א.א
Well-known member
להאריך מצב קיים מותר
יש לי שאלה בענין גרם כיבוי בשעון שבת אך לפני כן אקדים כמה דינים
אם האור כבוי ורוצה להקדים ההדלקה מותר לצורך לימוד [וי"א דמרן הגר"ע מתיר גם לא לצורך לימוד]
אם האור דלוק ורוצה לכבותו מוקדם יותר רק לצורך חולה [יבי"א ג י"ח]
י"א כל זה בדברים שהם דאוריתא בדברים דרבנן מותר הכל העיקר שיהיה גרמא [לא מיידי].
שו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ל
הנה אף על פי שקבלנו ד' מרן לאסור גרם כיבוי אחר שהודלק, מלבד מש"כ בפנים, שאני הכא שאין כאן כיבוי ממש דשייך בו כיבוי פחמים, אלא כיבוי שלהבת בלבד וככיבוי מתכת דהוי דרבנן. לכן הבו דלא להוסיף עלה להחמיר ולאסור גרם כיבוי גם בזה.
וכן כתב בהלכה ברורה חלק י"ז
וי"א דגם בדאוריתא מותר הכל העיקר שיהיה גרמא [דעתו דשעון שבת דמי לשם מים בתוך הנר דאסר מרן בסימן תקי"ד ס"ג [אור תורה תשפא]
ואני לא מבין למה באיסור דרבנן מתירים הרי מרן שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום טוב סימן תקיד סעיף ג
נר של שעוה שרוצה להדליקו בי"ט וחס עליו שלא ישרף כולו, יכול ליתן סביבו קודם שידליקנו דבר המונע מלישרף, בענין שיכבה כשיגיע שם
הרי מרן אסר ומחלק ההלכה ברורה דנר עיקרו דאוריתא ורק מחשבתו שאינו רוצה לפחמין הופך את זה לדרבנן לכן מחמירים
אבל הכא הכל זה איסור דרבנן [וכ"נ מהיבי"א ח"ג סימן ל]
אולם אינני מבין הא גם נר שעוה שדיבר מרן עיקרו דרבנן כיון שנר שעוה אינו יכול להגיע לפחמים
יש לי שאלה בענין גרם כיבוי בשעון שבת אך לפני כן אקדים כמה דינים
אם האור כבוי ורוצה להקדים ההדלקה מותר לצורך לימוד [וי"א דמרן הגר"ע מתיר גם לא לצורך לימוד]
אם האור דלוק ורוצה לכבותו מוקדם יותר רק לצורך חולה [יבי"א ג י"ח]
י"א כל זה בדברים שהם דאוריתא בדברים דרבנן מותר הכל העיקר שיהיה גרמא [לא מיידי].
שו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ל
הנה אף על פי שקבלנו ד' מרן לאסור גרם כיבוי אחר שהודלק, מלבד מש"כ בפנים, שאני הכא שאין כאן כיבוי ממש דשייך בו כיבוי פחמים, אלא כיבוי שלהבת בלבד וככיבוי מתכת דהוי דרבנן. לכן הבו דלא להוסיף עלה להחמיר ולאסור גרם כיבוי גם בזה.
וכן כתב בהלכה ברורה חלק י"ז
וי"א דגם בדאוריתא מותר הכל העיקר שיהיה גרמא [דעתו דשעון שבת דמי לשם מים בתוך הנר דאסר מרן בסימן תקי"ד ס"ג [אור תורה תשפא]
ואני לא מבין למה באיסור דרבנן מתירים הרי מרן שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום טוב סימן תקיד סעיף ג
נר של שעוה שרוצה להדליקו בי"ט וחס עליו שלא ישרף כולו, יכול ליתן סביבו קודם שידליקנו דבר המונע מלישרף, בענין שיכבה כשיגיע שם
הרי מרן אסר ומחלק ההלכה ברורה דנר עיקרו דאוריתא ורק מחשבתו שאינו רוצה לפחמין הופך את זה לדרבנן לכן מחמירים
אבל הכא הכל זה איסור דרבנן [וכ"נ מהיבי"א ח"ג סימן ל]
אולם אינני מבין הא גם נר שעוה שדיבר מרן עיקרו דרבנן כיון שנר שעוה אינו יכול להגיע לפחמים