ידוע דינא דהשו"ע בסימן רנ"ג ומקורו מר"י שיש למחות ביד הנוהגים לערות מים חמים לתוך התבשיל שנצטמק בשבת.
והנה, בחזו"ע (ח"ד, וכן בעוד ספרי מרן זצ"ל) האריך להעמיד דין זה על מכונו ולהסיר דברי המפקפקים עליו,
ושם הדגיש ביתר שאת שדין זה שאסור לערות לתבשיל שנצטמק הוא אפילו מים שיודע שהם רותחים,
שכן הובא בפירוש בדברי רבנו יונה לאסור אף ברותחין,
ומשום שלדידן עירוי אינו מבשל אלא כדי קליפה, ולשיטת הרמב"ן ועוד פוס' אף זה אינו אלא מדרבנן,
וא"כ נמצא שהמים הרותחים שמערה אינם חשובים כמבושלים ברמה של כלי ראשון,
וכשמערה אותם לתוך התבשיל שהוא כלי ראשון, חשיב שמבשלם ואסור.
ויל"ע טובא, שהרי בדעת ר"ת והראשונים דעירוי מבשל כדי קליפה בי' התוס' (שבת מב:, זבחים צה:) שזהו משום דקיי"ל כשמואל דאמר בפסחים דתתאה גבר,
כלומר, שבעיקרון העירוי מכ"ר יש בכוחו מצד עצמו לבשל ככלי ראשון ממש,
אלא כשמערה ממנו לצונן אינו יכול לבשלו לגמרי אלא רק כדי קליפה משום שהצונן שהוא תתאה גובר,
וא"כ כשמערה רותחין לרותחין לא אמור להיות שום חשש בישול, כי כאמור העירוי דינו ככ"ר ממש,
אלא שכאשר יש תתאה צונן-הוא גובר ומתיש כוח העירוי ונותן לו לבשל רק כדי קליפה, אבל כשהצונן רותח בעצמו אז מה הבעיה???
וצע"ג בכל זה, ואשרי מי שיועיל לברר מקחו של צדיק!
@הרב שמעון ללוש
והנה, בחזו"ע (ח"ד, וכן בעוד ספרי מרן זצ"ל) האריך להעמיד דין זה על מכונו ולהסיר דברי המפקפקים עליו,
ושם הדגיש ביתר שאת שדין זה שאסור לערות לתבשיל שנצטמק הוא אפילו מים שיודע שהם רותחים,
שכן הובא בפירוש בדברי רבנו יונה לאסור אף ברותחין,
ומשום שלדידן עירוי אינו מבשל אלא כדי קליפה, ולשיטת הרמב"ן ועוד פוס' אף זה אינו אלא מדרבנן,
וא"כ נמצא שהמים הרותחים שמערה אינם חשובים כמבושלים ברמה של כלי ראשון,
וכשמערה אותם לתוך התבשיל שהוא כלי ראשון, חשיב שמבשלם ואסור.
ויל"ע טובא, שהרי בדעת ר"ת והראשונים דעירוי מבשל כדי קליפה בי' התוס' (שבת מב:, זבחים צה:) שזהו משום דקיי"ל כשמואל דאמר בפסחים דתתאה גבר,
כלומר, שבעיקרון העירוי מכ"ר יש בכוחו מצד עצמו לבשל ככלי ראשון ממש,
אלא כשמערה ממנו לצונן אינו יכול לבשלו לגמרי אלא רק כדי קליפה משום שהצונן שהוא תתאה גובר,
וא"כ כשמערה רותחין לרותחין לא אמור להיות שום חשש בישול, כי כאמור העירוי דינו ככ"ר ממש,
אלא שכאשר יש תתאה צונן-הוא גובר ומתיש כוח העירוי ונותן לו לבשל רק כדי קליפה, אבל כשהצונן רותח בעצמו אז מה הבעיה???
ועוד ק"ל, מה שהוסיף דלשיטת הרמב"ן עירוי מכ"ר מבשל כדי קליפה רק מדרבנן אבל מדאו' אינו מבשל כלל,
וא"כ מדאו' כאשר מערה את המים מכ"ר לתבשיל עובר על בישול,
קשיא טובא, שהרי הרמב"ן שם מבאר דהא דמדאו' עירוי אינו מבשל כלל הוא משום שגם כלי ראשון בעצמו לא מבשל מדא' דכל שאין האור מהלך תחתיו אינו מבשל מדאו',
וא"כ כאשר מערה את המים החמים לתבשיל שהוא כ"ר צריך להיות מותר ממ"נ,
דאי חיישי' לזה שמדאו' העירוי אין בכוחו לבשל, אז גם התבשיל שמערה לתוכו אין בכוחו לבשל, שהרי לפי הרמב"ן כ"ר ועירוי היינו הך לעניין זה, אז מה הבעיה???
ובשלמא כאשר התבשיל שמערה לתוכו עומד על האש מובן שיש בעיה לפי הרמב"ן הנ"ל כיוון שאז ודאי יש לחוש לבישול מדאו',
אבל מרן פוסק שם לאסור אפילו כשהתבשיל הורד מהאש.
וא"כ מדאו' כאשר מערה את המים מכ"ר לתבשיל עובר על בישול,
קשיא טובא, שהרי הרמב"ן שם מבאר דהא דמדאו' עירוי אינו מבשל כלל הוא משום שגם כלי ראשון בעצמו לא מבשל מדא' דכל שאין האור מהלך תחתיו אינו מבשל מדאו',
וא"כ כאשר מערה את המים החמים לתבשיל שהוא כ"ר צריך להיות מותר ממ"נ,
דאי חיישי' לזה שמדאו' העירוי אין בכוחו לבשל, אז גם התבשיל שמערה לתוכו אין בכוחו לבשל, שהרי לפי הרמב"ן כ"ר ועירוי היינו הך לעניין זה, אז מה הבעיה???
ובשלמא כאשר התבשיל שמערה לתוכו עומד על האש מובן שיש בעיה לפי הרמב"ן הנ"ל כיוון שאז ודאי יש לחוש לבישול מדאו',
אבל מרן פוסק שם לאסור אפילו כשהתבשיל הורד מהאש.
ובדברי רבנו יונה עצמם שהוא המקור לכל דין זה, לא קשה, משום שהוא חושש לשיטה בירושלמי שעירוי אינו מבשל כלל, ואף למ"ד דעילאה גבר וזהו דין מיוחד בהל' בישול בשבת בשונה מלגבי איסורים, אבל בחז"ע שפסק לאסור ע"פ הא דקיי"ל כר"ת וכן פסק השו"ע שעירוי מבשל כדי קליפה ק"ל כנ"ל לפי איך שביארוהו הראשונים להדיא
@הרב שמעון ללוש
נערך לאחרונה:
