אם תתבונן בדברי החי"א ובטעמו תראה שאין הבדל בין המקרים.עוד אוסיף (למרות שאינו נצטרך, אחרי מה שהבאנו כעת) שודאי מדברי מרן שליט"א נשמע חילוק בין ימי השבעה ללפני, כך אמר בסירטון עצמו ("אפילו" שדיבר על ימי השבעה) וכך גם בספר נראה שדיבר רק בימי השבעה שהגדיל. וזה חידוש שאפילו בימי השבעה הגדיל פטור מדיני אבילות.
לא הבנתי. לצטט שוב את מרן שליט"א?ראיתי את הדברים, ומשם צילמתי את הקטע, אולם שם הוא דן לגבי קדיש וכדומה, אולם לא כתב שהדין של החי"א נאמר 'רק' לגבי זה. ואדרבה פשט דברי החי"א מחלקים בין שבעה ושלשים לבין י"ב וכדכתבתי לעיל.
אם תתבונן בדברי החי"א ובטעמו תראה שאין הבדל בין המקרים.
ביארתי את דבריי באר היטב. איני אומר קבלו דעתי, אולם כך נראה לי ברור בדברי החי"א, ואין לזה שום סתירה מדברי הילקוט יוסף.לא הבנתי. לצטט שוב את מרן שליט"א?
מחילה מכבודו. אבל נראה שאתה מנסה לגרום לסתירה בדברי מרן שליט"א אבל בסופו של דבר אתה מצטט רק את החיי אדם.ביארתי את דבריי באר היטב. איני אומר קבלו דעתי, אולם כך נראה לי ברור בדברי החי"א, ואין לזה שום סתירה מדברי הילקוט יוסף.
האשה לא חייבת כבר באבלות.לא הבנתי איך יחגגו לו בר מצווה, ומה עם בני ביתו, האחים, שאר האבלים שאסורים בשמיעת מוזיקה?
@אמת ליעקב כתב לעיל: יש לציין שבילקוט יוסף גופיה פסק כדברי הרב מלכה שאבלות י"ב חודש נוהגת בקטן שהגדיל, וצ"ע.אולי @אמת ליעקב לא בא לסתור את הילקוט יוסף, אלא רק שמדברי החיי אדם (אולי) משמע כמו הרב אופיר מלכה, ואולי על זה הוא הסתמך.
האשה לא חייבת כבר באבלות.
והאחים אולי קטנים.
השאלה מה הייתה המציאות?אולי? ואם לא נפל פיתה בבירה?
ועד כמה שאני מבין גוף הדבר נתון במחלוקת אחרונים בדעת מרן השו"ע. תקנו אותי אם אני טועה.
אני לא יודע את המציאות. אתה יודע?השאלה מה הייתה המציאות?
תשאל את הרב אושרי,אני לא יודע את המציאות. אתה יודע?
הרב אושרי יודע? או שקל פשוט לכתוב שהמשיב "לא ידע כלל מכל זה, ובחינם ציער את היתום".
לא הבנתי, התוכניות שלו ברדיו זה בשמו?! זה הוא בעצמו מדבר! ומורה לרבים, ויודע שזה לא הוראה פרטית אלא לכלל הציבור, וזה כמו לכתוב את הדברים ע"ג ספר...לקחת דברים שהרב לא אמר אותם - ולומר בשמו, כשבמציאות בספרים שלו כתוב ההיפך הגמור, לענ"ד זה חמור מאוד.
ולפתוח בזה את הקונטרס. כאילו הרב לא יודע שו"ע. איפה נעלם הירושלמי (שבת ו ע"ב) כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו?
אותו כותב יכול להגיד שבעל שמועה עמד כנגדו ווידא שכך הם דבריו וזוהי פסיקתו בעניין?
מרן שליט"א אמר בשיעורו שהאחים צריכים לצאת מהאולם בריקודים.לא הבנתי איך יחגגו לו בר מצווה, ומה עם בני ביתו, האחים, שאר האבלים שאסורים בשמיעת מוזיקה?
תוכל להעלות כאן את כל התשובות של הר' אופיר מלכא שהזכרת?קצת תשובות שיש להשיב על הקונטרס 'דרכה של תורה'.
המעיין בקונטרס 'דרכה של תורה' יראה שעל 10 שאלות שהוצגו שם - ענה כבר הרב אופיר בספרו הליכות שבת סוף ח"ב עיש"ב.
וא"כ צ"ע, איך הציג בעל הקונטרס את השאלות כאילו לא ענה עליהם. אם היה מביא את תשובות הרב אופיר ודוחה אותם, ניחא, אבל נתן מקום לקורא לטעות כאלו הם שאלות והשגות שלא ענה עליהם הרב אופיר. האם זוהי 'דרכה של תורה'?
ומה שהשיג בענין מנין המרפסות, הרי הדבר נפתח בין גדולי ת"ח בתקופת הקורונה. הקבצים התורניים מלאים במו"מ של גדולי ת"ח, חלקם התירו וחלקם אסרו. גם הרב אופיר כתב תשובה ע"ז לבאר שיטתו. גם חכם שלום הכהן התיר את הדבר, והדברים התפרסמו. אז יש כאן מחלוקת הלכתית נטו. מה מקום להשיג בצורה כזו כאילו יש רק דעה אחת, וכל החולק עליה כחולק על הלכה למשה מסיני?
גם בענין זמן קריאת שמע כתב הרב אופיר תשובה הלכתית מנומקת להשיב על הטענות מהרס"ג וכו', שכנגדם יש תוס' ועוד ראשונים, ועוד האריך בזה. ניתן לא לקבל את דבריו, אבל לקרוא לזה ש'אינה דרכה של תורה' בשעה שהוא כותב תשובה הלכתית שמבאר את שיטתו? האם כל מי שלא נראה לנו דעתו בהלכה זה כבר לא 'דרכה של תורה'?
חלק מ'ההשגות' בקונטרס הנ"ל כתבו ש'דבריו אינם מוכרחים'. וגם זה אינו מובן, אטו זה נקרא 'השגה'? הוא סובר שזה כן מוכרח. מחלוקת בסברא.
באות מ' 'השיג' על הרב מלכה במה שכתב ש'צריך' לענות ב"ה וב"ש, במילים אלו 'וכדרכו אינו מדייק כלל שאין זה חיוב הלכתי רק הנהגה טובה'.
אולם מצאנו בפר"ח בסי' קכ"ח סעיף יג שכתב: בסימן קכ"ד סעיף ה' כתבתי שכשמזכירים הכהנים את השם צריך לומר ברוך הוא וברוך שמו ע"כ. האם הפר"ח 'כדרכו אינו מדייק כלל'?
ויש עוד להאריך הרבה, אולם הדברים הנ"ל יצאו ללמד על הכלל.
