קצת תשובות שיש להשיב על הקונטרס 'דרכה של תורה'.
המעיין בקונטרס 'דרכה של תורה' יראה שעל 10 שאלות שהוצגו שם - ענה כבר הרב אופיר בספרו הליכות שבת סוף ח"ב עיש"ב.
וא"כ צ"ע, איך הציג בעל הקונטרס את השאלות כאילו לא ענה עליהם. אם היה מביא את תשובות הרב אופיר ודוחה אותם, ניחא, אבל נתן מקום לקורא לטעות כאלו הם שאלות והשגות שלא ענה עליהם הרב אופיר. האם זוהי 'דרכה של תורה'?
ומה שהשיג בענין מנין המרפסות, הרי הדבר נפתח בין גדולי ת"ח בתקופת הקורונה. הקבצים התורניים מלאים במו"מ של גדולי ת"ח, חלקם התירו וחלקם אסרו. גם הרב אופיר כתב תשובה ע"ז לבאר שיטתו. גם חכם שלום הכהן התיר את הדבר, והדברים התפרסמו. אז יש כאן מחלוקת הלכתית נטו. מה מקום להשיג בצורה כזו כאילו יש רק דעה אחת, וכל החולק עליה כחולק על הלכה למשה מסיני?
גם בענין זמן קריאת שמע כתב הרב אופיר תשובה הלכתית מנומקת להשיב על הטענות מהרס"ג וכו', שכנגדם יש תוס' ועוד ראשונים, ועוד האריך בזה. ניתן לא לקבל את דבריו, אבל לקרוא לזה ש'אינה דרכה של תורה' בשעה שהוא כותב תשובה הלכתית שמבאר את שיטתו? האם כל מי שלא נראה לנו דעתו בהלכה זה כבר לא 'דרכה של תורה'?
חלק מ'ההשגות' בקונטרס הנ"ל כתבו ש'דבריו אינם מוכרחים'. וגם זה אינו מובן, אטו זה נקרא 'השגה'? הוא סובר שזה כן מוכרח. מחלוקת בסברא.
באות מ' 'השיג' על הרב מלכה במה שכתב ש'צריך' לענות ב"ה וב"ש, במילים אלו 'וכדרכו אינו מדייק כלל שאין זה חיוב הלכתי רק הנהגה טובה'.
אולם מצאנו בפר"ח בסי' קכ"ח סעיף יג שכתב: בסימן קכ"ד סעיף ה' כתבתי שכשמזכירים הכהנים את השם צריך לומר ברוך הוא וברוך שמו ע"כ. האם הפר"ח 'כדרכו אינו מדייק כלל'?
ויש עוד להאריך הרבה, אולם הדברים הנ"ל יצאו ללמד על הכלל.
