ומעשה היה אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מתפלל אצלו זמר מפורסם, מעמודי התווך של התרבות הלא דתית בארץ ישראל (והוא ממשפחת גאון, שהיתה משפחה ידועה בירושלים). ומאחר ונפטר אביו, ואותו זמר היה קשור למסורת ישראל, החל להתפלל מידי בוקר כדי לומר קדיש לעלוי נשמת אביו. באחד הימים, קרא מרן זצ"ל לאותו זמר, ואמר לו, תראה, קניתי לך תפילין של רבינו תם, כדי שתתחיל להניח אותם כמו רבים מהמתפללים בבית הכנסת שלנו. וכך דיבר מרן זצ"ל בנעימות עם אדם זה ועם אחרים הדומים לו, כדי לקרבם לתורה, והיה מרן זצ"ל אוהב אותם באמת, כי בזמנינו רוב אותם שאינם שומרי תורה, אינם עושים את מעשיהם מתוך מחשבת זדון ורשע, אלא מחמת פיתוי היצר הרע ובורות של עשרות שנים, ולכן תמיד מרן זצ"ל היה מצפה שיחזרו כל ישראל בתשובה שלימה, כי כל אחד מהם יש לו ניצוץ של קדושה בתוך לבו. (הלכה יומית)
