עיין עוד ילקו"י סימן רמט:
"בכלל כבוד שבת הוא להכנס לשבת כשהוא מתאוה לאכול סעודת שבת. ולכן אסרו חכמים לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בה בימי החול, ואפילו בשעות הבוקר. אבל סעודה שרגיל בה בימות החול, מותר לאכול כל היום, אלא שמצוה להמנע בזה מט' שעות ומעלה. באופן שאכילתו בערב שבת לא תפריע לו לסעודת ליל שבת. ואף מי שרגיל לאכול בכל יום סעודה גדולה, בערב שבת נכון שימנע מזה." עכ"ל.
כמו כן עיינו פסקי תשובות רמט:
ש"ע: "אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול וכו', אבל מצוה להימנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול"
פסקי תשובות: מט' שעות ולמעלה . ובהערה:
והיינו מתחילת שעה עשירית לפי שעות זמניות שהוא רביע היום - מ"ב סקי"ז. ומשערין היום מעלוה"ש עד צאה"כ - כה"ח סקי"ח עפ"י פוסקים. ובמלאכה אסור מן המנחה ולמעלה (לקמן סי' רנ"א) שהוא אמצע שעה עשירית, משא"כ הכא הוסיפו עוד חצי שעה, והוא על פי לשון חז"ל 'סמוך למנחה', עיין שו"ת משנה הלכות ח"י סי' מ"ז.
