• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

שו"ת זקן אהרן

סליחה תיקון טעות חזו"ע אבלות ח"ב עמוד שסה
הבנתי, ולכאו' אכתי אית לן למימר שאין לך בו אלא חידושו היינו מקצתו בנידון שהכריע בו לגופו של עניין ולא כולו (וכן כחילוקו של הברכת יהודה ברב קהילה וכד' לסתם אדם ואכמ''ל), דון מנה ואוקי באתריה גם לעניין הזקן אהרון והרדב''ז, ומאי דאיתמר איתמר (ובפרט בנידו''ד שכאמור היא משנה סדורה כנ''ל שעומדת לבנין עדי עד ולמה נפיל את כל הבניין בשביל קושיות וכו') ומאי דלא איתמר לא איתמר.
 
נערך לאחרונה:
אחר המחילה מכת"ר זה לא מכח קושיות זה מכח דקדוק ועיון בתשובות גם של הרב זקן אהרון וגם בנימוקי אור"ח הנ"ל
שכך יוצא שגם אדם מן השורה מותר לו לשמוע כלי זמר ודו"ק היטב
 
אחר המחילה מכת"ר זה לא מכח קושיות זה מכח דקדוק ועיון בתשובות גם של הרב זקן אהרון וגם בנימוקי אור"ח הנ"ל
שכך יוצא שגם אדם מן השורה מותר לו לשמוע כלי זמר ודו"ק היטב
אה''נ שלשיטתם אפשר שיסברו כן, בפרט את הזקן אהרון ראיתי מרישא ועד גמירא אך אליבא דמרן מלכא שאותה אנו מבקשים מתלחששים וגועשים....🤔😯
לענ''ד הדרך ארוכה וכאמור שהמלך סלל לנו את דרכו בנידו''ד ודי למבין והאריכות בזה למותר ועוד חזון (עובדיה) למועד 🙏🙋 ומי יתן ןיזכני ה' יתברך לפנות מטרדותיי ועיסוקיי וזה יהיה הסוגיא השניה שאני ישב עליה בלי נדר לסיים מה שהתחלתי. חזקים וברוכים.
 
כעת ראיתי שבילקו"י אבלות מהדו' תשפ"ב במכתבים שבסוה"ס סי' עח, כבר כתב בזה.

לזה התכוונתי כאן
האמת אני יאמר שהראו לי שנה שעברה את התשובה שמקורה משנת תשפ''ב של המשנה למלך (כחלק מהתשובות בלשכת הרב הראשי בזמנו כדוגמת השו''ת ראש''ל) בסוף ילקו''י אבלות שהודפס כנראה בכמות קטנה כי בסט אינו נמצא
 
המעיין היטב יראה שיש מקום לומר בדעת מרן זיע"א כדברי
שמותר להשתתף בשמחה של מצוה עם כלי שיר
עיין היטב בנימוקי אור"ח סימן תרצו סק"ג שמרן זיע"א מביא אותו בחזון עובדיה פורים וראה מדבריו שלכל אדם מותר ע"ש ודו"ק
אחר אלף המחילות. בדברי מרן זיע"א באבלות, מבואר דדוקא לרב הקהלה התיר, באופן שאם לא יגיע זה יהיה אבלות בפרהסיא, ודוקא מכח זה התיר.
וגם בנמוק"י או"ח שציין מרן זיע"א, הרי דן להתיר מצד אבלות בפהרסיא, ואע"פ שבתוך דבריו הביא שם טענה שנראה שאף לכל אבל לכאורה מותר. מ"מ עיקר תשובתו של אבל שהוא רב הקהלה, ויהיה בזה משום אבלות בפרהסיא. וכך גם כתב מרן זיעא להדיא.
ולפ"ז מרן זיע"א ממש לא חזר בו מחזו"ע.
אלא שלענ"ד אפשר שמרן זיע"א ראה תשובה הזקן אהרן (וכפי שהביאה בחזו"ע פורים בעמוד שאחרי), ועם זאת לא ניחא ליה כ"כ בהיתר זה. ולכן לא העלה כתורף תשובתו להתיר גם לכל אבל. ודמי מאוד להרב נימוקי או"ח, שאע"פ שבתו"ד ציין סברא להתיר לכל אבל, עם זאת מרן זיע"א לא פסקו אלא לענין רב הקהלה שיש בזה אבלות בפהרסיא, ולא לכל אחד. ואיה"נ גם לדעת מרן זיע"א אין זה איסור, וכמו שדקדק לכתוב שטוב להמנע.
ונראה דטעמו ונימוקו של מרן זיע"א שלא ניח"ל בהתיר זה בצורה גורפת לכל אבל. משום שעיקר טעמם משום שבפורים יש חיוב שמחה. וככה"נ מרן זיע"א ס"ל, דמי יימר לך שענין חיוב השמחה דוקא בכלי שיר, הרי אפשר לשמוח גם בשירה בפה. (בפרט שעיקר השמחה באה ע"י בשר ויין).
 
אלא שלענ"ד אפשר שמרן זיע"א ראה תשובה הזקן אהרן (וכפי שהביאה בחזו"ע פורים בעמוד שאחרי), ועם זאת לא ניחא ליה כ"כ בהיתר זה
המשנה למלך הזכיר בפ' כי תישא האחרון שאינו יודע אם יש למרן מלכא את הספר זקן אהרון וכו' ושאם היה מראה לו היה חוזר בו, ואחר הקידה אני משתומם עד כמה הדברים לא מתאימים למשנה למלך, שהלוא הם דברים שניתנים לבירור פשוט בבית המלך, ולמה צריך להגיע לחוסר ודאות וע''פ זה לסבור שאין הלכה כהחזו''ע, ועל פניו זה נראה שמשנת תשפ''ב לא הייתה דעתו נוחה מהחומרא בחזו''ע וכדי שלא יצא שהוא חולק על מרן מלכא שאין זה דרכו (כפי שאנו משתבחים בו בתואר משנה למלך כנ''ל , ומי יתן וירבו כמותו בישראל) כפי שהדגיש באותה תשובה מאותה שנה וכן השנה הוא תלה עצמו בטענה שזה נעלם מעיני קודשו של מרן מלכא. ולכאו' היה עדיף שיצא שדעתו נוטה אחרת ולא יאמרו דברים שמרפסן איגרי, ומימלא רק בדבר הזה הוא יהיה שווה לשאר תלמידי מרן מלכא שלפעמים נוטים קו מדעתו כבנו הרב דוד יוסף, חתנו הרב בוטבול, הרב דוד נקי בהלכה ובאגדה ועוד שיסוד פסקיהם מבוססים על התשתיות של מרן מלכא אבל באיזהו מקומן דברים נוטים קו מספרי הרב לפי שיקול דעתם

עכ''פ דבר זה מפליא אותי מאוד ולא מצאתי מרגוע לנפשי, והיום ביררתי עם הרה''ג עזריאל עמרני שליט''א מחבר הסיכומים של הקיצור שו''ע חזו''ע (מתוך עיון כראוי) בבית מדרשו של מרן מלכא מאור ישראל, האם יש למרן מלכא את הספר הזה בספרייה והוא חיפש בקטלוג ומצא אותו ואחז בו בשני ידייו.
ונער הייתי וגם עדיין לא זקנתי, וראיתי את כל אותם שמנסים לחלוק על מרן מלכא בדברים שאין בהם ממש, ואיני קנאי למרן מלכא ויודע אני שאינה מונופול של שום ת''ח, מ''מ אני מצפה שיהיו קושיות המתקבלות על הדעת כדי לנסות להזיז איזה קוצו של י' בדברי מרן מלכא כ''ש בפסקי מרן מלכא ואכמ''ל ובנידו''ד היא "פליאה נשגבה ממני אותה לא אוכל"
ואיה"נ גם לדעת מרן זיע"א אין זה איסור, וכמו שדקדק לכתוב שטוב להמנע.
לדעתי ילמד סתום מן המפורש ביבי''א הנ''ל שהסיק דאיכא איסורא כלשונו של גאון עוזנו הרדב''ז שכתב דאיכא איסורא. ויודע אני שגם למרן מלכא יש את הדיוקים שלו, אך לא בכה''ג שיש רגליים לדבר שלא לדייק, כי הרדב''ז כתב זאת להדיא. (וכן אמר לי חבר שעושה שימוש במראות אצל הרה''ג גדעון בן משה שליט''א שאמר להם בשמו של מרן מלכא שביקש מהם לא לעשות מדבריו דיוקים במקום שאין צורך שהוא לא הרשב''א וק''ל)
ועוד חזון (עובדיה יוסף) למועד
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון