• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

שימו לב! לאחר ימי הפסח, ברכת מצה רטובה שאינה נכססת הוא -המוציא!-

לגבי דעת הראש"ל הרב מרדכי אליהו זיע"א
דבר מעניין, ראיתי בהערות של הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א שבסוף ילקוט הטהרה, שבספר וזאת הברכה שינו את הדבר אחר פטירת הרב אליהו בעקבות "בנו" (לא כתוב מי), שאין חילוק בברכת המצה בפסח שני (ולפ"ז מודה הוא לרב עובדיה זיע"א).
אך בקובץ "בדרכו" מאמרים במשנת הרב אליהו ב תשפ"ג (https://hebrewbooks.org/67190) יש מאמר מהרב שמואל אליהו שליט"א בביאור טעמו של אביו המחלק בין 30 יום הראשונים שאחרי הפסח ובין שאר השנה (ואולי הבן האומר שהרב אליהו חזר בו הוא רבי יוסף שליט"א ראש בימ"ד דרכי הוראה לרבנים).
 
נערך לאחרונה:
(אגב כמדומה שדעת הגר"מ אליהו בטעות יסודה, שהרי בוזאת הברכה החדשים (כלו' בעשר שנים האחרונות) הודפס בשמו שברכת המצה מזונות, ולא כמהדורות הקודמות שנזכרו בחזו"ע, האם יש למישהו מידע בזה)
בהגדה של פסח 'דברי מרדכי' הובא עדיין (יצא לאור תשעב) כך:
הצג קובץ מצורף 20103
וכן ב'מאמר מרדכי' הלכות (מועדים) מהדורה תשע"א
הצג קובץ מצורף 20104
אז למה בוזאת הברכה החדשים שינה את דבריו? זה היה בהסכמה?

כמדומני שספר זה אינו יצא מתחת ידיו של הגרמ"א, אלא ליקוטי תלמידים, ויתכן והעתיקו מהוזאת הברכה הישן.
לגבי דעת הראש"ל הרב מרדכי אליהו זיע"א
דבר מעניין, ראיתי בהערות של הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א שבסוף ילקוט הטהרה, שבספר וזאת הברכה שינו את הדבר אחר פטירת הרב אליהו בעקבות "בנו" (לא כתוב מי), שאין חילוק בברכת המצה בפסח שני (ולפ"ז מודה הוא לרב עובדיה זיע"א).
אך בקובץ "בדרכו" מאמרים במשנת הרב אליהו ב תשפ"ג (https://hebrewbooks.org/67190) יש מאמר מהרב שמואל אליהו שליט"א בביאור טעמו של אביו המחלק בין 30 יום הראשונים שאחרי הפסח ובין 30 יום האחרונים (ואולי הבן האומר שהרב אליהו חזר בו הוא רבי יוסף שליט"א ראש בימ"ד דרכי הוראה לרבנים).
 
(אגב כמדומה שדעת הגר"מ אליהו בטעות יסודה, שהרי בוזאת הברכה החדשים (כלו' בעשר שנים האחרונות) הודפס בשמו שברכת המצה מזונות, ולא כמהדורות הקודמות שנזכרו בחזו"ע, האם יש למישהו מידע בזה)
בהגדה של פסח 'דברי מרדכי' הובא עדיין (יצא לאור תשעב) כך:
הצג קובץ מצורף 20103
וכן ב'מאמר מרדכי' הלכות (מועדים) מהדורה תשע"א
הצג קובץ מצורף 20104
אז למה בוזאת הברכה החדשים שינה את דבריו? זה היה בהסכמה?

כמדומני שספר זה אינו יצא מתחת ידיו של הגרמ"א, אלא ליקוטי תלמידים, ויתכן והעתיקו מהוזאת הברכה הישן.
לגבי דעת הראש"ל הרב מרדכי אליהו זיע"א
דבר מעניין, ראיתי בהערות של הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א שבסוף ילקוט הטהרה, שבספר וזאת הברכה שינו את הדבר אחר פטירת הרב אליהו בעקבות "בנו" (לא כתוב מי), שאין חילוק בברכת המצה בפסח שני (ולפ"ז מודה הוא לרב עובדיה זיע"א).
אך בקובץ "בדרכו" מאמרים במשנת הרב אליהו ב תשפ"ג (https://hebrewbooks.org/67190) יש מאמר מהרב שמואל אליהו שליט"א בביאור טעמו של אביו המחלק בין 30 יום הראשונים שאחרי הפסח ובין 30 יום האחרונים (ואולי הבן האומר שהרב אליהו חזר בו הוא רבי יוסף שליט"א ראש בימ"ד דרכי הוראה לרבנים).
 
אז למה בוזאת הברכה החדשים שינה את דבריו? זה היה בהסכמה?

כמדומני שספר זה אינו יצא מתחת ידיו של הגרמ"א, אלא ליקוטי תלמידים, ויתכן והעתיקו מהוזאת הברכה הישן.
שאלתי זאת לפני שנים למחבר וזאת הברכה, ואמר לי שהשמיט זאת מעצמו, מאחר ואינו רוצה שספרו יהיה מוקד למחלוקת. ולא מפני שהרמ"א חזר בו.
 
עפר אני תחת כפות רגליו של רבינו מרן הראשל"צ שליט"א
רק תורה היא וללמוד אני צריך:
א. הרב בקונטרס המצורף יוצא מנקודת הנחה שאין דרך בני אדם לקבוע סעודה על מצה נכססת. לענ"ד זו טעות גמורה במציאות, הרוב אוכלים את המצות בפסח נכססות, ואדרבה יש כאלה שאם ירטיבו להם את המצה לא יאכלו אותה כלל. (כעבדכם הנאמן).
ב. וכי אם נזריק ללחמניה מתוקה מי דבש באופן שתהיה כנילושה בדבש, תהפוך ברכתה למזונות?
וכי אם נמלא פיתה בהרבה דבש ותבלין ואגוזים (או שוקולד) זה יהפוך את הפיתה למזונות מדין כיס ממולא?
ועוד, מה שונה מצה מקרקר או לחמית או מצית וכדו' שהרטיבו אותם? (ובאלו י"א שברכתם המוציא במקום שנהגו לקבוע עליהם, כהגר"מ שטרנבוך).

לענ"ד, הכל מתבסס על לשון רב האי גאון, שכתב שנוהגין לאכול מהם קמעא..., ומצות היות וקובעין עליהם סעודה תמיד ורק לזה הם מיועדות ולא לתענוג ועראי כלל וכלל. ועוד שיש להם "שם לחם" והתורה קראתם לחם. ולכן סתם כך מעיקר הדין היה אמור להיות ברכתם "המוציא", וכמו שנהג מרן זיע"א.

אבל כל העניין עם הרטוב קצת צריך לי ביאור.
 
חזור
חלק עליון