• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

שתיית יין בעשירי באב, מותר???

נסתפקתי במש''כ בחזו''ע ד' תעניות להעתיק את לשון השו''ע לאסור אכילת בשר ושתיית יין בי' באב, האם אגב שיטפיה דמרן כתב כן, ובאמת לדידן דמיקלים בשתיית יין מר''ח כ''ש שיש להקל בעשירי באב דקיל טפי, וכמו שמצינו לגבי אכילת בשר בסעודת מצווה דשרי לכולם וכן בתבשיל של בשר דשרי בעשירי באב ומר''ח נוהגים להחמיר, או דנאמר דבדברים אלו הולכים בתר המנהג ומר''ח לא נהגו ואולי בעשירי נהגו ומשום שהוא לכאורה מטעם אחר שעיקר השריפה היתה בעשירי ואולי חמיר טפי.
אני באמצע לכתוב ע''ז אשמח לעזרה בעניין. יש''כ.
 
וכן כתב בילקו"י

המנהג הכשר שבליל עשירי באב אין אוכלים בשר ולא שותים יין, ונהגו כן גם כשחל ביום ששי. אבל מותר לטעום מהתבשילים שיש בהם בשר, בערב שבת, לכבוד שבת.
 
התכוונתי בשאלתי שאם נאמר כדבריך, יוצא שעשירי באב יותר חמור מתשעת הימים ששם הרב כותב שמנהג ירושלים לשתות יין וכאן אסור, והרי ראינו בפוסקים שאף לגבי אכילת בשר יש יותר קולות בעשירי כגון תבשיל של בשר או בסעודת מצווה דשרי לכל הקרואים וכדו' שבאלה מחמירים קודם ט''ב, רואים שעשירי קיל טפי מקודם ט''ב.
 
וכן כתב בילקו"י

המנהג הכשר שבליל עשירי באב אין אוכלים בשר ולא שותים יין, ונהגו כן גם כשחל ביום ששי. אבל מותר לטעום מהתבשילים שיש בהם בשר, בערב שבת, לכבוד שבת.
איפה כתב כן בילקו"י?
אני ראיתי שכתב:
1690053418491.png
וכתב כן רק לגבי בשר ולא לגבי יין. (וגם כמדומני שחזו"ע בהערה לא הזכיר כלל יין) וכן בהערה כתב רק לעניין בשר.

אולם אח"כ כתב בילקו"י:
1690053458994.png
ולכאו' מזה משמע שרק כשנדחה מותר, אבל כשלא נדחה אסור גם בשר וגם יין.
 
גם לגבי יין של הבדלה מרן כתב בשו"ע (סי' תקנא ס"י) שמותר, ומשמע שאוסר בתשעת הימים
ומרן זיע"א הביאו בחזו"ע (עמ' קעו), ואין פלא שגם לגבי העשירי באב הביא מרן לשון השו"ע
ואה"נ לדידן שלא קיבלנו האיסור ביין לא קיבלנו גם האיסור בעשירי באב
 
בקיצור חזון עובדיה הביאו דין זה, אך כתבו המקור "שו"ע תקנ"ח, א", ולא כתבו המקום בחזו"ע.
אז או שאפשר להבין שמזה שהם הביאו את זה שאכן כך פוסקים, או שאפשר להבין שמזה שהביאו המקור מהשו"ע ולא מהחזו"ע שהחזו"ע לא פוסק ככה למעשה.
 
חזור
חלק עליון