לכאורא תליא בפלוגתא דמצוות צריכות כוונה בדרבנן ואפשר שיש לחלק דשאני הכא דאף שלא התכוון לתקנת שמו"ת התכוון לקריאה בתורה ואף דבגמרא ברכות ריש פרק שני משמע דלמ"ד מצוות צריכות כוונה אם קרא בתורה בפרשת קר"ש ולא נתכוון למצוה לא יצא יד"ח קר"ש ואף שנתכוון לקריאה שאני הכא דעיקר תקנת שמו"ת שיקרא בתורה ומ"מ מהא דמלמד תינוקות לכאורא ליכא למשמע מינה דאפשר דלמ"ד מצוות כוונה אה"נ דמיירי במכוון נמי למצות שמו"ת וא"ל דא"כ מאי למימרא דמ"מ שמעינן מינה דבמה שמפרש להם המקרא יוצא אף יד"ח תרגום אפי' שאי"ז תרגום אונקולוס ועוד שניגון הטעמים אינו מעכב וכמש"כ הפמ"ג בסי' רפה