בן דוד מיכאל
Member
שלום רב.
ישנו אדם אצלנו בבית הכנסת שאומר שאינו יכול לקרוא ק"ש שעל המיטה מפני שקשה לו.
הרב מגיד השיעור הורה לו שאחרי תפילת ערבית יקרא ק"ש שעל המיטה עם כל הפסוקים, וברכת המפיל יקרא סמוך לשינה.
שאלתי את הרב מה המקור להוראה זו? וענה: שו"ת רבינו אברהם בן הרמב"ם סי' פג. שכתב שבמקום שיש עמי ארצות שאינם יודעים לברך ברכת המפיל, יש לברך להם ברכת המפיל בבית הכנסת אחר ערבית כדי להוציא מי שאינו זוכרה. {מובא בהלכה ברורה סי' רלט עמוד רנד במילואים}
האם נכון להורות כך להלכה ולמעשה בנידון דידן?
ישנו אדם אצלנו בבית הכנסת שאומר שאינו יכול לקרוא ק"ש שעל המיטה מפני שקשה לו.
הרב מגיד השיעור הורה לו שאחרי תפילת ערבית יקרא ק"ש שעל המיטה עם כל הפסוקים, וברכת המפיל יקרא סמוך לשינה.
שאלתי את הרב מה המקור להוראה זו? וענה: שו"ת רבינו אברהם בן הרמב"ם סי' פג. שכתב שבמקום שיש עמי ארצות שאינם יודעים לברך ברכת המפיל, יש לברך להם ברכת המפיל בבית הכנסת אחר ערבית כדי להוציא מי שאינו זוכרה. {מובא בהלכה ברורה סי' רלט עמוד רנד במילואים}
האם נכון להורות כך להלכה ולמעשה בנידון דידן?