לא ברעש ה'
ההסכם הקואליציוני של
תנועת ש"ס עם הליכוד, יש בו
ברכה מרובה בס"ד בכל תחום
אפשרי, ברוחניות ובגשמיות.
אנשי המשא ומתן, איש בשמו
הטוב יבורך, בניצוחו של יו"ר
תנועת ש"ס הרב אריה דרעי,
ועל פי ההנחיות הברורות של
מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה
שליט"א, לא הניחו דבר קטן
כגדול שלא נגעו בו ונתנו לכך
התייחסות ראויה כנדרש.
תעיד על כך העובדה,
שהסעיפים הנוגעים לחיזוק
הדת והדרישות העקרוניות, בכל
ההסכמים של המפלגות החרדיות
והדתיות, מבוססים על המסמך
שניסח צוות המו"מ של ש"ס
והוצג בשיחות כבר עם פתיחת
המשא ומתן.
כאמור, ברכה מרובה יש
בהסכם, וברכה – לימדונו רבותינו
– אינה מצויה אלא בדבר הסמוי
מן העין. אל דאגה, ה'סמוי' לא
ימשך לנצח, כבר השבוע יונחו
ההסכמים המלאים על שלחן
הכנסת, וההישגים המרובים
יחשפו לעין כל בפירוט. אבל עד
אז, ובפרט לאורך כל ימי המשא
ומתן הארוכים, האחריות מחייבת
לנהל את המשא ומתן דווקא בתוך
חדרי המשא ומתן, ורק כך היה
ניתן להגיע להסכם המלא וגדוש
בכל טוב.
נכון, לרגעים נראה כי זו
התנהלות שאינה 'משתלמת',
מירוץ הקרדיטים מתנהל במלא
עוזו, ורק ש"ס יושבת ודוממת.
אך צריך לדעת כי 'אין הצר שווה
בנזק המלך', הרווח הרגעי של
כותרת כזו או אחרת, אינו שווה
את הנזק העצום לטווח הארוך,
ולמרבה הצער נגרמו בפועל
נזקים ממש בשל פרסום מוקדם
של סעיפים כאלו ואחרים.