שאלות בנוסח התפילה לדעת מרן

amit26

Well-known member
שלום הרב
אחרי הרבה זמן שאני אוסף כל מיני ספקות החלטתי שהגיע הזמן לבדוק את הדברים לעומק,מה הנוסח הנכון לדעת מרן. יש לי לא מעט שאלות אז אם זה בסדר, ארשום כל פעם בערך 5-7 שאלות ואת השאר בתגובת ההמשך באשכול(אם הרב רוצה שארשום הכל בבת אחת אז הרב ירשום ואבצע בלי נדר)
השאלות:
1. באמצע שמונה עשרה, מותר לגרד בראש או בגוף(לא במקומות שאחר כך צריך נטילה)? - הספק שלי כי מצד אחד מי שעומד לפני מלך לא שייך להתגרד וכו'. מצד שני לפעמים מאוד מגרד ושאתה נמנע זה גורם לך לחוסר ריכוז בתפילה ואז מה הועילו חכמים בתקנתם?
2. מאז המלחמה נהיה לי הרגל לכוון כמעט בכל מילה בתפילה ואז יוצא שאני מסיים 18 אחרי שהציבור כבר מגיע ל2 הלכות בסיום תפילה. לפעמים אני מפספס קריאת התורה בגלל זה וכו'. זה טוב לנהוג כך? מצד אחד אני מאוד מרוכז ככה בתפילה ומרגיש עומק וכוונה. מצד שני אני חריג מהציבור ומהקהל, ואולי יש פה משום מראית עין גאווה חלילה או שיש חשיבות גדולה להיות בכל חלקי התפילה בקצב אחד עם הציבור,לא לפספס קריאת התורה וכו. וכמובן אם כן אז אני בבעיה כי אז אני רץ ב 18 ולא מרגיש בכלל תפילה. אשמח לשמוע את דעת הרב
3. לעניין מבטא נכון באותיות. ראיתי בכמה מקומות שחשוב להקפיד על : ע, ח (כמו במקום אתאנו לחלות פניך אתאנו ח"ו לחלות פניך). השאלה בעצם מחולקת לכמה סעיפים:
א. באמת צריך להקפיד בזה בכל שלבי התפילה? או שיש דווקא מקומות שחשוב להפקיד כמו ק"ש וקריאת התורה,אבל אין עניין להתעכב על זה בקורבנות של תחילת שחרית וכו
ב. חוץ מ-ח ו-ע, איזה עוד אותיות צריך לבטא נכון בדווקא? שמעתי על: דלת לא דגושה צריך לבטא כמו TH באנגלית(כמו שמאריכים באחד'ד'ד' בשמע עם הלשון בין השיניים). ה צריך להקפיד לבטא ה ולא א. ו צריך לומר וואו כמו W באנגלית ולא כמו ב דגושה.(WEHAVTA ולא VEHAVTA בק"ש). ח כמו שציינתי . ט צריך לבטא תיו ממש חזקה כשהלשון דבוקה לשיניים העליונות. ע כמו שציינתי. צדיק צריך לבטא כסאדיק ולא צדיק. קוף צריך לבטא גרונית מאוד כמו של העירקאים ולא כמו כאף.ריש צריך ריש מתגלגלת עם הלשון ולא הר' הישראלית הרגילה. בכל אלה צריך להקפיד לדעת מרן או רק בחלקם?(ואם כן באיזה)?
ג. אם באמת צריך להקפיד על האותיות בסעיף ב', עד כמה צריך להפקיד בזה? הכוונה מה אם זה גורם לי להתעכב מאוד בתפילה ולפספס את הציבור בכל שלבי התפילה כי אני קורא לאט ומחפש את המבטא הנכון בכל אות. וכן אם אני עולה ש"צ וזה מאוד מביך לבטא פתאום צ' כסדיק וק' כק' עיראקית וכו. האם פה כבוד הבריות עדיף או שצריך ממש להתבזות עבור זה? ואני לא מתכוון להקפיד בח' וע' שזה אין בעיה יש לא מעט ישראלים שממילא זה המבטא שלהם. אבל אותיות כמו שציינתי -קוף,סדיק, ד'אל של דלת לא דגושה - זה ממש מוזר להשמע ככה בתפילה בציבור
ד. אם התשובה לג' שעדיין למרות הכל חייב להקפיד על זה. איך ייתכן שכל בני התורה כמעט לא מקיימים את זה? לפחות לא בכל האותיות שצויינו

מצטער על החפירה אבל תורה היא וכו'..
 
3. לעניין מבטא נכון באותיות. ראיתי בכמה מקומות שחשוב להקפיד על : ע, ח (כמו במקום אתאנו לחלות פניך אתאנו ח"ו לחלות פניך). השאלה בעצם מחולקת לכמה סעיפים:
א. באמת צריך להקפיד בזה בכל שלבי התפילה? או שיש דווקא מקומות שחשוב להפקיד כמו ק"ש וקריאת התורה,אבל אין עניין להתעכב על זה בקורבנות של תחילת שחרית וכו
ב. חוץ מ-ח ו-ע, איזה עוד אותיות צריך לבטא נכון בדווקא? שמעתי על: דלת לא דגושה צריך לבטא כמו TH באנגלית(כמו שמאריכים באחד'ד'ד' בשמע עם הלשון בין השיניים). ה צריך להקפיד לבטא ה ולא א. ו צריך לומר וואו כמו W באנגלית ולא כמו ב דגושה.(WEHAVTA ולא VEHAVTA בק"ש). ח כמו שציינתי . ט צריך לבטא תיו ממש חזקה כשהלשון דבוקה לשיניים העליונות. ע כמו שציינתי. צדיק צריך לבטא כסאדיק ולא צדיק. קוף צריך לבטא גרונית מאוד כמו של העירקאים ולא כמו כאף.ריש צריך ריש מתגלגלת עם הלשון ולא הר' הישראלית הרגילה. בכל אלה צריך להקפיד לדעת מרן או רק בחלקם?(ואם כן באיזה)?
ג. אם באמת צריך להקפיד על האותיות בסעיף ב', עד כמה צריך להפקיד בזה? הכוונה מה אם זה גורם לי להתעכב מאוד בתפילה ולפספס את הציבור בכל שלבי התפילה כי אני קורא לאט ומחפש את המבטא הנכון בכל אות. וכן אם אני עולה ש"צ וזה מאוד מביך לבטא פתאום צ' כסדיק וק' כק' עיראקית וכו. האם פה כבוד הבריות עדיף או שצריך ממש להתבזות עבור זה? ואני לא מתכוון להקפיד בח' וע' שזה אין בעיה יש לא מעט ישראלים שממילא זה המבטא שלהם. אבל אותיות כמו שציינתי -קוף,סדיק, ד'אל של דלת לא דגושה - זה ממש מוזר להשמע ככה בתפילה בציבור
1704454009833.png
 
שלום וברכה
יישר כח לשאלות המחכימות
לענין השאלה הראשונה
לענ"ד אם מטרידו מותר הדבר ואף שמדבר לפני מלך מ"מ מצינו הרבה דוגמאות דבדבר הטורדו מותר כגון להוריד תפלין בתפילת מוסף בר"ח וכן חלק מהפוסקים התירו למחוא כפים לתפילה ואף דלפני מלך לא יעשו כן מ"מ כיון שיש בזה ענין כל שהוא מותר הדבר ועוד כהנה רבות. ולכן ה"ה כאן [ובאול"צ התיר לשטוף פנים למי שעייף בתפילה]

והשאלה השניה
ידוע דברי הרדב"ז [והביאום הפוסקים בסימן ג"ן] דבמקום שכולם מדברים לא בדקדוק מותר לעלות כן
אך לכתחילה יש לאדם לדקדק באותיות
ושמעתי פעם מחכם אחד דיש להתחיל קודם בק"ש שהיא מהתורה [ועוד דהמדקדק בק"ש מצננין לו גהנם] ויתיל מתחילה רק פסוק ראשון ואח"כ פרשה ראשונה וכ"ו ולאט לאט יוסיף גם בשמונ"ע וכן על זה הדרך. אך זה בתנאי שזה לא מריע לו בתפילה וכמו שהזכרת ולעת עתה יסמוך על הרדב"ז. וביום יום אין ענין לדבר כך [ופעם שמעתי מחכ"א דהגמרא בשקלים אומרת דכל המדבר בשפת הקודש הוא בן העולם הבא ומי שלא מדקדק א"כ אין זו שפת הקודש]
ולענין אות צ' זכורני שהרב חיים רבי שאל את מרן הגר"ע אם יש לדקדק גם באות צ' והשיב לו שכן [והודפסו הדברים בסוף שו"ת בית נאמן ח"ב]
ולענין השאלה אם להתעכב בשמונה עשרה בגלל כוונה
מצד ההלכה הדבר מותר וכמ"ש מרן הגר"ע לענין הפסד קדושה דמותר הדבר מטעם שהוא אנוס.
אך להאריך הרבה, לכאורה יש לכוין כן באבות ומודים אך בשאר התפלה יש לכוין כוונת המילים גרידא וזה לא לוקח הרבה זמן. [ויש לי חבר שאומר בהלצה מה יש לכוין בתפילה בר"ה בתיבות אלוה מתימן יבוא]
יישר כח
 
שלום וברכה
יישר כח לשאלות המחכימות
לענין השאלה הראשונה
לענ"ד אם מטרידו מותר הדבר ואף שמדבר לפני מלך מ"מ מצינו הרבה דוגמאות דבדבר הטורדו מותר כגון להוריד תפלין בתפילת מוסף בר"ח וכן חלק מהפוסקים התירו למחוא כפים לתפילה ואף דלפני מלך לא יעשו כן מ"מ כיון שיש בזה ענין כל שהוא מותר הדבר ועוד כהנה רבות. ולכן ה"ה כאן [ובאול"צ התיר לשטוף פנים למי שעייף בתפילה]

והשאלה השניה
ידוע דברי הרדב"ז [והביאום הפוסקים בסימן ג"ן] דבמקום שכולם מדברים לא בדקדוק מותר לעלות כן
אך לכתחילה יש לאדם לדקדק באותיות
ושמעתי פעם מחכם אחד דיש להתחיל קודם בק"ש שהיא מהתורה [ועוד דהמדקדק בק"ש מצננין לו גהנם] ויתיל מתחילה רק פסוק ראשון ואח"כ פרשה ראשונה וכ"ו ולאט לאט יוסיף גם בשמונ"ע וכן על זה הדרך. אך זה בתנאי שזה לא מריע לו בתפילה וכמו שהזכרת ולעת עתה יסמוך על הרדב"ז. וביום יום אין ענין לדבר כך [ופעם שמעתי מחכ"א דהגמרא בשקלים אומרת דכל המדבר בשפת הקודש הוא בן העולם הבא ומי שלא מדקדק א"כ אין זו שפת הקודש]
ולענין אות צ' זכורני שהרב חיים רבי שאל את מרן הגר"ע אם יש לדקדק גם באות צ' והשיב לו שכן [והודפסו הדברים בסוף שו"ת בית נאמן ח"ב]
ולענין השאלה אם להתעכב בשמונה עשרה בגלל כוונה
מצד ההלכה הדבר מותר וכמ"ש מרן הגר"ע לענין הפסד קדושה דמותר הדבר מטעם שהוא אנוס.
אך להאריך הרבה, לכאורה יש לכוין כן באבות ומודים אך בשאר התפלה יש לכוין כוונת המילים גרידא וזה לא לוקח הרבה זמן. [ויש לי חבר שאומר בהלצה מה יש לכוין בתפילה בר"ה בתיבות אלוה מתימן יבוא]
יישר כח
תודה רבה הרב!
 
חזור
חלק עליון