• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

שאלה: פרשת עקב פרק ט פסוקים ד' - ה'

בס"ד
פרק ט פסוק ד': "אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהֹוָה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהֹוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ"
פרק ט פסוק ה': "לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב"

1. השאלה הנשאלת היא: בפסוק ד' כתוב שלא נאמר שבגלל רשעת הגויים השם מוריש לנו את הארץ. בפסוק ה' כתוב שבגלל רשעת הגויים השם מוריש לנו את הארץ.
לא מובן!

2. בפסוק ד' כתוב: "..יְהֹוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ". בפסוק ה' כתוב: "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ". מדוע בפסוק ה' יש "אֱלֹהֶיךָ" ובפסוק ד' אין?


תגובות יתקבלו בשמחה.

עמי
 
עיין אוה"ח הקדוש
שביאר שלא נחשוב שכל האיסור לומר "בצדקתי" זה דוקא אם לא מסיימים "וברשעת הגויים" אבל אם כן מסיימים "וברשעת הגויים" אולי כן אפשר לומר "בצדקתי" ת"ל "אל תאמר" אפילו כשתסיים "ברשעת הגויים"
 
1. השאלה הנשאלת היא: בפסוק ד' כתוב שלא נאמר שבגלל רשעת הגויים השם מוריש לנו את הארץ. בפסוק ה' כתוב שבגלל רשעת הגויים השם מוריש לנו את הארץ.
בפשטות לשון הפסוק מורה שלא לומר גם וגם, אלא רק 'ברשעת'.
כלומר, אל תאמר "בצדקתי הביאני וברשעת הגוים", אלא רק "ברשעת הגוים".
וכעת ראיתי שכן פירש רש"י.
 
בפשטות לשון הפסוק מורה שלא לומר גם וגם, אלא רק 'ברשעת'.
כלומר, אל תאמר "בצדקתי הביאני וברשעת הגוים", אלא רק "ברשעת הגוים".
וכעת ראיתי שכן פירש רש"י.
צודק!
אני עכשיו ראיתי את השפתי חכמים: " שפתי חכמים (צ) רצה לומר דברישא דקרא כתיב אל תאמר בלבבך וגו' בצדקתי הביאני וברשעת הגוים וגומר דמשמע דלא צדקתם ולא רשעת הגוים גרמו לרשת ואחר כך כתיב לא בצדקתך כי אם ברשעת הגוים האלה וגו' לכך פירש דהכי פירושו רישא של קרא אל תאמר בלבבך צדקתי ורשעת הגוים גרמו ר"ל דשניהם גרמו אלא רשעת הגוים לבד גרמה להתגרש ונשאר המקום הפקר לכל וכל הקודם זכה בו ואתם הקודמים זכיתם בו ומה שכתוב מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה ולא תפול אהבת ה' אלא על שומרי מצותיו כבר פירש הרמב"ן ששם מדבר עם ישראל בכללן וכאן מוכיח הדור שהיו ממרים את ה'
 
מה לגבי השאלה השנייה: 2. בפסוק ד' כתוב: "..יְהֹוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ". בפסוק ה' כתוב: "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ". מדוע בפסוק ה' יש "אֱלֹהֶיךָ" ובפסוק ד' אין?
 
מה לגבי השאלה השנייה: 2. בפסוק ד' כתוב: "..יְהֹוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ". בפסוק ה' כתוב: "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ". מדוע בפסוק ה' יש "אֱלֹהֶיךָ" ובפסוק ד' אין?
אולי אחרי שבפס' ד' כתבו בתחילתו "ה' אלוקיך" לא צריך לכתוב כן שוב.
 
אולי אחרי שבפס' ד' כתבו בתחילתו "ה' אלוקיך" לא צריך לכתוב כן שוב.
הרב לוריא היקר לא מתאים לך תשובה כזו :) אני מבקש ממך עוד קצת מאמץ.
אם התורה הוסיפה 5 אותיות וכל אות בתורה יש לה משקל כבד חייבת להיות תשובה יותר מעמיקה.

אני ניסיתי לחשוב אולי שבפעם הראשונה כשאתה תאמר בלבבך "יְהֹוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ" אתה תראה ת זה רק במידת הרחמים
אבל בפועל תדע לך "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ" זה במידת הרחמים וגם במידת הדין ביחד.
 
הרב לוריא היקר לא מתאים לך תשובה כזו
זו אמנם תשובה "בעל'בתית" אבל גם במוצ"ש האחרון (ואתחנן תשפ"ד) שמענו בשיעור שיש פעמים שעונים תשובה כזו.
עכ"פ, זה קצת מסתדר כך בלשון. יש כמה רבדים בתורה, ואני עונה לפשט. אין ספק שבדרש וברמז תוכל למצוא פירושים נוספים.
בפשט, זה מובן, כמו שמישהו יספר "סיפור על הרב עובדיה יוסף שפעם בא מישהו לרב עובדיה וכו'", למה אמר בהתחלה "הרב עובדיה יוסף" ואח"כ "הרב עובדיה"? כי כך הדרך, בהתחלה לומר 'שם מלא' ואח"כ רק כינוי שידעו למי הכוונה.
ובפשטות הקריאה של הפסוק, כך רואים, שהתחלה כתב "ה' אלוקיך" ואח"כ רק "ה'". (וכן בפסוק השני יש אח"כ את שם ה' לבד).
 
הרב לוריא היקר לא מתאים לך תשובה כזו :) אני מבקש ממך עוד קצת מאמץ.
אם התורה הוסיפה 5 אותיות וכל אות בתורה יש לה משקל כבד חייבת להיות תשובה יותר מעמיקה.

אני ניסיתי לחשוב אולי שבפעם הראשונה כשאתה תאמר בלבבך "יְהֹוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ" אתה תראה ת זה רק במידת הרחמים
אבל בפועל תדע לך "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ" זה במידת הרחמים וגם במידת הדין ביחד.
בדומה לזה שמעתי לפרש מהו אל נקמות ה', דלכאורה נקמה היא מידת הדין, ואל הוא מידת רחמים, אלא שאפילו מידת הרחמים דורשת נקמה מצוררי ה' ובניו עמ"י.
השם יזכנו בקרוב, יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו.
 
חזור
חלק עליון