ד דיני בישול אות ט"ו), החזו"ע (שם) והאור לציון (שם) שבכלי שלישי מותר"].
והרואה את הנ"ל מבין מדבריו שלפי דעת החזו"ע אסור לתת שקית תה בכלי שני.
והנה בחזו"ע הנ"ל כתב: "מותר לתת שקית של תה לתוך כוס של מים חמים, שהוא כלי שני, אף על פי שהיד סולדת בו. ויש חולקים, וטוב להחמיר. אבל מותר לכתחלה לערות מכלי שני (של מים חמים)".
ואמנם החזו"ע כתב שטוב להחמיר, אבל התחיל בלשון מותר. והרואה בהליכות שבת מבין באופן גורף שלדעת החזו"ע הדבר אסור.

 

[אהרן כהן]

בהליכות ברכות

ט"ס, וצ"ל: בהליכות שבת

 

[דעת תורה]

ואמנם, החזו"ע כתב שטוב להחמיר, אבל התחיל בלשון מותר. והרואה בהליכות ברכות מבין באופן גורף שלדעת החזו"ע הדבר אסור.

נראה שאתה מחפש אותו יותר מדאי.
הרב עובדיה כתב בהערה שם ומ"מ נ"ל שנכון להחמיר בזה ולחוש לאחרונים הנ"ל. אמנם נראה שע"י עירוי מכלי שני על התה שבכלי שלישי יש להקל גם למעשה וכו' עי"ש.
כלומר שלתוך כלי שני אין להקל למעשה. כלומר אם אתה תשאל את הרב עובדיה בשורה התחתונה האם לתת תה לכלי שני הוא יאמר לך 'למעשה' לא.
אז זה הכונה 'אסור', שלמעשה אל תעשה כן. הספר שלו הוא הלכה 'למעשה'
הדברים פשוטים מאוד, וחבל להיגרר לקטנות המוחין ולהמשיך בהוצאת שם רע וביזיון וכו'.

 

[לשמור ולעשות]

נראה שאתה מחפש אותו יותר מדאי.
הרב עובדיה כתב בהערה שם ומ"מ נ"ל שנכון להחמיר בזה ולחוש לאחרונים הנ"ל. אמנם נראה שע"י עירוי מכלי שני על התה שבכלי שלישי יש להקל גם למעשה וכו' עי"ש.
כלומר שלתוך כלי שני אין להקל למעשה. כלומר אם אתה תשאל את הרב עובדיה בשורה התחתונה האם לתת תה לכלי שני הוא יאמר לך 'למעשה' לא.
אז זה הכונה 'אסור', שלמעשה אל תעשה כן. הספר שלו הוא הלכה 'למעשה'
הדברים פשוטים מאוד, וחבל להיגרר לקטנות המוחין ולהמשיך בהוצאת שם רע וביזיון וכו'.

דעת תורא,
מה אתה מבלבל את המוח, איך אפשר לכתוב בשם החזו"ע "אסור" בזמן שכותב "מותר".
זה דרך כסל לך, שאתה מחפש את מרן ללא הרף, ומתאמץ להצדיק את החולקים, מעייל פילא בקופא דמחטא.

 

[ע"ה ס"ט]

הנה דוגמא:
בהליכות שבת ח"ב פרק י"א אות י"ד (עמ' תכ"ה) כתב: "אסור ליתן שקיות ועלי תה בכלי שני דיש לחוש שהם קלי הבישול ומתבשלים בכלי שני, וק"ו שאין לערות עליהם רותחים מכלי ראשון. (משנ"ב סי' שי"ח ס"ק ל"ט, חזו"ע שבת ד' עמוד שע"ח, ואור לציון ח"ב פ"ל תשובה ג')".
[ובהמשך כתב: "מיהו דעת האגרות משה (ח"ד סי' ע"ד דיני בישול אות ט"ו), החזו"ע (שם) והאור לציון (שם) שבכלי שלישי מותר"].
והרואה את הנ"ל מבין מדבריו שלפי דעת החזו"ע אסור לתת שקית תה בכלי שני.
והנה בחזו"ע הנ"ל כתב: "מותר לתת שקית של תה לתוך כוס של מים חמים, שהוא כלי שני, אף על פי שהיד סולדת בו. ויש חולקים, וטוב להחמיר. אבל מותר לכתחלה לערות מכלי שני (של מים חמים)".
ואמנם, החזו"ע כתב שטוב להחמיר, אבל התחיל בלשון מותר. והרואה בהליכות שבת מבין באופן גורף שלדעת החזו"ע הדבר אסור.

ייש"כ.
אם יש לך עוד דוגמאות נשמח שתעלה אותם.

 

[אהרן כהן]

דעת תורא,
מה אתה מבלבל את המוח, איך אפשר לכתוב בשם החזו"ע "אסור" בזמן שכותב "מותר".

אבל מה לעשות ובהערה בחזו"ע שם כתב, ש"נכון" להחמיר בזה ולחוש לאחרונים הנ"ל, ושעל ידי עירוי מכלי שני על עלי התה שבכלי שלישי יש להקל "גם למעשה". ועל כרחך דמה שכתב בהלכה למעלה "וטוב" להחמיר, לאו דוקא, אלא נכון וראוי להחמיר. ולא דק. [וכיו"ב מצינו להגר"ח רבי בספרו הנהגות שאלה יפה ח"א (עמ' רכה) על דברי מרן זיע"א במקום אחר שכתב לשון וטוב להחמיר, שלאו דוקא הוא והכוונה רק שלחולה וכד' יש להקל. ע"ש]. וראיה לדבר, ממה שכתב ביבי"א (ח"ז או"ח סי' מ סוף אות ג) ממש כלשון החזו"ע בהערות הנ"ל (שנכון להחמיר וכו' אא"כ 'מערה' מכלי שני וכנ"ל), ובלוח המפתחות שם כתב בלשון: ועוד דן בדין שקיות תה אם מותר ליתן אותם בכלי שני שהיד סולדת בו, "והעלה להחמיר", כי עלי התה הם מקלי הבישול, אולם לתת השקית של התה בכוס, ולערות עליה מים חמים שהיד סולדת בהם מכלי שני, דהוי עירוי מכלי שני, יש להקל. עכ"ל. הרי שלך לפניך ש"העלה להחמיר" בזה. וכן בהליכות עולם ח"ד (עמ' נ) כתב בהלכה למעלה: וכן נכון להחמיר שלא ליתן שקיות תה בכלי שני שהיד סולדת בו, כיון שדעת כמה מהאחרונים לאסור בזה. עכ"ל. ובהערה שם: שאף שיש לצדד בזה להיתר, מ"מ נכון להחמיר למעשה וכו', אמנם עירוי מכלי שני וכו' יש להקל בזה אף למעשה. עכ"ל.

כך עכ"פ הבין הרב אופיר מלכא שליט"א.

מיהו לענ"ד זה לא מוכרח כ"כ, שהרי בהלכה למעלה כתב בסתמא "מותר", ונראה מזה שכעת רוח אחרת קצת עברה על פניו, להתיר קצת יותר בשופי, ורק "יש חולקים" (וטוב להחמיר) כלשונו. ומה שכתב בהערות ש"נכון" להחמיר, הרואה יראה שכל ההערה שם מועתקת מהיביע אומר הנ"ל, ואה"נ שם נטה קו יותר להחמיר למעשה, אבל כעת כאמור רוח אחרת עברה עמו דאל"כ לא הו"ל לכתוב להיתרא בסתמא. ולא דק בהערות לשנות ולתקן להקל טפי, כיון דבלא"ה לא תיפוק מינה חורבא, ומשנה לא זזה ממקומה. [ועיין בילקו"י שבת ג, בחדש בהוספות שבסוה"ס משארית יוסף, עמ' תפא, שכתב בלשון "נכון להחמיר" ע"פ ההליכות עולם הנ"ל. מיהו זה יצא לפני החזו"ע הנ"ל].

ואיך שלא יהיה ודאי זה לא מופקע להבין כמו שכתב הרב אופיר מלכא, וכנ"ל, ולכן אין להתל בו כאילו הוא ילד קטן, שמנסה להביא פסקי מרן היפך מה שכתוב בפנים, וחזקה דכל דבר דאתי לאיגלויי לא משקר (בכורות לו. ועוד). ואם אתם לא מבינים כמוהו בדברי מרן, זכותכם, אבל סתם להתל בו מדבר לא מוכרח וכנ"ל, כזאת לא יעשה. ודי בזה.

 

[אמת ליעקב]

מיהו לענ"ד זה לא מוכרח כ"כ, שהרי בהלכה למעלה כתב בסתמא "מותר", ונראה מזה שכעת רוח אחרת קצת עברה על פניו, להתיר קצת יותר בשופי, ורק "יש חולקים" (וטוב להחמיר) כלשונו. ומה שכתב בהערות ש"נכון" להחמיר, הרואה יראה שכל ההערה שם מועתקת מהיביע אומר הנ"ל, ואה"נ שם נטה קו יותר להחמיר למעשה, אבל כעת כאמור רוח אחרת עברה עמו דאל"כ לא הו"ל לכתוב להיתרא בסתמא. ולא דק בהערות לשנות ולתקן להקל טפי, כיון דבלא"ה לא תיפוק מינה חורבא, ומשנה לא זזה ממקומה.

ידוע שיש הרבה סתירות בחזו"ע בין ההלכה למעלה ובין המקורות למטה [לדוגמא בענין משחקים בשבת ועוד].
צריכים להסתכל על 'רוח הדברים', ולא להיכנס לדיוקי מילים כאלו ואחרים.
על פניו מי שקורא את כל המקורות רואה שלמעשה דעת הרב עובדיה ש'אין לתת לתוך כלי שני'.
זה לא כ"כ משנה אם זה 'אסור' או 'אין נכון' או 'אין ראוי'. בשורה התחתונה 'לא' עושים כן בשבת.
וזוהי כונתו של הרב אופיר מלכה.

 

[אהרן כהן]

ידוע שיש הרבה סתירות בחזו"ע בין ההלכה למעלה ובין המקורות למטה [לדוגמא בענין משחקים בשבת ועוד].
צריכים להסתכל על 'רוח הדברים', ולא להיכנס לדיוקי מילים כאלו ואחרים.
על פניו מי שקורא את כל המקורות רואה שלמעשה דעת הרב עובדיה ש'אין לתת לתוך כלי שני'.
זה לא כ"כ משנה אם זה 'אסור' או 'אין נכון' או 'אין ראוי'. בשורה התחתונה 'לא' עושים כן בשבת.
וזוהי כונתו של הרב אופיר מלכה.

הסכמתי שכך הבין הרב אופיר מלכא, רק כתבתי שדבריו לא כ"כ מוכרחים וכאמור. כי כאן המדובר הוא לא רק על דקדוקי מילים, אלא כתוב להדיא "מותר" בסתמא. וסתם ויש הלכה כסתם... אא"כ פירש ש"טוב להחמיר" כדהכא, וא"כ הבו דלא להוסיף עלה שזה מעיקר הדין. שוב, זה לא מוכרח יש צדדים לכאן ולכאן. והבוחר יבחר. ועיקר כוונתי שלא לומר עליו שהוא כותב בדוקא דברים שהמקור שלהם הוא חזון עובדיה, אע"פ שבחזון עובדיה כתוב ההיפך. דזה אינו, וכאמור.

 

[אמת ליעקב]

הסכמתי שכך הבין הרב אופיר מלכא, רק כתבתי שדבריו לא כ"כ מוכרחים וכאמור. כי כאן המדובר הוא לא רק על דקדוקי מילים, אלא כתוב להדיא "מותר" בסתמא. וסתם ויש הלכה כסתם... אא"כ פירש ש"טוב להחמיר" כדהכא, וא"כ הבו דלא להוסיף עלה שזה מעיקר הדין. שוב, זה לא מוכרח יש צדדים לכאן ולכאן. והבוחר יבחר. ועיקר כוונתי שלא לומר עליו שהוא כותב בדוקא דברים שהמקור שלהם הוא חזון עובדיה, אע"פ שבחזון עובדיה כתוב ההיפך. דזה אינו, וכאמור.

שנינו מסכימים לאותו הדבר

 

[לשמור ולעשות]

מרן זיע"א במלוא כבודו והדרו פשט את הגלימה, התיישב ליד השלחן שממנו יצאה הוראה לכל ישראל, לקח את העט, וכתב בכתב יד קדשו "מותר". שחור על גבי לבן. אתה בא לומר שהוא לא ידע להתנסח?! שהוא לא ידע מה כתב בהערה?! שהוא יגרום מכשול לרבים?! מה הפלפולי סרק האלו?
לדבריך באותה מידה שכתב "מותר", יכל לכתוב "אסור", כי דברי הרב אופיר מלכא בשמו, ודבריו בספר, הם בעצם אותו דבר... היתכן?!

 

[יי"ש]

הלאה... תמשיכו הלאה!

 

[אהרן כהן]

מרן זיע"א במלוא כבודו והדרו פשט את הגלימה, התיישב ליד השלחן שממנו יצאה הוראה לכל ישראל, לקח את העט, וכתב בכתב יד קדשו "מותר". שחור על גבי לבן. אתה בא לומר שהוא לא ידע להתנסח?! שהוא לא ידע מה כתב בהערה?! שהוא יגרום מכשול לרבים?! מה הפלפולי סרק האלו?
לדבריך באותה מידה שכתב "מותר", יכל לכתוב "אסור", כי דברי הרב אופיר מלכא בשמו, ודבריו בספר, הם בעצם אותו דבר... היתכן?!

יש לך שאלה יפה, אבל יש גם שאלות לצד השני כפי שהבאתי לעיל. הרב אופיר מלכא הבין כך, וכבודו מבין אחרת. לכל אחד יש זכות להבין אחרת. אבל לומר ש"בכוונה" כתב ההיפך ממה שכתב בחזו"ע וגם ציין אותו, זה לא מסתבר, כי עבידא לגלויי וכנ"ל.

 

[שילה אפרהימי]

יש לך שאלה יפה, אבל יש גם שאלות לצד השני כפי שהבאתי לעיל. הרב אופיר מלכא הבין כך, וכבודו מבין אחרת. לכל אחד יש זכות להבין אחרת. אבל לומר ש"בכוונה" כתב ההיפך ממה שכתב בחזו"ע וגם ציין אותו, זה לא מסתבר, כי עבידא לגלויי וכנ"ל.

אם הוא מבין אחרת, שיסביר!!
אי אפשר לסמוך שיבינו לבד או שיתרצו את דבריו. גדולים וטובים ממנו ביארו באריכות את דבריהם. וכי הוא עדיף מהם? ואם דבריו מובנים בפשטות לצד אחד, למה מוטל עלינו להטות בכח גדול כל דבר שכותב לצד זכות?