• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

קונטרס "נשמע קולם" בעניין שימוש בחשמל בשבת

חד מקמאי

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

93%

כבוד הרב ללוש.
מפני גודל חשיבות הנושא אגיב בזה.
גם אחרי כל הטענות של פיקוח נפש וכו' וגם אם נניח שכל התשובות שטענו על זה האגרות משה ועוד וכו' אינם נכונות.
אבל יש את הטענה שהרבה מהפעולות וכמדומה רובם נעשים משיקולי חסכון גרידא, כגון להדליק טורבינה קטנה על הרבה ואחר כך לכבות שתים גדולות שעובדות על קצת. על זה אין שום היתר של חולים כי הם יכולים להסתפק במה שהיה קודם. ואין ספק שהוא חילול שבת גמור רח"ל.
(עוד דבר שמעתי להעיר שישנם הפעלות של חשמל בתיאום עם חברת החשמל, כגון חברת מקורות שנצרכת לשאיבת המים חשמל בכמות גדולה מאד, אין ספק כי הגברת החשמל בשביל כך מצריכה ריבוי הבערות וכו', וכל זה שלא באונס שנגרר עליה, אלא בתיאום עמם מראש).

ביטול ברוב פשוט שלא שייך, ראשית כי טוענים שרוב ההבערות הינם משיקולי חסכון כך שהרוב של איסור רח"ל, ושנית כי סוף סוף זו הנאה ממלאכת שבת, מאחר שבסופו של דבר בלי החילול הזה כל רשת החשמל היתה קורסת - אחרי שכיבו את הטורבינות שהודלקו בהיתר (ואתן דוגמא לו יצוייר שלא היה חולים, וחברת החשמל היתה עובדת אוטומט, ופתאום התגברה הצריכה שלא כמתוכנן והיה חסר עוד טיפה יצור חשמל כדי שכל החשמל לא יקרוס, ובא יהודי וחילל את בהשבת בהבערה של טורבינה אחת קטנה והציל את כל רשת החשמל מקריסה, וכי יעלה על הדעת שזה בטל ברוב, הרי רק בזכות החילול שבת יש חשמל).

אני הקטן חיזרתי הרבה אחר כל הסברות להקל, ולא מצאתי שום טעם שמניח את הדעת, וב"ה שזכיתי לנתק את ביתי מכל חיבור לחברת החשמל בשב"ק, ואני יכול לשבות בשבת במנוחה ביודעי כי שום יהודי לא מחלל שבת בגללי רח"ל. אך עדיין צערי גדול על החילולי שבת הנעשים שלא בגרמתי, ויה"ר שה' יערה רוח טהרה ממרומים על כל עמ ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונו בלבב שלם ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
 

הרב שמעון ללוש

Administrator
חבר צוות
פעילות

2%

אֲרִיכוּת יָמִים

97%

ב"ה
שלום וברכה לידידינו המכונה "חד מן קמאי".
מה שהעיר לנכון מענין ההבערות הנעשים למטרות חיסכון בלבד, הנה טענה זו הובאה ונתבססה בספר שבות יצחק (דרזי, חלק יב, קונ' הנאה מחשמל עמ' י'). ואולם כבר התייחסתי בקצרה לטענה זו בקונטרס בעמוד 30 אות י, אלא ששוב כתבתי בזה אח"כ ביתר ביאור בקובץ משנת יוסף גליון יג (עמ' שמא-שמב), וצרפתיו כאן לתועלת המעיין.
אולם מה שכתב כבודו בהמשך דבריו שלא יועיל ביטול ברוב מאחר שמבלי פעולת ההבערה כל החשמל היה קורס ואין שיך בזה ביטול, כנראה לא ירדתי לסוף דעתו, שהרי אדרבא אם בלעדי ההבערה הכל היה קורס, זוהי הסיבה של היתר ההנאה ממעשה זה, שהרי היה מוכרח לעשותו משום פיקוח נפש, וכמו שכתבתי בעניותי בקונטרס שכבודו לכאורה עבר עליו, בעמודים 9-11, אותיות ד-ה, וכן בעמוד 21 אות ב.
ואף אם העובד בעצמו בחברת החשמל לא היה יודע כלל מצורך החולים והיה מתכוין רק לבריאים ובאיסור, עדיין ע"פ המבואר בסוגיא דמנחות (סד.) שהבאתי שם היה לנו להתיר ההנאה ממעשה זה, דקי"ל כרבה דלא אזלינן בתר "מחשבתו" שהיתה לאיסור, אלא בתר "מעשיו" שהיו בהיתר, משום פיקוח נפש.
וכ"ש וק"ו כאשר העובד יודע שיש גם חולים וכדומה, וממילא מתכוין לכולם גם יחד (אף שהרוב בריאים), שבזה מבואר בדעת כל הראשונים שדברו בזה (זולת המאירי), הלו המה הר"ן (שבת לח.) ע"פ הירושלמי, ושכן דעת הרשב"א, וכ"ד בה"ג והרוקח (כמבואר בשעה"צ סי' שכח ס"ק יז), דאפילו לכתחילה מותר לו להתכוין גם לרוב הבריאים, אחרי שיש כאן צורך ולו הקטן של חולים ופיקוח נפש. וכמו שהבאנו דבריהם שם בקונטרס. והוספנו דאף בדעת הרמב"ם רוב האחרונים למדו להתיר אפילו לכתחילה, קחנו משם. ואם אין שום צד לאסור ההנאה ממעשה שכזה שמותר לו לעשות אף לכתחילה, ואדרבא מצוה קעביד במה שלמעשה מציל נפשות בישראל.
ולכן אדרבא, בטענה זו שלולי מעשיו היה הכל קורס, כבודו דווקא מחזק צד ההיתר ומבארו. (אלא שבשבות יצחק דרזי הנ"ל, הביא דוגמא מסויימת, שבה באופן מיוחד, בלי אותם הבערות לא היה שום חשש פיקוח נפש, ועל זה כתבנו להשיב מטעמים אחרים במכתב שבקונטרס בקצרה, ובמשנת יוסף המצורף ביתר ביאור, ע"ש.)
ואם כוונת כבודו היתה למבואר בש"ע סי' רעו ס"ב גבי נר שהודלק ע"י גוי לצורך ישראל וגויים, דאזלינן בתר רובא, הנה בזה פתחנו את הנידון שם בקונטרס (בעמוד 9 אות ד ד"ה שמא), דאינו דומה פעולה שאין בה שום צורך של פיקו"נ, שבזה ראשית יש לברר איך להגדיר אותה פעולה, אם של היתר או של איסור, וזה ע"י שנברר אם נעשה לצורך ישראל ואסור, או לצורך גויים ומותר. אבל כאשר יש בפעולה צורך של פיקו"נ, בזה אין שום צורך לברר איך להגדיר את הפעולה, אם פעולה של היתר או של איסור, שהרי המציאות מגדירה אותה כפעולה מותרת בודאי, ובזה באנו למחלוקת רבה ורבא אם הולכים אחר מחשבתו שהתכוין לאיסור ולכן חייב, או שהולכים אחר מעשיו שסוף סוף מצד עצמם היו בהיתר של פיקו"נ, ולכן פטור ואף מותר. וקי"ל כרבה. וכמו שהרחבנו להביא סוגיא זו ודברי הראשונים שם, ע"ש.
ולכן תנוח דעתו של כבודו, שברוך ה' אין כלל ישראל נהנים באיסור בשבת, ואם אינם נביאים, בני נביאים הם. ומ"מ מהיות טוב למי שאפשר לו בנקל, שיתחבר לגנרטור, ואפילו מכספי מעשרות.
וכבר אמרו לנו בחברת החשמל, וכן אישר זאת מרן הראשון לציון שליט"א בשיעורו השבועי לפני כמה חודשים בלוין, ממקורות נאמנים, שבחסדי ה' כבר כמה מקומות בארץ עברו לשיטה של הגז ששם הכל נעשה באופן אוטומטי, ולאו דוקא משיקולי דת, אלא אף משיקולי חיסכון ובטיחות אחרים שחשובים להם ביותר. והחתירה שלהם שלאט לאט יעברו כל טחנות הכח לשיטה זו, רק שהדבר אורך קצת זמן ומשאבים, והצפי הוא, שבעוד כשש שנים כבר הכל יהיה עובד בשיטה זו, ובא לציון גואל בב"א.
ביקרא דאורייתא
שמעון ללוש ס"ט
 

קבצים מצורפים

  • 16 גליון יג-תשרי חשון תשע''ו.pdf
    4.4 MB · צפיות: 12

חד מקמאי

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

93%

כבוד הרב ללוש שליט"א
אין מי שמפקפק שמי שעושה הבערות שלא לשם פיקוח נפש אלא מטעמי חסכון גרידא שהוא מחלל שבת גמור, ואם כן אפילו ללא הנידון אם מותר ליהנות מהחשמל, הרי עצם הפעלת מכשיר חשמלי כמזגן וכדו' מערב שבת תוך ידיעה שעקב הפעלתו של מכשיר זה הדבר יגרום חילולי שבת, הוא לפני עור דאורייתא או עכ"פ מסייע.
גם בשעה שאח"כ מכבים העובדים את הטורבינה שהפעלתה זולה וממילא החשמל שדולק כעת הוא בגדר צורך פיקוח נפש, אבל הרי חשמל זה הודלק באיסור.
דרך משל, אם יש חולה הצריך לאור, ובא בעל הבית וראה שהאור שדולק עלותו גבוהה, והדליק אור חסכוני וכיבה את האור הראשון, פשיטא שאסור ליהנות מכך, כי האור הודלק באיסור.
והטענה שכביכול היה לנו חשמל דולק מערב שבת ואינם רשאים לאוסרו עלינו, ראשית הדבר אינו נכון, אין בערב שבת די חומר בעירה לכל השבת, אבל בלאו הכי, הטענה אינה שייכת לכאן, חברת החשמל אינה חייבת כלל לספק לנו חשמל כשר לכל השבת, ומבחינתם הם מוכנים לספק חשמל אבל רק ע"י חילול שבת, ומי שלא רוצה יכול להתנתק מהחשמל, וממילא כל הדיבורים על כך שאין להם כביכול זכות לאסור עלינו את החשמל "שלנו" פשוט אין להם מקום, כי החשמל מעולם לא היה "שלנו".
ולא אמנע מלהעיר על הדיבורים שעקב המעבר לגז יפסקו חילולי השבת וכדומה, הכל דברים שאין להם שום בסיס, ועורבא פרח, מכמה סיבות, ראשית שע"פ חוק חייבים להשתמש גם בפחם, ושנית שגם בגז יש חילולי שבת, ואינני מזלזל במקורות נאמנים שהביא, אבל אני שמעתי מידיד שהיה בעצמו באחת התחנות שעובדת על גז, ובירר אם זה אוטומטי, והתשובה היתה שכל הפעלה נעשית באופן ידני ממש, אפילו לא דרך מחשב, (זאת מטעמי בטיחות), וגם מה שלאחרונה פרסם אחד שכל מה שצריך זה רק להוסיף 15 גויים במרכז הבקרה, הם דברים שאין להם שום מקום במציאות, מרכז הבקרה רק נותן הוראות להפעיל ולכבות בתחנות הפזורות ברחבי הארץ, והוא לא מפעיל בעצמו, ואת זה עושים מאות פועלים יהודים מידי שבת. הדברים הנ"ל ידועים לכל העוסקים בתחום, ואין בהם חידוש.
קנצי למלין אשים, אין ספק לאור כל הנ"ל שאיסור ההשתמשות בחשמל הוא ברור וקיים, וכמה יש להצטער שהרבה יהודים שומרי שבת נותנים ידם במישרין להיות חלק מחילולי שבת אלו, ומפעילים בביתם מזגנים וכדומה מערב שבת ע"מ שיגרמו תוספת בחילולי השבת רח"ל, וההי"ב.
 

הרב שמעון ללוש

Administrator
חבר צוות
פעילות

2%

אֲרִיכוּת יָמִים

97%

ב"ה
שלום וברכה.
רק כעת ראיתי את מכתבו.
ובאמת שאיני מבין כלל שיחו אחר המחילה רבה, לפי שעל הדברים שביארתי בקונטרס ובמשנת יוסף (ביחס לטענות שהזכיר כאן), שאינם משאירים אחריהם שום מקום לפקפק ולאסור, לא מצאתי בדבריו כאן שום התייחסות. וכל דבריו שכתב כאן לדחות, הם כנגד סברות של היתר שהביא מעצמו (איני יודע מהיכן).
דהנה מה שכתב שאין מי שמפקפק וכו', כבר נתבאר בדברינו (והובא גם במכתבנו הקודם) ע"פ הסוגיא דמנחות (סד.), שאם בפועל יש במעשה זה צורך של פיקוח נפש, שבלא שום פעולה היה פיקוח נפש וע"י הפעולה הסתדר הענין של הפיקוח נפש, אף אם כוונת הפועל היתה לעשות בחילול שבת, הולכים אחר מעשיו ולא אחר מחשבתו, ואינו נחשב חילול שבת. (על אף שבודאי הוא לא בסדר במה שחשב לחלל שבת.)
ומה שכתב שעצם הפעלת מכשיר מערב שבת הוא לפני עיור או עכ"פ מסייע, תמיהני, שכבר הרחבנו בזה בקונטרס (עמודים 4-8) עפ"ד הרז"ה הרשב"ץ הריב"ש ומרן הש"ע והרמ"א, אין כל איסור לגרום פעולה זו, ושאף לדעת הביאור הלכה שחשש להחמיר בזה, בנ"ד יודה שרב המרחק ביניהם, ע"ש.
ומ"ש בד"ה גם בשעה, כבר הזכרנו במכתבנו הקודם שטענה זו הורחבה בספר שבות יצחק, ושלחנו לעיין בדברינו מה שהשבנו על טענה זו, ומדברי כבודו כאן ניכר שלא הספיק כנראה לעבור על הדברים, כי טענתו כאן אין לה מקום אחר מה שביארנו שם.
ומ"ש בד"ה והטענה, והביא כמה טענות להתיר ודחה אותם, הנה באמת טענות אלו להתיר איני מכירם, ואיני יודע מי כתבם. והביאורים שכתבנו אנו ועוד כמה מחכמי ישראל מהדור הקודם, הם אחרים לגמרי כמבואר בדברינו בהרחבה, ואליהם לא ראיתי שכבודו התייחס.
ובענין המעבר לגז, נשאיר את בירור המציאות למי שמוסמך לכך, ולנו אין נ"מ בדיבורים על כך אם להאמין או לא, שהרי בלאו הכי אין אנו בונים את פסק ההלכה על פי השערות או בירורים כאלו או אחרים לגבי העתיד, כך שאין לנו כעת בזה שום נ"מ, מלבד תקוה ותפילה שיצליח ויפתור את הבעיות.
אולם מה שהוסיף שכל פעולה שם היא ידנית ולא אוטומטית, כנראה כבודו לא הבין איזו בעיה זה אמור לפתור, שהרי עיקר הבעיה והחשש הוא מה שמוכרחים כל שבת לטחון ולהבעיר פחם בשביל התפעול הבסיסי של כל המערכת, ואת הפעולות הללו אין בגז ולא שייך שיהיה בגז.
אבל את הפעולות הידניות או הממוחשבות שנעשות תוך כדי פעילות בחדרי הבקרה, על זה לא היה השיח כלל, וגם אינו מעלה ולא מוריד לענין איסור ההנאה ממעשה שבת, כמבואר במקורות, והובא בדברינו בקונטרס גם כן. וכמו כן אין בזה אפילו התחלה של חשש של מתנה לחלל את השבת (מעין גורם ומסייע ולפני עיור), שהרי מצד המציאות אינו מחוייב לכך, ומה שהפועל מחליט לעשות כן, הוא על דעת עצמו, וגם ללא פעולתו היה עובד. ואם ללא פעולתו לא היה עובד, הרי שיש בפעולתו הצלה של פיקוח נפש, ואזלינן בתר מעשיו ולא בתר מחשבתו, וכמבואר בדברינו הנ"ל ע"פ הסוגיא דמנחות.
סוף דבר, נראה שכדאי לכבודו לעבור על דברינו שבקונטרס במתינות צעד אחר צעד, ויראה בזה את הנידון בהיקפו, על שלושת חששותיו, כמו שחילקנו שם, ויבין ביאור ההיתר כהוגן. ואו אז אם יראה לנכון טענות או הערה כל שהיא בדברינו, יציין לנו העמוד והנקודה שעליה מעיר, ויבאר הערתו על אותה נקודה, ונשמח שיעמידנו על האמת, ואת והב מתחילתה ועד סופה.
ביקרא דאורייתא ובשורות טובות
שמעון ללוש ס"ט
 
חלק עליון