רמזים בעניין המלחמה

[בנימין לוריא]

רבינו בחיי, פרשת פקודי:

 

[בנימין לוריא]

מולד חודש ניסן תשפ"ו היה בשעה 4:34

"משיח בן דויד" בגימטרייא 434.

 

[בנימין לוריא]

"התראה" בגימטרייא "תורה".
"אזעקה" בגימטרייא "אמונה ובטחון".
ודו"ק וד"ל.

 

[נשיא מועצת חכמי התורה]

כתב בספר בני יששכר (דרוש לז' אדר), "שלושים יום הם תש"כ שעות, בגימטריא ג' פעמים עמל"ק, ביטול שיעור קומתו בכל סטרין, קומת המחשבה, קומת הדיבור, קומת המעשה... מקובל בידינו קבלת הקדמונים (עיין בתיקוני זוהר נא, א, וברעיא מהימנא ח"ג רמט, א) אשר לעתיד, במהרה בימינו, מלחמת עמלק ומחייתו יהיה בערב חג הפסח ההתחלה ביום הפורים והסיום והגמר בערב פסח.​

וניחא נמי, מה שאמרו רז''ל (מגילה ל, א), דקורין פרשת זכור בשבת שקודם פורים להקדים זכירה לעשייה. וקשה: איזה עשייה אנחנו עושים כעת בעמלק?" אלא שאכן בזמן זה תתחיל מחיית עמלק בימי מלך המשיח.

ודבריו תואמים באופן נפלא לימינו: המלחמה באיראן מתקיימת בחודש שלפני פסח, וכן שזה התחיל מיד עם קריאת פרשת זכור - מהזכירה עוברים מיד לעשייה!

 

[מרן שר התורה]

זכורני שיש שפת על העניין

 

[מרן שר התורה]

ראשית, אביא דברי המלבי"ם,
והוא פלאי:
מלבי"ם ירמיה (ל"א, ז'):
רנו ליעקב שמחה תחלה ירונו על השמחה שיהיה ליעקב, ומה יהיה השמחה וצהלו בראש הגוים שבאחרית ימי גלותם יוסר מעליהם השעבוד, ויצהלו כי יהיו בראש הגוים, שהגוים יתנו להם כבוד ויהיו בראשם, תחת שהיו תחלה נבזים ושפלים ביניהם, והנה יעקב הם המון עם והפחותים שבהם, וישראל הם הגדולים, והשמחה הזאת שיצהלו בראש הגוים יהיה רק ליעקב לא לישראל שהם ירצו שישיב שכינתו לציון, אבל אז בעת ההיא השמיעו והכריזו בפרסום והללו את ה' ע"י מה שתאמרו הושע ה' את עמך הצדיקים את שארית ישראל, שהם רוצים בתשועה האמתיית מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון, וכן יהיה אז כי ה' ישיב להם

והוא מבהיל​

 

[מרן שר התורה]

בזמן של חוסר ודאות וניסיון לחזות את העתיד לבוא, יש מקום לנסות ולהבין במה ראוי וכדאי להתחזק במיוחד לקראת המלחמה עם איראן, מלחמה שנועדה להביא בעזרת ה' לחילופי משטר הרשע של האייתוללות מימי ערב חג הפורים.

מהלך מופלא מתגלה בעיון בכתובים: מכל שנות העשור תשפ"א עד תשפ"ט, רק לשנת תשפ"ו ישנם ראשי תיבות בתנ"ך – וגם סופי תיבות – כסדרם, ושניהם קשורים קשר עמוק לשבת קודש, וביתר שאת לשמירת השבת ולזכות הגדולה שהיא מביאה לעם ישראל.
​

ראשי תיבות תשפ"ו​

הפסוק היחיד בתנ"ך כולו הנושא את ראשי התיבות של תשפ"ו – כסדר, כולל אות ה"א של האלפים – הוא ממגילת אסתר (א, יח): "וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי" (ה-ת-ש-פ-ו). פסוק זה הוא האמצעי מבין חמשת הפסוקים בהם מובא נאומו של ממוכן לפני המלך אחשורוש, הו הציע להחליף את המלכה ושתי – הצעה שפתחה את הדרך לעליית אסתר לכס המלכה (חילופי שלטון), ובסופו של דבר להצלת ישראל מגזרת המן.

כידוע, ושתי סירבה לבוא בציווי המלך ביום השבת, כמובא בגמרא (מגילה יב, ב) 'ביום השביעי כטוב לב המלך ביין וכו' – אמר רבא, יום השביעי שבת היה, שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות, אבל אומות העולם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות, וכן בסעודתו של אותו רשע'.

במדרש לא ידוע (המובא ע"י הגאון ר' יונתן אייבשיץ בספר יערות דבש ג') נאמר: ""והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי" – היום גורם, אילו היה שאר ימים לא דיבר כן".

ממדרש זה עולה כי הנס הגדול שממוכן הציע את החלפת המלכה ושתי ובכך גרם להצלת עם ישראל מגזירת המן הרשע, היה בזכות שהדבר ארע בשבת.

העולה מן הדברים: כלל ישראל ניצל מפרס ומדי – בזכות השבת.
​

סופי תיבות תשפ"ו​

גם סופי התיבות של תשפ"ו מופיע פעם יחידה בתנ"ך כסדרו, והם מצויים דווקא במילותיו האחרונות של דוד המלך עליו השלום (שמואל ב' כג, ז): "וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם יִמָּלֵא בַרְזֶל וְעֵץ חֲנִית וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׂרְפוּ בַּשָּׁבֶת".

רש"י במקום מפרש: "ובאש שרוף ישרפו בשבת" – ואין שם תקנה אלא שריפה ולשבת ולהתחמם כנגדם כך הרשעים אין להם תקנה אלא שריפה בגיהנם. "בשבת" – הקדוש ברוך הוא יושב על כסא הדין. ובספרי הקדמונים נכתב: 'אל תקרי בשֳבֶת אלא בשַבָּת".

העולה מן הדברים: אף שריפת הרשעים עתידה להתרחש בזכות השבת.

שני הפסוקים יחדיו – הן ראשי התיבות והן סופי התיבות של תשפ"ו – נושאים מסר אחד: השבת היא המגן, הכוח והישועה של ישראל.​

 

[מרן שר התורה]

א.
פסוקים המורים על העמים שילחמו עם ישראל באחריות הימים:
יחזקאל (פל"ח):
"פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע"

ב.
נבואה נוספת על אחרית הימים:
ישעיהו (פי"ז):
"הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה"

 

[נשיא מועצת חכמי התורה]

רבינו בחיי, פרשת פקודי:
הצג קובץ מצורף 43455

מולד חודש ניסן תשפ"ו היה בשעה 4:34
הצג קובץ מצורף 43456
"משיח בן דויד" בגימטרייא 434.

"התראה" בגימטרייא "תורה".
"אזעקה" בגימטרייא "אמונה ובטחון".
ודו"ק וד"ל.

כתב בספר בני יששכר (דרוש לז' אדר), "שלושים יום הם תש"כ שעות, בגימטריא ג' פעמים עמל"ק, ביטול שיעור קומתו בכל סטרין, קומת המחשבה, קומת הדיבור, קומת המעשה... מקובל בידינו קבלת הקדמונים (עיין בתיקוני זוהר נא, א, וברעיא מהימנא ח"ג רמט, א) אשר לעתיד, במהרה בימינו, מלחמת עמלק ומחייתו יהיה בערב חג הפסח ההתחלה ביום הפורים והסיום והגמר בערב פסח.​

וניחא נמי, מה שאמרו רז''ל (מגילה ל, א), דקורין פרשת זכור בשבת שקודם פורים להקדים זכירה לעשייה. וקשה: איזה עשייה אנחנו עושים כעת בעמלק?" אלא שאכן בזמן זה תתחיל מחיית עמלק בימי מלך המשיח.

ודבריו תואמים באופן נפלא לימינו: המלחמה באיראן מתקיימת בחודש שלפני פסח, וכן שזה התחיל מיד עם קריאת פרשת זכור - מהזכירה עוברים מיד לעשייה!

שלחו לי קטע מאחד מן הפורומים התורניים השכנים (ומצו"ב), שאחד מן הכותבים עשה "העתק - הדבק" מתוך הפורום דידן. ממה שעבדו, ליקטו, וכתבו חברים מסוימים בפורום דידן. ואע"פ שלכאורה אין איסור של ממש בדבר מ"מ כו"ע מודו שאין זה מן ההגינות והיושר להתהדר בנוצות לא לו. ופשוט.​

 

[בנימין לוריא]

וכי לא מפרסמים פה מפורומים אחרים...

העתק-הדבק מפורומים אחרים? מקווה שלא...
(וכמו שנכתב גם כאן).

 

[מרן שר התורה]

העתק-הדבק מפורומים אחרים? מקווה שלא...
(וכמו שנכתב גם כאן).

למה לא,
למען תרבה הדעת

 

[מרן שר התורה]

בספר "כלי פז", שנכתב לפני כארבע מאות שנה בשנת 1603 ע"י הרב שמואל לניאדו זצ"ל "בעל הכלים", ראש הרבנים בארם צובא, נכתב כי מלחמת גוג ומגוג תפרוץ באזור מיצרי הורמוז.

הקטע המדובר הוא מתוך פירושו על ישעיהו פרק ל"ד פסוק ו': "חָרָב לַה' מִלְאָה דָם הדשְׁנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כִּי זָבַח לַה' בְּבָצְרָה וְטָבַח גָּדוֹל בְּאָרֶץ אֱדוֹם..."



וכך כותב המחבר בפירושו על פסוק זה: "ואומר: 'מדם כרים וגו', כי זבח לה' בבצרה'. מדינה יש רחוק מבבל שמה בצרה, והיא בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום -הורמוז; והיא היום תחת ממשלת הישמעאלים. וברוך היודע אמתתם של דברים - אולי יהיה דרך שם המלחמה באחרית הימים".

מחבר הספר אומר אפוא, שייתכן ומלחמת אחרית הימים, הלא היא מלחמת גוג ומגוג, תתחיל במצרי הורמוז.​

 

[מרן שר התורה]

 

[בנימין לוריא]

בספר "כלי פז", שנכתב לפני כארבע מאות שנה בשנת 1603 ע"י הרב שמואל לניאדו זצ"ל "בעל הכלים", ראש הרבנים בארם צובא, נכתב כי מלחמת גוג ומגוג תפרוץ באזור מיצרי הורמוז.

הקטע המדובר הוא מתוך פירושו על ישעיהו פרק ל"ד פסוק ו': "חָרָב לַה' מִלְאָה דָם הדשְׁנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כִּי זָבַח לַה' בְּבָצְרָה וְטָבַח גָּדוֹל בְּאָרֶץ אֱדוֹם..."



וכך כותב המחבר בפירושו על פסוק זה: "ואומר: 'מדם כרים וגו', כי זבח לה' בבצרה'. מדינה יש רחוק מבבל שמה בצרה, והיא בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום -הורמוז; והיא היום תחת ממשלת הישמעאלים. וברוך היודע אמתתם של דברים - אולי יהיה דרך שם המלחמה באחרית הימים".

מחבר הספר אומר אפוא, שייתכן ומלחמת אחרית הימים, הלא היא מלחמת גוג ומגוג, תתחיל במצרי הורמוז.​

ב

הודעה בשרשור 'העלאה מאוצר החכמה - חשוב ומרתק'

23 יוני (6) 2025

הבוקר (ראשון), הגיע לביתו של הצדיק מטבריה רבי דב קוק, תלמידו ומקורבו הרב משה חיים שניידר, עורך העלון הפופולרי 'שפתי כהן'. הרב שניידר הציג בפני הרב קוק צילום נדיר מתוך הספר הקדמון "כלי פז" למקובל הקדוש רבי שמואל לניאדו זיע"א, שחי לפני כחמש מאות שנה ונודע בכינויו "בעל הכלים" (על שם ספריו: 'כלי פז', 'כלי חמדה', 'כלי יקר' ועוד).

רבי שמואל לניאדו זיע"א, שהתגורר בארם צובה (היא חלב שבסוריה), כתב פירוש מקיף על ספר ישעיהו. כתב היד המקורי נדפס לאחר הסתלקותו מן העולם בוונציה לפני כארבע מאות שנה, ונודע בשם 'כלי פז'.

נבואה מימי בית שני ואקטואליה בוערת: הקטע שהוצג בפני הרב קוק עורר התרגשות עצומה, שכן...

• בנימין לוריא