שאלה בדעת מרן זצ"ל בעניין לחיצה על הזיזים של שעון השבת ע"מ לקרב ההדלקה.

[נוריאל]

ביקשו ממני לשאול:
אדם כיון שעון שקע כדי שבבואו לביתו ידלק המזגן כאשר הגיע לביתו
ועדיין המזגן לא דלק ונפשו לשאו"ל הגיעה האם היה מותר לו להזיז הזיזים
כדי לגרום למזגן להידלק? מו"צ א' אמר שלדעת מרן מותר מה אומרים
החכמים.

ציינתי לו לשו"ת יביע אומר חלק ג סימן יח שכתוב שם:

דבר זה נשאל מרן זצ"ל ביביע אומר חלק ג סימן יח וז"ל השאלה: "......אם רשאי להזיז את מחוגי השעון כנ"ל בשבת בכדי להקדים או לאחר".
והשיב על זה שם אות ז' וז"ל: "...ומכללן של דברים יש ללמוד גם לעניין השאלה, אם מותר למי שכיון השעון מע"ש בכדי שידליק בשבת, להחזיר את מחוגי השעון שידליק יותר מוקדם בשבת, שהואיל והוא גורם להדליק יותר מוקדם נכון להחמיר בזה דהוי כעין גרם הדלקה. ומיהו לפמ"ש המאירי(שבת קכ.) שמותר לגרום הבערה במקום פסידא. והובא להלכה בפתחי עולם(סי' שלד ס"ק לח) ובכף החים(שם ס"ק קד), ה"נ יש להתיר בזה כשעושה כן לצורך לימוד תורה. דמצוה לא גרע מהפסד כמבואר בסימן שז. וכעין מ"ש העולת נח הנ"ל. ואמנם בשו"ת אבני נזר ס'י רל אות ד-ה, משמע להחמיר בזה. כיעו"ש היטב. מ"מ אין דבריו מוכרחים לדינא. ולענין להזיז מחוגי השעון להדליק בשעה יותר מאוחרת בשבת נראה שיש להתיר בזה. דדמי למש"כ לעיל בהיתר גרם המשך הדלקת החשמל בשבת. ואע"פ שיש לחלק ביניהם, מ"מ לדינא נראה להקל. וכ"כ בשות ציץ אליעזר. ע"כ.

ובסיכום כתב: ".........ואין להתיר להזיז מחוגי השעון בשבת בכדי להדליק בשעה יותר מוקדמת בשבת עצמו אא"כ במקום מצוה לצורך ליממוד וכה"ג...". ע"כ.

יוצא שהוא סובר שיש להחמיר בזה והתיר רק במקום מצוה.

והוא הוסיף לבאר:
שהיה חם מאד לבני הבית. ורצו לסעוד סעודת שבת בהנאה זה לא מצוה?

עוד אני מוסיף לשאול שבעיקרון בגוף התשובה רק כתב שנכון להחמיר כי זה כעין גרם הדלקה כך שהאיסור לא מוחלט אצלו. אף שנקט שלא לעשות כן. והתיר במקום מצוה כי השוה זה לגרם הבערה במקום פסידא ושמצוה הוא כמו פסידא. וכמדומה שצורך גדול גם הוא כמו פסידא וצריך חיפוש. ויש כאן ס"ס שמא מותר(כצד שהעלה בגוף התשובה) ואי תמצי שלא שמא מצות עונג שבת היא מהתורה.(גם לסוברים שהיא מדברי קבלה דילמא לא שנא).

 

[אוהב את המקום]

הגר"ע יוסף התיר להקדים הדלקה רק לחולה או לצורך מצוה אבל הגר"ש משאש התיר בשופי גם להעביר ממצב רגיל למצב שעון, דאין הבדל בין גרם הדלקה לגרם כיבוי (תבו"ש או"ח ד').

 

[יי"ש]

אבל הגר"ש משאש התיר בשופי גם להעביר ממצב רגיל למצב שעון, דאין הבדל בין גרם הדלקה לגרם כיבוי (תבו"ש או"ח ד').

כיום ידוע שבזמן העברה ממצב שבת לשעון יש כיבוי לרגע כמימריה ואינו נרגש שמעתי מהרה"ג בנימין חותה נר"ו

 

[אוהב את המקום]

יש שעונים שכן הוא ובאמת יהיה אסור (וזה דבר שמורגש בחוש), אבל באותם שעונים שאין הבדל, מותר להגר"ש.

 

[יי"ש]

יש שעונים שכן הוא ובאמת יהיה אסור (וזה דבר שמורגש בחוש), אבל באותם שעונים שאין הבדל, מותר להגר"ש.

וברוך היודע.

 

[אוהב את המקום]

כפי שכתבתי, זה דבר ניכר בחוש, באותם שעונים שיש בהם שינוי רואים זאת על המנורות שנכבים לרגע. ולא צריך בשביל זה רוח הקודש מיוחדת של ר' בנימין חותה או מהנדסי חשמל בכירים.

 

[נוריאל]

הגר"ע יוסף התיר להקדים הדלקה רק לחולה או לצורך מצוה אבל הגר"ש משאש התיר בשופי גם להעביר ממצב רגיל למצב שעון, דאין הבדל בין גרם הדלקה לגרם כיבוי (תבו"ש או"ח ד').

ייש"כ זה כמו שהבאתי מהיביע אומר. אך מה הדין לנדון השאלה האם ידוע?

 

[נוריאל]

......אבל הגר"ש משאש התיר בשופי גם להעביר ממצב רגיל למצב שעון, דאין הבדל בין גרם הדלקה לגרם כיבוי (תבו"ש או"ח ד').

כתב לי ת"ח אחד שליט"א
שהוא בשו"ת שמש ומגן ולא בתבו"ש ושלח צילום.

 

[נוריאל]

ביקשו ממני לשאול:
אדם כיון שעון שקע כדי שבבואו לביתו ידלק המזגן כאשר הגיע לביתו
ועדיין המזגן לא דלק ונפשו לשאו"ל הגיעה האם היה מותר לו להזיז הזיזים
כדי לגרום למזגן להידלק? מו"צ א' אמר שלדעת מרן מותר מה אומרים
החכמים.

ציינתי לו לשו"ת יביע אומר חלק ג סימן יח שכתוב שם:


יוצא שהוא סובר שיש להחמיר בזה והתיר רק במקום מצוה.

והוא הוסיף לבאר:
שהיה חם מאד לבני הבית. ורצו לסעוד סעודת שבת בהנאה זה לא מצוה?

עוד אני מוסיף לשאול שבעיקרון בגוף התשובה רק כתב שנכון להחמיר כי זה כעין גרם הדלקה כך שהאיסור לא מוחלט אצלו. אף שנקט שלא לעשות כן. והתיר במקום מצוה כי השוה זה לגרם הבערה במקום פסידא ושמצוה הוא כמו פסידא. וכמדומה שצורך גדול גם הוא כמו פסידא וצריך חיפוש. ויש כאן ס"ס שמא מותר(כצד שהעלה בגוף התשובה) ואי תמצי שלא שמא מצות עונג שבת היא מהתורה.(גם לסוברים שהיא מדברי קבלה דילמא לא שנא).

יש מי שיודע לענות?

 

[יי"ש]

אין לי תשובה ברורה בזה כי עד כמה שידוע לי אין ע"כ היתר בספרי מרן.
אך לי קרה מקרה כזה באחת השבתות ושאלתי פי מו"צ ת"ח גדול בעירנו והשיב לי בפשטות להתיר גם להקדים. לא שאלתי למה ומה מקור הדברים. ויתכן שזה משום צורך מצווה. ואי"ה אשאלהו ואם יהי חדש בפי בל"נ נסבר אזניך.
ועד אז אולי נתייג נא את רבני הפורום

@הרב שמעון ללוש
@הרב אורן נזרית
@הרב אושרי אזולאי
@הרב אופיר שירה

 

[אוהב את המקום]

ולא בתבו"ש

תבואות שמש סימן ד

 

[נוריאל]

תבואות שמש סימן ד

ייש"כ אבל לא הזכיר שם בפירוש שעון(אף שכן הוא לפי דבריו). וכנראה זו כוונת החכם ששלח לי הצילום שהבין ממך שדיבר שם על שעון.

 

[ראובן יוסף מיארה]

אין לי תשובה ברורה בזה כי עד כמה שידוע לי אין ע"כ היתר בספרי מרן.
אך לי קרה מקרה כזה באחת השבתות ושאלתי פי מו"צ ת"ח גדול בעירנו והשיב לי בפשטות להתיר גם להקדים. לא שאלתי למה ומה מקור הדברים. ויתכן שזה משום צורך מצווה. ואי"ה אשאלהו ואם יהי חדש בפי בל"נ נסבר אזניך.
ועד אז אולי נתייג נא את רבני הפורום

@הרב שמעון ללוש
@הרב אורן נזרית
@הרב אושרי אזולאי
@הרב אופיר שירה

אני מציע לכבודו לפנות אליהם בפרטי כדי שיביעו כאן דעתם, אם מעוניין בכך.

 

[יוסף יצחק]

כפי שכתבתי, זה דבר ניכר בחוש, באותם שעונים שיש בהם שינוי רואים זאת על המנורות שנכבים לרגע. ולא צריך בשביל זה רוח הקודש מיוחדת של ר' בנימין חותה או מהנדסי חשמל בכירים.

מדובר באופן שלא נרגש במנורה, כי החשמל לא מספיק לצאת מהזרם עד שכבר נדלק שוב

 

[נוריאל]

מדובר באופן שלא נרגש במנורה, כי החשמל לא מספיק לצאת מהזרם עד שכבר נדלק שוב

מעניין אם הפסקה של דבר כזה לא מורגש נחשב הפסקה מבחינה הלכתית. כמדומה שראיתי בנדון אחר שלא וצריך חיפוש.

 

[יי"ש]

ביקשו ממני לשאול:
אדם כיון שעון שקע כדי שבבואו לביתו ידלק המזגן כאשר הגיע לביתו
ועדיין המזגן לא דלק ונפשו לשאו"ל הגיעה האם היה מותר לו להזיז הזיזים
כדי לגרום למזגן להידלק? מו"צ א' אמר שלדעת מרן מותר מה אומרים
החכמים.

ציינתי לו לשו"ת יביע אומר חלק ג סימן יח שכתוב שם:


יוצא שהוא סובר שיש להחמיר בזה והתיר רק במקום מצוה.

והוא הוסיף לבאר:
שהיה חם מאד לבני הבית. ורצו לסעוד סעודת שבת בהנאה זה לא מצוה?

עוד אני מוסיף לשאול שבעיקרון בגוף התשובה רק כתב שנכון להחמיר כי זה כעין גרם הדלקה כך שהאיסור לא מוחלט אצלו. אף שנקט שלא לעשות כן. והתיר במקום מצוה כי השוה זה לגרם הבערה במקום פסידא ושמצוה הוא כמו פסידא. וכמדומה שצורך גדול גם הוא כמו פסידא וצריך חיפוש. ויש כאן ס"ס שמא מותר(כצד שהעלה בגוף התשובה) ואי תמצי שלא שמא מצות עונג שבת היא מהתורה.(גם לסוברים שהיא מדברי קבלה דילמא לא שנא).

אין לי תשובה ברורה בזה כי עד כמה שידוע לי אין ע"כ היתר בספרי מרן.
אך לי קרה מקרה כזה באחת השבתות ושאלתי פי מו"צ ת"ח גדול בעירנו והשיב לי בפשטות להתיר גם להקדים. לא שאלתי למה ומה מקור הדברים. ויתכן שזה משום צורך מצווה. ואי"ה אשאלהו ואם יהי חדש בפי בל"נ נסבר אזניך.

שאלתי את הרב הנ"ל וענה שכיון שלא עושה כלום בידים הכל חשיב גרמא ואין הבדל בין גרם הדלקה לגרם כיבוי כל שזה לצורך מצווה כגון לימוד תורה או כל עונג שבת אחר, והוסיף שבילקו"י (לא מצאתי שם) כ' שאין לפרסם זאת לעמי הארץ אבל באמת משרא שרי. והביא גם מש"כ ביבי"א הנ"ל שיש צד להחמיר והמיקל יש לו ע"מ לסמוך.

 

[יי"ש]

ביקשו ממני לשאול:
אדם כיון שעון שקע כדי שבבואו לביתו ידלק המזגן כאשר הגיע לביתו
ועדיין המזגן לא דלק ונפשו לשאו"ל הגיעה האם היה מותר לו להזיז הזיזים
כדי לגרום למזגן להידלק? מו"צ א' אמר שלדעת מרן מותר מה אומרים
החכמים.

ציינתי לו לשו"ת יביע אומר חלק ג סימן יח שכתוב שם:


יוצא שהוא סובר שיש להחמיר בזה והתיר רק במקום מצוה.

והוא הוסיף לבאר:
שהיה חם מאד לבני הבית. ורצו לסעוד סעודת שבת בהנאה זה לא מצוה?

עוד אני מוסיף לשאול שבעיקרון בגוף התשובה רק כתב שנכון להחמיר כי זה כעין גרם הדלקה כך שהאיסור לא מוחלט אצלו. אף שנקט שלא לעשות כן. והתיר במקום מצוה כי השוה זה לגרם הבערה במקום פסידא ושמצוה הוא כמו פסידא. וכמדומה שצורך גדול גם הוא כמו פסידא וצריך חיפוש. ויש כאן ס"ס שמא מותר(כצד שהעלה בגוף התשובה) ואי תמצי שלא שמא מצות עונג שבת היא מהתורה.(גם לסוברים שהיא מדברי קבלה דילמא לא שנא).

אולי נתייג נא את רבני הפורום

@הרב שמעון ללוש
@הרב אורן נזרית
@הרב אושרי אזולאי
@הרב אופיר שירה

אני מציע לכבודו לפנות אליהם בפרטי כדי שיביעו כאן דעתם, אם מעוניין בכך.

 

[יעקב ישראל מורה]

עיין בהלכה ברורה להגר"ד יוסף שליט"א בחלק י"ח
שם כתב להדיא שהיום כיוון שכל החשמל ללא חוט להט וכדומה בכה"ג מותר להאריך ולקצר להקדים ולהאחר את השעון שבת בין בשבת ובין ביו"ט.

 

[עידן]

לענ"ד מותר לך
עיין בהליכות עולם חלק ד דיני הבערה שכתב שגרם הדלקה בדרבנן מותר במקום חולי ואף בלי זה "המיקל יש לו על מה לסמוך". ולענ"ד צער של מזג אוויר בתוקפה כזו של חום אפשר להתיר לכתחילה לעשות מעשה. פשוט וברור

 

[עידן]

עיין בסימן שז סעיף ה שהפוסקים כללו את הצער כמו החולי לגבי שבות דשבות עין שם