• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שינוי מקום מבית לחצר

שלום רב,

הרב הגאון הראשל"צ שליט"א כתב בילקו"י על שבועות שיש להורות לברך ביציאה מביהכנ"ס לחצר מחמת ספק ספיקא (בצירוף דעת מרן):

א) שמא הלכה כמרן ששינוי מקום הוא מחדר לחדר
ב) שמא מבית לחצר הוי כמבית אל בית (מחלוקת בפוסקים).

ואני שואל, הרי לדעת מרן השו"ע אם היה בדעתו בשעת הברכה לצאת לחדר השני יכול לצאת לכתחילה ולא יברך, אף שבעלמא שינוי מקום מחדר לחדר מצריך ברכה.

ולענ"ד כל אדם שבא לביהכנ"ס ללמוד בליל שבועות, בפרט אם הוא מעשן, יש לומר שבשעת הברכה היה בדעתו לצאת החוצה ובזה אין ס"ס בדעת מרן, שכן בכה"ג מורה מרן שלא לברך. (ובפרט לפי סברת הגר"מ לוי, שכל שהוא רגיל בכך הוי כהיה דעתו בפירוש).

האם זהו חשבון נכון? הגאון הראשל"צ דיבר במקרה שלא היה דעתו לצאת בשעת הברכה?
 
ב"ה
שלום וברכה,

מה שכבודו תפס כדבר פשוט שדעת מרן הש"ע לתלות אם היה בדעתו או לא, כך היא דעת הרב הלכה ברורה, ועפ"ז כתב ג"כ דכל שרגיל בכך הוי כדעתו לכך, אולם דעת מרן הראש"ל שליט"א בילקו"י ברכות אינה כן, אלא אפילו בדעתו לחזור חשיב שינוי מקום לדעת הש"ע, וכן מתבאר מדברי מרן זצ"ל בהליכות עולם ח"ג וחזו"ע שבת ח"ב לגבי קידוש, שתפס בזה בעיקר ההלכה שדברי מרן בש"ע ריש סי' רע"א הם סתם ויש לכל דבר, ודעת הויש אומרים אינה לפרש דברי הסתם אלא לחלוק, ולכן לדידן מעיקר הדין הלכה כסתם דלא מהני דעתו, ורק בדיעבד או בצירוף נוסף סמכינן עלייהו כמבואר בחזו"ע שם, וממילא הוא הדין לדין שינוי מקום המבואר בש"ע סי' קעח, דהא בהא תליא ששורש אחד להם בתלמוד פרק ערבי פסחים.

בברכה רבה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון