יעקב הבבלי
Well-known member
אין אני מכניס ראשי בן ההרים הלכה למעשה, כי כל איש ואיש אשר כדרכו ילך בה, ויצלח בכל דרכיו,
אבל היות ושמעתי באומרים לי על כמה חכמים, גדולים ועצומים, בתורת הח"ן, הן בסתר הן בגלוי, אשר כל איש ואשה ידעו הבינו והשכילו,
שכל דרכם ופסקתם, הם מיוסדים ע"פ מש"כ חכמי תורת הח"ן, ומקרותם ממקורות נאמנים בדברי רב האר"י החי,
כהן בראש, כהן שדעתו יפה, מנאמני ביתו של רבנו מאור עיננו ראש כל בני הגולה הרי"ח הטוב, חכם אפרים זליכה הכהן, ראה אודותיו בספר ישיבות בג'דאד ח"א פרק ח' אות ג' ותרו"צ.
ראש עדת המקובלים בעיה"ק, מראשי ישיבת המקובלים "עוז והדר", בתוככי "מדרש פורת יוסף" בעיה"ק,
כפי שהעיד בנו חביבו הכהן הגדול מאחיו רבנו ראש הישיבה חכם שלום, אבן הראשה דישיבת פאר הקודש "מדרש פורת יוסף" יכב"ץ בהעיר העתיקה,
לך נא ראה את לשונו לשון הזהב בספר "דברי שלום" התשפ"ה עמוד תט אות קפ"ב, עיי"ש.
ולפטור בלא כלום אי אפשר, לכן בס"ד האזור חיל, להביא את לשונו הזכה והברורה של מרן ראש הישיבה בספר "שולחן מלכים" ח"א מועדים סי' תצ"ג ס"ב עמוד רא וז"ל:
אבא שלי (חכם אפרים) לא הסתפר בלילה, ושמועה זו אינה נכונה, היה ספר אחד ברחוב היהודים, ששם האבא היה מסתפר, וכשיצאנו מהעיר העתיקה, האבא היה מסתפר ברחוב דויד ילין, ששם היה ספר שלא מגלח בתער, וגם זה היה קרוב לישיבת פורת יוסף גאולה ששם למדו, אבא שלי בדרך כלל היה מסתפר בערב שבועות ממש ביום, ואם לא הספיק היה מסתפר אחרי שבועות" ע"כ, עיי"ש, זיע"א,
ועצור במילים לא הצליח לע"ע, להמנע עצמי מלהביא את דעת ראש עדת המקובלים בדור האחרון, צי"ע חק"ו שר בית הזוהר המקובל האלהי רבנו מרדכי שרעבי, מיסד ישיבת ק"ק "נהר שלום" יכב"ץ, הובא בספר "סידור רחובות הנהר" חלק "אור השבת" התש"ף עמוד ל"ז הלכה ד' אות ה' בסופו, למו"ר עט"ר חכם בניהו אבן הראשנו שליט"א, וז"ל:
"ובבחורותינו שמענו מהרב המקובל חק"ו צי"ע כמוה"ר סלמן מוצפי זצוק"ל שאפשר להסתפר בליל מ"ט לעומר לאחר שספר ספירת העומר, ובאנו ושאלנו את את פי מו"ר המקובל האלהי ראש ישיבתינו כמוה"ר מרדכי שרעבי זצוק"ל, ואמר לנו לא להסתפר בלילה אלא אך ורק ביום" ע"כ, עיי"ש.
היות ודבר זה נוגע מיסודו לתורת הסוד, ואין לי עסק כלל ועיקר בנסתרות, אבל למען מהסדר הטוב לא נמנע מאת הלומד, להביא מקור כדרכה של תורה,
עימש"כ המקובל החכם השלם הכולל רבי יעקב משה הלל יצ"ו, ראש מדרש "חברת אהבת שלום" יכב"ץ בעיה"ק, בספרו שו"ת "וישב הים" ח"ג סי' ט"ז ושם בארה כדרכו ותרו"צ,
ולחיבת הקודש הציין רק את סו"ד שם עמוד קל"א אותיו ה' ו' וז"ל:
"ה' - דווקא ביום מ"ט נגמר תיקון השערות, ומותר לגלח ביום ערב שבועות לכבוד החג,
ו' - לכתחילה אין להתגלח בליל מ"ט אפי' לאחר ספירת העומר וגמר התיקון של בחינת השערות, מפני הטעם שאין להתגרות בדינים בעת שליטתם בלילה" ע"כ.
נ.ב. והעיד בפני הרב המקובל הישיש חכם יעקב הדאיה, ראה ב"ראשי ההרים" עמו' 437 ואז תבין ותשכיל אי"ה, את גודל שימוש החכמים שזכה לו חכם יעקב הנ"ל,
וז"ל : שלא ראה ולא אחד ממשפחתו שהסתפר בליל מ"ט לעומר,
א"ה. וכנזדמן לי להפגש עם איש סודם של כל חכמי הדור הקודם, ר' יהושוע בן דויד סאלם, ושאלתי את פיו, והוא שלחני אל בנו של ר' יצחק זעפרני ע"ה שהיה ידי"נ לאביר הרועים מופת הדור מרן מאור ישראל, ואמר לי שבזמנו הם הלכו לשאול את רב רבנן רבנו המורה איש על העדה חכם עזרא עטיה, ואמר להם שלא מסתפרים בלילה.
אבל היות ושמעתי באומרים לי על כמה חכמים, גדולים ועצומים, בתורת הח"ן, הן בסתר הן בגלוי, אשר כל איש ואשה ידעו הבינו והשכילו,
שכל דרכם ופסקתם, הם מיוסדים ע"פ מש"כ חכמי תורת הח"ן, ומקרותם ממקורות נאמנים בדברי רב האר"י החי,
כהן בראש, כהן שדעתו יפה, מנאמני ביתו של רבנו מאור עיננו ראש כל בני הגולה הרי"ח הטוב, חכם אפרים זליכה הכהן, ראה אודותיו בספר ישיבות בג'דאד ח"א פרק ח' אות ג' ותרו"צ.
ראש עדת המקובלים בעיה"ק, מראשי ישיבת המקובלים "עוז והדר", בתוככי "מדרש פורת יוסף" בעיה"ק,
כפי שהעיד בנו חביבו הכהן הגדול מאחיו רבנו ראש הישיבה חכם שלום, אבן הראשה דישיבת פאר הקודש "מדרש פורת יוסף" יכב"ץ בהעיר העתיקה,
לך נא ראה את לשונו לשון הזהב בספר "דברי שלום" התשפ"ה עמוד תט אות קפ"ב, עיי"ש.
ולפטור בלא כלום אי אפשר, לכן בס"ד האזור חיל, להביא את לשונו הזכה והברורה של מרן ראש הישיבה בספר "שולחן מלכים" ח"א מועדים סי' תצ"ג ס"ב עמוד רא וז"ל:
אבא שלי (חכם אפרים) לא הסתפר בלילה, ושמועה זו אינה נכונה, היה ספר אחד ברחוב היהודים, ששם האבא היה מסתפר, וכשיצאנו מהעיר העתיקה, האבא היה מסתפר ברחוב דויד ילין, ששם היה ספר שלא מגלח בתער, וגם זה היה קרוב לישיבת פורת יוסף גאולה ששם למדו, אבא שלי בדרך כלל היה מסתפר בערב שבועות ממש ביום, ואם לא הספיק היה מסתפר אחרי שבועות" ע"כ, עיי"ש, זיע"א,
ועצור במילים לא הצליח לע"ע, להמנע עצמי מלהביא את דעת ראש עדת המקובלים בדור האחרון, צי"ע חק"ו שר בית הזוהר המקובל האלהי רבנו מרדכי שרעבי, מיסד ישיבת ק"ק "נהר שלום" יכב"ץ, הובא בספר "סידור רחובות הנהר" חלק "אור השבת" התש"ף עמוד ל"ז הלכה ד' אות ה' בסופו, למו"ר עט"ר חכם בניהו אבן הראשנו שליט"א, וז"ל:
"ובבחורותינו שמענו מהרב המקובל חק"ו צי"ע כמוה"ר סלמן מוצפי זצוק"ל שאפשר להסתפר בליל מ"ט לעומר לאחר שספר ספירת העומר, ובאנו ושאלנו את את פי מו"ר המקובל האלהי ראש ישיבתינו כמוה"ר מרדכי שרעבי זצוק"ל, ואמר לנו לא להסתפר בלילה אלא אך ורק ביום" ע"כ, עיי"ש.
היות ודבר זה נוגע מיסודו לתורת הסוד, ואין לי עסק כלל ועיקר בנסתרות, אבל למען מהסדר הטוב לא נמנע מאת הלומד, להביא מקור כדרכה של תורה,
עימש"כ המקובל החכם השלם הכולל רבי יעקב משה הלל יצ"ו, ראש מדרש "חברת אהבת שלום" יכב"ץ בעיה"ק, בספרו שו"ת "וישב הים" ח"ג סי' ט"ז ושם בארה כדרכו ותרו"צ,
ולחיבת הקודש הציין רק את סו"ד שם עמוד קל"א אותיו ה' ו' וז"ל:
"ה' - דווקא ביום מ"ט נגמר תיקון השערות, ומותר לגלח ביום ערב שבועות לכבוד החג,
ו' - לכתחילה אין להתגלח בליל מ"ט אפי' לאחר ספירת העומר וגמר התיקון של בחינת השערות, מפני הטעם שאין להתגרות בדינים בעת שליטתם בלילה" ע"כ.
נ.ב. והעיד בפני הרב המקובל הישיש חכם יעקב הדאיה, ראה ב"ראשי ההרים" עמו' 437 ואז תבין ותשכיל אי"ה, את גודל שימוש החכמים שזכה לו חכם יעקב הנ"ל,
וז"ל : שלא ראה ולא אחד ממשפחתו שהסתפר בליל מ"ט לעומר,
א"ה. וכנזדמן לי להפגש עם איש סודם של כל חכמי הדור הקודם, ר' יהושוע בן דויד סאלם, ושאלתי את פיו, והוא שלחני אל בנו של ר' יצחק זעפרני ע"ה שהיה ידי"נ לאביר הרועים מופת הדור מרן מאור ישראל, ואמר לי שבזמנו הם הלכו לשאול את רב רבנן רבנו המורה איש על העדה חכם עזרא עטיה, ואמר להם שלא מסתפרים בלילה.
נערך לאחרונה:
