• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שעון שבת שיו"ט האומנם הכל מותר?

לא הבנתי מה ההבדל בין יו"ט לשבת?
איזה דבר אתה רוצה להתיר ביו"ט שאסור בשבת?
גם בשבת הכל מותר ע"י שעון שבת. כיבוי והדלקה והארכה וכו'.
כוונתך האם יהיה מותר לקצר, לדוגמא: אם יש לי שעון שבת שאמור לדלוק עד 2 בצהריים, ואני רוצה לקצר את זה שידלוק עד השעה 12, (וכעת השעה 11), שבשבת הדבר אסור, אתה שואל האם ביו"ט זה יהיה מותר?
 
כוונתך האם יהיה מותר לקצר, לדוגמא: אם יש לי שעון שבת שאמור לדלוק עד 2 בצהריים, ואני רוצה לקצר את זה שידלוק עד השעה 12, (וכעת השעה 11), שבשבת הדבר אסור, אתה שואל האם ביו"ט זה יהיה מותר?
אכן.
כמו כן האם הגעתי בבוקר לאחר הנץ. וברצוני להדליק את המזגן שידלק בזיז הקרוב (לא מיידי, אלא הזיז אחריו).
 
אני לא מבין למען האמת למה שיהיה חילוק בזה בין שבת ליו״ט. לא מדובר כאן בצורך אוכל נפש, ורק בהבערה אמרינן מתוך שהותר שלא לצורך וכו׳, ובחשמל זה איסור מוליד.
 
אני לא מבין למען האמת למה שיהיה חילוק בזה בין שבת ליו״ט. לא מדובר כאן בצורך אוכל נפש, ורק בהבערה אמרינן מתוך שהותר שלא לצורך וכו׳, ובחשמל זה איסור מוליד.
אולי כי גרם כיבוי מותר ביו"ט.
ראיתי שיש כאלו שאכן עשו כך. צריך לראות בילקו"י בסי' תק"ב או תקי"ד (כמדומני).
 
ראיתי כעת ב"פניני הלכה" - מועדים פרק ה' הלכה ז' שכתב:
הצג קובץ מצורף 9484
א׳ לא שייך, כי חשמל זה לא איסור הבערה. (ומטעם זה גם אסור לחבר פלטה בשבת, אף שזה איסור הבערה (של מתכת) מכיוון שיש פעולה חשמלית) וחשמל אסור מדרבנן הן בשבת והן ביו״ט
ב׳ לא מובן לי דיו.

אם יש פה צד אחר של ספק, אפשר אולי להקל על פי הסוברים שחשמל מותר ביו״ט.
 
ובחשמל זה איסור מוליד.
לא כ"כ הבנתי מה כוונתך הרי לא עסקי' באדם שרוצה להדליק בשבת, אבל עכ"פ ברצוני לציין רק שהוא חידוש לומר שחשמל עניינו משום מוליד [כ"ה בבית יצחק] אבל שאר פוסקים לא נקטו כן, וגם החזו"א אסרו רק משום בונה.
 
לא כ"כ הבנתי מה כוונתך הרי לא עסקי' באדם שרוצה להדליק בשבת, אבל עכ"פ ברצוני לציין רק שהוא חידוש לומר שחשמל עניינו משום מוליד [כ"ה בבית יצחק] אבל שאר פוסקים לא נקטו כן, וגם החזו"א אסרו רק משום בונה.
הפוך. החזו״א כתב שחשמל הוא איסור בונה, ורוב הפוסקים חלקו עליו וכתבו שהוא מדין מוליד, ביניהם מרן. אך בודאי וודאי שחשמל אינו איסור מבעיר. (לו היה כך, זה היה מותר ביו״ט משום שמתוך שהותר לצורך וכו׳ )
 
ורוב הפוסקים חלקו עליו וכתבו שהוא מדין מוליד, ביניהם מרן.
אני יודע רק על הבית יצחק [ואחיעזר, ואחר החיפוש בבר אילן מצאתי עוד] שאסרו משום מוליד [לא ידעתי שגם הגרע"י נקט כך], אבל הרבה פוסקים כ' כל מיני טעמים לחשמל, ולא הזכירו משום מוליד.

ואולי כוונתך לנורת חשמל, שם רבו הסוברים דהוי גם מוליד, אבל לא לגבי חשמל סתם.
 
אני יודע רק על הבית יצחק [ואחיעזר, ואחר החיפוש בבר אילן מצאתי עוד] שאסרו משום מוליד [לא ידעתי שגם הגרע"י נקט כך], אבל הרבה פוסקים כ' כל מיני טעמים לחשמל, ולא הזכירו משום מוליד.

ואולי כוונתך לנורת חשמל, שם רבו הסוברים דהוי גם מוליד, אבל לא לגבי חשמל סתם.
בנורת להט יש בזה איסור מבעיר. אבל ברוב נורות כהיום (פלורוסנט ולדים) אין איסור מבעיר, אלא כשאר חשמל.

אני מתקשה לדון איתך ע״ז כי אתה כותב שהפוסקים כת׳ כל מיני טעמים לחשמל, אך לא מביאם.
 
חזור
חלק עליון