יאיר יחזקאל
Active member
שלום רב,
מרן זצ"ל כתב בהל"ע שבשתיה ובאכילת פירות, כניסה לבית הכסא חשיב היסח דעת ועליו לברך שוב.
אמנם ב'עין יצחק' ראיתי שהגאון הראשל"צ הציג בפני אביו סברות שלא לברך וכתב שהסכים עמו אביו ולמעשה חזר בו. וכן היא דעת הגר"ד בהל"ב.
אמנם בברכת ה' כתב הגר"מ לוי שיש לברך, דיש ס"ס בדעת מרן: שמא הלכה כמ"ד ובכללם מרן שו"ע, שחדר לחדר חשיב שינוי מקום, ואת"ל שלא, שמא הלכה כמ"ד שבית הכסא חשיב הפסק כיוון שאינו יכול לברך שם.
לפי הידוע לי הרב מודה לכלל דכשיש ס"ס בדעת מרן לברך אפשר לברך לכתחילה (וכמדומני הוא כתב זאת בעין יצחק).
האם אפשר לסמוך על זה? מה דעת הרב בזה?
מרן זצ"ל כתב בהל"ע שבשתיה ובאכילת פירות, כניסה לבית הכסא חשיב היסח דעת ועליו לברך שוב.
אמנם ב'עין יצחק' ראיתי שהגאון הראשל"צ הציג בפני אביו סברות שלא לברך וכתב שהסכים עמו אביו ולמעשה חזר בו. וכן היא דעת הגר"ד בהל"ב.
אמנם בברכת ה' כתב הגר"מ לוי שיש לברך, דיש ס"ס בדעת מרן: שמא הלכה כמ"ד ובכללם מרן שו"ע, שחדר לחדר חשיב שינוי מקום, ואת"ל שלא, שמא הלכה כמ"ד שבית הכסא חשיב הפסק כיוון שאינו יכול לברך שם.
לפי הידוע לי הרב מודה לכלל דכשיש ס"ס בדעת מרן לברך אפשר לברך לכתחילה (וכמדומני הוא כתב זאת בעין יצחק).
האם אפשר לסמוך על זה? מה דעת הרב בזה?