מנהיג הדור
Member
מצו"ב הקובץ
קושיא ע"ד מרן רבינו זיע"א בעניין הסרת שיער בתער
- Thread starter מנהיג הדור
- תאריך התחלה
- צופים 6
פותח הדיון
פותח הדיון
מנהיג הדור
Member
כן תשלח לי באישי אני ישלח לך
עדיף שפשוט תעשה "העתק-הדבק" להודעה.
אושרי רביב
Well-known member
בס"ד חשון התשפ"ה בעניין: לא ילבש גבר שמלת אשהבגמ’ במס’ ע’’ז דף כ”ט עמ’ א ת”ר ישראל המסתפר מעכו”ם רואה במראה. ופירש רש"יד"ה במראה וז"ל מירדויי"ר לראות אם מסתפר יפה באומנות וסבר העובד כוכבים כיוןדקפיד אהכי חשוב הוא ומתיירא להורגו:והתוס’ ) שם ד"ה המספר( הביאו בשם הירושלמי בפ"ב ע"ז ישראל המסתפר מעכו"םרואה במראה, מן הכותי אין רואה במראה פ' לפי שאינם חשודים על שפיכת דמים, התירושל בית ר"ג שיהיו רואין במראה, פ' אף מן הכותי מפני שהיו זקוקין למלכות, משמעשאסור לאיש לראות במראה ונראה כי הטעם משום לא ילבש גבר שמלת אשה וכו'. ומהשמבואר בגמ' בשבת קמט עמ' א שאסור להסתכל במראה בשבת זה לנשים אבללגברים אפ' בחול אסור.וכ”פ מרן בשו”ע בס’ קפ"ב סע’ ו' וז"ל וכן אסור לאיש להסתכל במראה.והנה הר”ן והריטב"א )שם( כתבו שכ’’ז במקום שאנשים לא נהגו להסתכל במראה אבלבמקום שכן נהגו מותר והוכיחו זאת הגאונים מהגמ’ בנזיר נט עמ’ א, מההוא דאיתחייבנגידא קמיה דרבי אמי. איגלאי בית השחי חזייה דלא מגלח אמר להון רבי אמי שיבקוהדין מן חבריא הוא. היינו לפי שבמקום ההוא נהגו האנדים להעביר שער בית השחי וביתהערוה וזה שלא העבירו הכירו שמן החברים היה דאל"כ מנ"ל דמן החברים דהרי אסורלכל אדם, ולפי"ז אתי שפיר מה שמבואר בגמ' שבת )שם( שאסור להסתכל במראהבשבת משמע שבחול שרי זהו במקום שנהגו היתר הגברים, וכן כתב הנימוקי יוסף )סוףמס' מכות( בשם הגאונים.וכך מובא בתשובת הרשב"א ח"ה )ס' קכ"א( בשם רב שרירא גאון ובנו רב האי גאוןדמנהג כולהו רבנן בשתי ישיבות זה מאתים ושלוש מאות שנה שמעבירין שער בית השחיובית הערוה ואין נמנעים מזה כי איסור לא ילבש גבר שמלת אשה היה נוהג באותן שניםובמקומות ההם שלא היה מנהג האנשים להעביר שער בית השחי ובית הערוה שלהם ומישהיה עושה כן היו רואים אותו שנוהג כמנהג הנשים שמתקשטות בזה אבל במקומותהללו ובזה"ז אין בין הנשים לאנשים הפרש בזה הילכך היתר גמור הוא ואין בו חשש כלעיקר עכת"ד.אמנם בתשובת הרשב"א ח"ד )ס' צ' ( בשם הגאונים מבואר שבמקום שכבר נהגו הגבריםהיתר בו מותר וליכא לאו דלא ילבש וכתב שם ואינו מוחוור בעיני דהא בנזיר )נט.( מוכחשאף שכל העם זולתי היחידים היו מעבירים אותו אפ"ה ת"ח היו נוהגים בו איסור ואמאיהא לא הוי בדורם שמלת אשה וחזר להיות שמלת איש, אלא וודאי שכל דבר הראוילנשים ולא לאנשים והנשים עושות כן אסור לאנשים משום שמלת אשה ומי שהרגילבדבר האסור ונמשכו רבים בכך אין האיסור חוזר להיתר שא"כ נמצא חוטא נשכר.והקשה ע"ד בשו"ת יבי"א ח"י )יו"ד ס' נח הערות על רב פעלים ח"ג ס' י"ח( וז"ל ולא זכיתילהבין אמרי קדוש דמאי קשיא על החברים שנהגו בו איסור אימא שעשו סייג לעצמם כיוןשהדבר ראוי לנשים ואמרו ביבמות )כ.( קדש עצמך במותר לך והרי כל העם נהגו בוהיתר אלמא היתרא הוא וכדברי הגאונים ואדרבה הריטב"א והר"ן למדו מסוגיא זושהדבר מותר כדברי הגאונים.ובשו"ת יבי"א ח"ו יו"ד ס' י"ד אות ו' ביאר ודקדק דכוונת דברי הרשב"א דדווקא לעניןהעברת שיער שאינו ראוי מצד הטבע אלא לנשים אסור משא"כ במלבושים וכיוצא בזהיודה לראשונים הנ"ל שמותר אחר שנתפשט אצל הגברים. ובזה אתי שפיר מה שהובאבארחות חיים ח"ב עמוד רל"ב )הובא בבדק הבית למרן הב"י יו"ד ס' קנ"ו( בשם הרשב"אשבמקום שנהוגים האנשים להסתכל במראה, כמו הנשים, אין כאן משום שמלת אשהושרי.אמנם הרמב”ם בפי”ב ה”ט מהל’ ע”ז כתב וז”ל העברת השער משאר הגוף כגון ביתהשחי ובית הערוה אינו אסור מן התורה אלא מדברי סופרים והמעבירו מכין אותו מכתמרדות. במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמותקון נשים. אבל במקום שמעבירין השער הנשים ואנשים אם העביר אין מכין אותו. ומתרלהעביר שער שאר איברים במספרים בכל מקום:ומרן בב”י בס’ קפ”ב ביאר שהרמב”ם חולק על הגאונים וס”ל שאסור לכתחילה ואםהעביר רק אין מלקין אבל איסורא איכא משא”כ הגאונים סוברים שמותר לכתחילה במקוםשנהגו הגברים. וכך ביארו הדרכי משה, הפרישה, והגהות הגר"א.אמנם בכסף משנה ד”ה בד”א במקום שאן מעבירין וכו’ כתב שכ”כ הנימוקי יוסף בשםהרב שרירא והרי”ף וכ”כ הר”ן בפ’ אין מעמידין ומשמע שסבר שהרמב”ם לא חלק עלהגאונים ודלא כמו שכתב בב”י וצ”ע.ובשו"ת גנת ורדים )חיו"ד כלל ו' סימן י"ב( אחר שהביא את דברי מרן בב"י בס' קפ"בכתב ומ"מ נראה לומר כיון שלדברי הגאונים הוא היתר ברור אף לכתחילה ובדבריהרמב"ם אין האיסור מפורש יש לנו להעמיד דברי הרמב"ם כדעת הגאונים ושיגרת לישנאקמא נקט לפי שבתחילה כתב שהמעבירו מכין אותו מכת מרדות, לפיכך נקט נמי בסיפאשאין מכין אותו ולאו דווקא הוא אלא אפ' לכתחילה מצי מיעבד הכי וש"ד. וכן הסכים עימוהגאון הפרח שושן.ונמצאנו למדים שישנם שני גדרים בראשונים בדין לא ילבש.הבנה א’ שבמקום שנהגו הגברים ג”כ לעשות כנשים מותר לכתחילה ואין איסור לא ילבשבכה"ג וכ"פ הגאונים, הנימוק"י, הריטב"א, והר"ן, ולגנת ורדים אף הרמב"ם.הבנה ב’ שבמקום שנהגו ג”כ הגברים אסור לכתחילה אבל אין מכין אותו וכ"פ הרשב"א)וליב"א דווקא בדבר שבעצמותו שייך לנשים( ולב"י אף הרמב"ם.מרן בשו”ע בס’ קפ”ב סע’ א' פסק וז"ל המעביר שער בית השחי ובית הערוה. אפילובמספרים כעין תער היו מכין אותו מכת מרדות. בד"א במקום שאין מעבירין אותו אלאנשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אם העביראין מכין אותו: ומותר להעביר שער בשאר אברים במספרים בכל מקום. )והרמ"א הוסיףשבמקום שנהגו האנשים להעבירו שרי והוכיחו מכאן האחרונים דהרמ"א הבין בשו"עמדלא כתב וי"א ששרי לכתחילה, ויש לדחות ראיה זו דהרי הרמ"א עצמו בדרכ"מ הביןכהב"י. (והרי זהו לשון הרמב"ם ז"ל ולכאורה מוכח שסבר להלכה כהבנתו בב”י שאסור אבל פטורבמקום שנהגו אף הגברים וכך ביאר בשו"ת יחו"ד ח"ו ס' מ"טוכן הבין כך רבינו יוסף חיים זיע"א ברב פעלים )ח"ג יו"ד ס' יח ( אך כתב שמנהג בגדאדלהעביר שער בית הערווה בסם אף לכתחילה.מרן רבינו עובדיה זיע"א בשו"ת יחו"ד )שם( פסק לענין מראה שמותר להסתכל בה כיוןשנהוג שגם גברים מסתכלים בה וציין שם שע"פ הפשט של הגנת ורדים זוהי גם דעתהרמב"ם.ובשו"ת יבי"א ח"י חיו"ד )שם( פסק לענין העברת שיער בבית השחי ובית הערווה שמותרלהעביר לכתחילה בתער וכתב שכן דעת מרן והרמב"ם כפי שהבינו הגנת ורדים והפרחשושן וכן מבואר בפשטות ביב"א ח"ו )שם(.ואני הק' נפשי בשאלתי הרי קי"ל )כמבואר בעין יצחק לרבינו הראשל"צ שליט"א ח"ג עמ'שכ"א( שבכל מקום שמרן הב''י הבין בדעת אחד מהראשונים הבנה מסוימת ואחרון אחרהבין אחרת בדעת אותו ראשון נקטינן כמרן שהבין בב"י והרי כאן מרן הבין בדעתהרמב"ם שאסור לכתחילה רק אין מכין אותו והעתיק את לשון קודשו הלכה למעשהבשולחנו הטהור ומשמע שאסר זאת.וקשה איך מרן רבינו הגדול זיע"א פסק להתיר זאת לכאורה נגד הרמב"ם ומרן וא"א לומרשהתיר מכח המנהג דעל זאת השיג על הגאון הרב פעלים וקשה לומר שסמך על הבנתמרן בכס"מ דנקטינן כהב"י במקום כס"מ )ע' עין יצחק שם עמ' שכ"ג( ועוד דלא הזכיר כללמדברי הכס"מ הנז' כלל.ויתרה מזאת אחר כותבי כל זאת הובא לפני תשובתו של מרן זצ"ל שנדפסה בשו"ת יבי"אחלק י"א )יו"ד ס' יד( לגבי בחור רווק ששערו הפך ללבן אם מותר לצובעו שלא יפריע לובשידוכים וכתב שם שבשו"ע בס' קפ"ב סע' ו מבואר שאסור לצבוע השיער משום לאילבש והביא את כל המהלך המתבאר ע"ד השו"ע בס' קפב סע' א כפי הבנתו בב"י וכתבשם מפורש שזוהי דעת מרן כהרמב"ם לאסור לכתחילה ומה שכתב שם הרמ"א ואפילולכתחילה שרי אין זה דעת מרן כפי שביאר הגאון הרב פעלים.והביא את תשובת הישכיל עבדי ח"ח )חאו"ח ס' ז אות ו( על השאלה הנ"ל שרצה לומרשבנידון דידן גם מרן יודה לרמ"א דשרי לכתחילה לצורך שידוכים וכתב ע"ד וחילוקו אינומוכרח כ"כ.ואחר זאת הביא את דברי הרב פעלים שמנהג בגדאד כד' הגאונים להעביר את שיערבית השחי ובית הערוה לכתחילה )ובמסוגר שם כתב שכבר ביאר ביב"א הנ"ל שלפי מהשפירש הגינת ורדים ברמב"ם אף לכתחילה מותר ובזה ניחא מדוע הרמ"א לא כתב וי"אשרי. אולם עיין לעיל מה שכתבנו להקשות ע"ז(.ומסקנתו לדינא דלצורך שידוכים המיקל יש לו על מי לסמוך אחר שכבר נהגו האנשיםוהוסיף שאחר שנתחדשו גלולות וסמי רפואה עדיפא דגרמא הוי.ונראה מדבריו שם דההיתר )בלשון המיקל יש על מי לסמוך( בא אחר צירוף המנהג וסברת הישכיל עבדי בצירוף הגאונים והבנת הגנת ורדים ברמב"ם אבל בלי זאת וודאידדעת הרמב"ם ומרן לאסור עיקר. וצע"ג.
בצורה כזו גם אני הייתי יכול להעתיק...
פותח הדיון
פותח הדיון
מנהיג הדור
Member
מחילה אבל לא אני כתבתי את זה ולא ראיתי שזה נכתב
ראשית כל יש לחדד מה שתלה הכלל שהולכים אחר פירוש מרן בב"י נגד פירושים אחרים מהעין יצחק [ולדבריו זו קושיא לרב יצחק יוסף שליט"א איך יסתדר עם דברי אביו זצוק"ל. ובאמת כן דעתו גם של מרן זצ"ל ביב"א חלק ט סימן כא שהביא כן משם שער אפרים קובו (חלק חו"מ ר"ס כג).
ולעצם ההשגה על היחוה דעת איך התיר להסתכל במראה נגד פסק מרן שאסר להסתכל במראה סימן קנו סעיף ב וכן נגד מה שפסק דברי הרמב"ם בשו"ע סימן קפב סעיף א לעניין ההעברת שיער בית השחי והערוה שאין מכין וכו' מי שמסיר שנראה מזה (ובי"א כתב שברור שזו כוונת השו"ע) שאסור לכתחילה וכמו שפירש בב"י).
כבר ביאר דבריו ביחוה דעת שם שכיון שהרמ"א כתב שי"א שמותר היכן שנהגו וכן הרשב"א עצמו אף שאסר להסיר בשיער בית הערוה (חלק ד, סימן צ) הרי לעניין הסתכלות במראה התיר היכן שנהגו (כן כתב בשמו האורחות חיים (חלק ב' עמוד רלב) והביא לאורחות חיים הנ"ל בב"י בבדק הבית (יורה דעה סימן קנו).
וכן כתב המהריק"ש בהגהותיו על השולחן ערוך בדעת השו"ע שמה שאסור הוא רק במקום שאין מסתכלין רק הנשים ושכן נראה לו דעת הרמב"ם שהשמיט דין זה של מראה.
ולעניין התשובות ביבי"א הינה כל רגיל בתשובותיו של מרן זצ"ל יודע שאין לדמות תשובה לתשובה (וכן הוא גם בפוסקים אחרי) אלא צריך לראות מה היתה השאלה מי השואל ולפעמים מה שהורה לאחד לא יורה לשני תלוי במצב.
והנה התשובה שבחלק ו' היא למנהל בית ספר דתי שהבנות שם לובשות חצאיות קצרות ושאל אם עדיף מכנסיים ארוכים ובשעת הדחק כזו תפס להתיר וכתב שעדיין ינסו להשפיע עליהן ללכת בחצאיות ארוכות ע"ש.
ולעניין מה שכתב ביבי"א ח"י יורה דעה סימן נח הערות על הרב פעלים ח"ג אות טז הנה שם רק כתב כל הצדדים ולא כפסק הלכה ואף שסיים בצד המתיר עשה כן ליישב מנהג בגדד שהרב פעלים כתב שנהגו כן אע"פ שהרמב"ם ומרן אסרו לכתחילה וכתב על זה מרן זצ"ל שלפי מה שביאר הוא לעיל אתי שפיר מנהגם גם לדעת מרן והרמב"ם [והיינו לצד אחד בפירוש דבריו].
ולעניין מה שהביא מיבי"א חלק י"א שם הדין הוא לגבי בחור רווק שלא יפגע בשידוכין. ועכ"פ כל זה בצירוף מה שנוהגין כבר לעשות כן וכדבריו על הרב פעלים. ובכל אופן יש לדעת שהתשובה הזו היא מכתב יד ולא עברה לפני הדפסה תחת ידי מרן וכבר יש שם סתירה בדבריו שמחד כותב שם באות ב' שלפי השמועה כן המנהג להקל ובאות ג' כותב על השמ"ש ומגן שכתב להקל בין היתר מחמת שכבר נהגו שמינה לו שכן נהגו. [וככל הנראה כשכתב ההערה על השמ"ש ומגן זה היה לפני ששמע מהמנהג על זה וכשלב ראשוני חיבר בין כל מה שכתב לעת מצוא שיזדמן לו לעבור על הדברים ולא ולא אסתייע מילתא.
וכבר העירו מסתירה זו בהערה שם וכתבו שהשאירו הכתב יד כמו שהוא על אף הסתירה, ושכמה פעמים מרן הורה בזה בעל פה להחמיר אא"כ במקום צורך גדול ועל ידי כדורים דוקא [ובגוף התשובה כתב שעדיף ע"י כדורים] או ע"י גוי שאז המיקל יש לו על מה שיסמוך. וזה כמבואר בדברי כאן.
ויש לנו לזכור גם הכלל של שעת הדחק כדיעבד דמי והרי גם לפי הב"י הנ"ל בדעת הרמב"ם מותר בדיעבד.
ואם נפשך להתעקש עוד שמדברי מרן ביבי"א חלק י' בהערות על הרב פעלים שיישב המנהג נשמע שמותר לכתחילה למקום שנהגו שמא יש לומר שכל האי כללא שהולכים בתר פירוש הב"י בדעת הרמב"ם הוא דווקא היכן שאין עוד כלל כנגדו למשל בנידוננו שיש עניין להשוות הראשונים ולא לרחק וכאן לפי הפירוש של הגינת וורדים הגאונים והרמב"ם כיוונו לדבר אחד.
ולעצם ההשגה על היחוה דעת איך התיר להסתכל במראה נגד פסק מרן שאסר להסתכל במראה סימן קנו סעיף ב וכן נגד מה שפסק דברי הרמב"ם בשו"ע סימן קפב סעיף א לעניין ההעברת שיער בית השחי והערוה שאין מכין וכו' מי שמסיר שנראה מזה (ובי"א כתב שברור שזו כוונת השו"ע) שאסור לכתחילה וכמו שפירש בב"י).
כבר ביאר דבריו ביחוה דעת שם שכיון שהרמ"א כתב שי"א שמותר היכן שנהגו וכן הרשב"א עצמו אף שאסר להסיר בשיער בית הערוה (חלק ד, סימן צ) הרי לעניין הסתכלות במראה התיר היכן שנהגו (כן כתב בשמו האורחות חיים (חלק ב' עמוד רלב) והביא לאורחות חיים הנ"ל בב"י בבדק הבית (יורה דעה סימן קנו).
וכן כתב המהריק"ש בהגהותיו על השולחן ערוך בדעת השו"ע שמה שאסור הוא רק במקום שאין מסתכלין רק הנשים ושכן נראה לו דעת הרמב"ם שהשמיט דין זה של מראה.
ולעניין התשובות ביבי"א הינה כל רגיל בתשובותיו של מרן זצ"ל יודע שאין לדמות תשובה לתשובה (וכן הוא גם בפוסקים אחרי) אלא צריך לראות מה היתה השאלה מי השואל ולפעמים מה שהורה לאחד לא יורה לשני תלוי במצב.
והנה התשובה שבחלק ו' היא למנהל בית ספר דתי שהבנות שם לובשות חצאיות קצרות ושאל אם עדיף מכנסיים ארוכים ובשעת הדחק כזו תפס להתיר וכתב שעדיין ינסו להשפיע עליהן ללכת בחצאיות ארוכות ע"ש.
ולעניין מה שכתב ביבי"א ח"י יורה דעה סימן נח הערות על הרב פעלים ח"ג אות טז הנה שם רק כתב כל הצדדים ולא כפסק הלכה ואף שסיים בצד המתיר עשה כן ליישב מנהג בגדד שהרב פעלים כתב שנהגו כן אע"פ שהרמב"ם ומרן אסרו לכתחילה וכתב על זה מרן זצ"ל שלפי מה שביאר הוא לעיל אתי שפיר מנהגם גם לדעת מרן והרמב"ם [והיינו לצד אחד בפירוש דבריו].
ולעניין מה שהביא מיבי"א חלק י"א שם הדין הוא לגבי בחור רווק שלא יפגע בשידוכין. ועכ"פ כל זה בצירוף מה שנוהגין כבר לעשות כן וכדבריו על הרב פעלים. ובכל אופן יש לדעת שהתשובה הזו היא מכתב יד ולא עברה לפני הדפסה תחת ידי מרן וכבר יש שם סתירה בדבריו שמחד כותב שם באות ב' שלפי השמועה כן המנהג להקל ובאות ג' כותב על השמ"ש ומגן שכתב להקל בין היתר מחמת שכבר נהגו שמינה לו שכן נהגו. [וככל הנראה כשכתב ההערה על השמ"ש ומגן זה היה לפני ששמע מהמנהג על זה וכשלב ראשוני חיבר בין כל מה שכתב לעת מצוא שיזדמן לו לעבור על הדברים ולא ולא אסתייע מילתא.
וכבר העירו מסתירה זו בהערה שם וכתבו שהשאירו הכתב יד כמו שהוא על אף הסתירה, ושכמה פעמים מרן הורה בזה בעל פה להחמיר אא"כ במקום צורך גדול ועל ידי כדורים דוקא [ובגוף התשובה כתב שעדיף ע"י כדורים] או ע"י גוי שאז המיקל יש לו על מה שיסמוך. וזה כמבואר בדברי כאן.
ויש לנו לזכור גם הכלל של שעת הדחק כדיעבד דמי והרי גם לפי הב"י הנ"ל בדעת הרמב"ם מותר בדיעבד.
ואם נפשך להתעקש עוד שמדברי מרן ביבי"א חלק י' בהערות על הרב פעלים שיישב המנהג נשמע שמותר לכתחילה למקום שנהגו שמא יש לומר שכל האי כללא שהולכים בתר פירוש הב"י בדעת הרמב"ם הוא דווקא היכן שאין עוד כלל כנגדו למשל בנידוננו שיש עניין להשוות הראשונים ולא לרחק וכאן לפי הפירוש של הגינת וורדים הגאונים והרמב"ם כיוונו לדבר אחד.
נו אז מה המסקנה לפי מרן למעשה, אסור?
לא יודע אם זה קשור לשאלה הנ"ל, אבל מעניין לעניין באותו עניין...
הסרת שיער בלייזר בבית השחי והערווה לגברים - מה דעת מרן הראש"ל?
נשאלתי האם מותר לגברים להסיר שיער בלייזר בבית השחי והערווה? האם יש פסק הלכה ממרן בענין הזה? [איני שואל מה דעת הגרע"י זלה"ה - כיון שמאז שנפטר לחיי העוה"ב יתכן והשתנו הנהגות העולם, וכיום גם גברים מסירים שיעור זה, איני יודע, אך אשמח לשמוע בכל אופן אם גם מרן זלה"ה ביטא דעתו בזה].
forum.moreshet-maran.com
ואגב,
מכתב מהרב יצחק יוסף בעניין הסרת שיער
שלום רב, כעת הנני עוסק בסוגית "הסרת שיער בסכין בין הגבות" אשמח לדעת בהקדם אם יש למישהו מכתב מכבוד מרן הראשון לציון שליט"א בנידון דידן. (אמרו לי שיש בקובץ בית מרן האחרון) א"כ אשמח לצילום משם. תודה!
forum.moreshet-maran.com
הרי הוא בספרתו
במראה מותר כי כך המנהג והוא מותר לכתחילה כי גם הרשב"א שאוסר בהעברת שיער ערוה מתיר במראה וכן יש לומר בדעת השו"ע והרמב"ם.
בעניין החצאיות כיון שכך המנהג בשעת הדחק כעין התשובה שאין ברירה יש להעדיף את זה ולהתיר על פני חצאיות קצרות מאוד.. אלא שאין זה מדרכי בנות ישראל הצנועות ויש להשפיע עליהן לעבור לחצאיות צנועות.
לעניין צביעת שיער כיון שכך המנהג לצורך גדול אצל בחור רווק שלא יפגע לו בשידוכין מותר. ועדיף ע"י כדורים. [ואף שהעורכים העירו שבע"פ התיר רק ע"י כדורים או ע"י גוי דוקא אפשר שהחמיר לשואלים בהתאם להם או שכיון שבקל אפשר לעשות כן העדיף להורות להם כן].
[בעניין התשובה ביבי"א חלק י' סימן נח הערות על הרב פעלים שנראה שמראה פנים יותר להיתר נראה לענ"ד ששם רצה ליישב מה שהבן איש חי העיד שהמנהג לכתחילה דלא כשו"ע וע"ז אמר שכנראה סומכים על המפרשים בדעת השו"ע שמותר היכן שנהגו (ואף שבתשובה אחרת אמר שברור שדעת השו"ע לא כך)].
נושאים דומים בפורום
