האם מותר לשתות קפה ביחד עם גוי בבית ישראל? (כל מה שאני כותב קפה הוא לאו בדווקא, אלא שכך יותר מצוי)
אחרי מעט עיון בעיקר בסוגיא של לשתות במסיבתן וכו' (וכן בהליכו"ע ח"ד עמ' קמ ועוד), לא ראיתי שדנו לחלק לגבי שתיית קפה שיהיה מותר אם הוא בבית הישראל. (ואמת שבתחילה חשבתי שפשוט מכך שכתוב שאסור לשתות במסיבתם, שבבית הישראל מותר, אך יתכן שאין הכרח לדייק כן).
אמנם חשבתי לצדד לאסור ע"פ מש"כ הב"י בסי' קי"ב ס"א שהביא ראיה מהמעשה של שמואל ואבלט ששתו יין (ואמנם הלחם משנה כותב שאפש"ל שאבלט לא שתה, עכ"פ הנידון לפי מש"כ הב"י), ומזה למד שאם היה רוב במסיבה ישראל מותר, מכך ששמואל שתה עם אבלט וצ"ל שהיו שם רוב ישראל. (אגב, חשבתי שלכאו' מהיכי תיתי שהיה שם רוב ישראל, והרי לא מוזכר בגמ' שהיה עמם עוד מישהו, אלא שהיו יושבים לשתות, אלא שמכך שכתוב "אייתו לקמייהו חמרא" משמע שאחרים (כנראה המשרתים) הביאו לפניהם, והיינו שהיו שם עוד, וצ"ל דמסתברא שהיו ישראל. [ואמנם מהנ"ל לא מוכר שאותם אחרים ישבו איתם, ויתכן שרק שירתו אותם, ואולי מזה אפשר ללמוד שמה שצריך שיהיה רוב ישראל בכדי להתיר, הוא גם אם לא כולם שותים, אלא די בזה שיש באותו מקום רוב ישראל, וצ"ע)].
ומזה שהב"י תלה את ההיתר שלהם בכך שהיה רוב, ולא כתב שההיתר מחמת שהיה בבית ישראל, משמע לכאו' שסובר שאף אם הוא בבית ישראל - אסור. (ואמנם אפש"ל שהב"י הבין שהמקרה עם שמואל ואבלט לא היה בביתו של שמואל, ולא כתוב שאבלט בא לשמואל אלא שהיו יושבים, ולכן לא למד ההיתר מכך. וכן אולי ממש"כ במס' שבת קנו: אפשר ללמוד שמה שכתוב שהיו יושבים הוא בדרך ולא בביתו של שמואל. אך אין הכרח בדבר).
אולם, בדרישה בסי' קכ"ג ס"ק ד' כתב דהא דשתה שמואל עם אבלט יין מבושל, בבית ישראל הוה.
ומשם הביא ראיה דלכן היה מותר לשמואל לשתות עם אבלט, וליכא חשש משום חתנות.
וא"כ לכאו' נראה שלדעת הדרישה מותר לשתות עם גוי אם זה בביתו של ישראל.
(ואמנם נראה דזה אינו כמש"כ הב"י, שהוזקק לפרש שההיתר לשתות היה מחמת שהיה רוב ישראל ולא כתב ההיתר שהיה בבית ישראל וכנ"ל).
אחרי מעט עיון בעיקר בסוגיא של לשתות במסיבתן וכו' (וכן בהליכו"ע ח"ד עמ' קמ ועוד), לא ראיתי שדנו לחלק לגבי שתיית קפה שיהיה מותר אם הוא בבית הישראל. (ואמת שבתחילה חשבתי שפשוט מכך שכתוב שאסור לשתות במסיבתם, שבבית הישראל מותר, אך יתכן שאין הכרח לדייק כן).
אמנם חשבתי לצדד לאסור ע"פ מש"כ הב"י בסי' קי"ב ס"א שהביא ראיה מהמעשה של שמואל ואבלט ששתו יין (ואמנם הלחם משנה כותב שאפש"ל שאבלט לא שתה, עכ"פ הנידון לפי מש"כ הב"י), ומזה למד שאם היה רוב במסיבה ישראל מותר, מכך ששמואל שתה עם אבלט וצ"ל שהיו שם רוב ישראל. (אגב, חשבתי שלכאו' מהיכי תיתי שהיה שם רוב ישראל, והרי לא מוזכר בגמ' שהיה עמם עוד מישהו, אלא שהיו יושבים לשתות, אלא שמכך שכתוב "אייתו לקמייהו חמרא" משמע שאחרים (כנראה המשרתים) הביאו לפניהם, והיינו שהיו שם עוד, וצ"ל דמסתברא שהיו ישראל. [ואמנם מהנ"ל לא מוכר שאותם אחרים ישבו איתם, ויתכן שרק שירתו אותם, ואולי מזה אפשר ללמוד שמה שצריך שיהיה רוב ישראל בכדי להתיר, הוא גם אם לא כולם שותים, אלא די בזה שיש באותו מקום רוב ישראל, וצ"ע)].
ומזה שהב"י תלה את ההיתר שלהם בכך שהיה רוב, ולא כתב שההיתר מחמת שהיה בבית ישראל, משמע לכאו' שסובר שאף אם הוא בבית ישראל - אסור. (ואמנם אפש"ל שהב"י הבין שהמקרה עם שמואל ואבלט לא היה בביתו של שמואל, ולא כתוב שאבלט בא לשמואל אלא שהיו יושבים, ולכן לא למד ההיתר מכך. וכן אולי ממש"כ במס' שבת קנו: אפשר ללמוד שמה שכתוב שהיו יושבים הוא בדרך ולא בביתו של שמואל. אך אין הכרח בדבר).
אולם, בדרישה בסי' קכ"ג ס"ק ד' כתב דהא דשתה שמואל עם אבלט יין מבושל, בבית ישראל הוה.
ומשם הביא ראיה דלכן היה מותר לשמואל לשתות עם אבלט, וליכא חשש משום חתנות.
וא"כ לכאו' נראה שלדעת הדרישה מותר לשתות עם גוי אם זה בביתו של ישראל.
(ואמנם נראה דזה אינו כמש"כ הב"י, שהוזקק לפרש שההיתר לשתות היה מחמת שהיה רוב ישראל ולא כתב ההיתר שהיה בבית ישראל וכנ"ל).
