אין לנו בו אלא חידושו.זה שונה בזה שהרב כתב שלא לומר תחנון ביום העצמאות ובנוסף כתב שכן יש מקום להגיד הלל לא ברכה למי שנוהג, לכם השאלה מה הדעה לגבי שירים
הוספה קלה: מרן רק התיר לא לומר תחנון משום שיש שמחשיבים אותו רשות, ומי שרוצה יכול לומר הלל, אבל יותר מזה מזה לא עקר שום מנהג אבלות בכל פסקיו. כך שאין ללמוד משני פסקים אלו להקל בכל השאר. הן לעניין תספורת ומוזיקה, שכבר נהגו בו כל ישראל ומנהג ישראל תורה הוא.
זה מדין איסרו חג, לא מדין מימונא.הרב עובדיה התיר לשמוע שירים במימונה למרוקאים מפני שהוא חג בשבילם ולכאורה ה"ה מותר לשמוע שירים ביום העצמאות למי שיום זה מהווה שמחה בשבילו
איפה מצאת שהתיר במפורש?הרב עובדיה התיר לשמוע שירים במימונה למרוקאים מפני שהוא חג בשבילם ולכאורה ה"ה מותר לשמוע שירים ביום העצמאות למי שיום זה מהווה שמחה בשבילו
אם אינני טועה, דעתו שגם במוצ"ש שאחר שבת שאחרי שש"פ (כמו השנה, תשפ"ב), גם מותר לשמוע שירים.הרב חותה
דעתו של מרן או של הרב חותה?אם אינני טועה, דעתו שגם במוצ"ש שאחר שבת שאחרי שש"פ (כמו השנה, תשפ"ב), גם מותר לשמוע שירים.
של הרב חותה. (בכוונה ציטטתי את שמו).דעתו של מרן או של הרב חותה?