בפרשה שעברה בהעלותך וכי תבואו למלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות וכו' וביום שמחתכם ומועדיכם וכו'
הרמב''ם בספר המצוות נט מונה את תקיעת הצרות ותקיעה על הקרבנות בתור מצווה אחת.
והרב המגיד תמה על הרמב''ם שמנה את המצוות בתור מצווה אחת ועיי'ש מש''כ
הרמב''ם בהלכות תעניות פ''א מצוות עשה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה ומבואר שם שלאו דוקא מלחמה אפילו שלשון הפסוק הוא דוקא מלחמה כיון שהרמב''ם לומד כמו הספרי שאין לי אלא מלחמה מהיכן יודעים גם על כל צרה ואפילו שדפון וירקון או ספינה המטרפת בים או אשה המקשה לילד מניין שזועקים שכתוב על כל הצר שעל כל צרה ויש בזה במפרשים על הספרי שמקשה לילד לכאורה זה צרה פרטית עיי''ש.
וברמב''ם בספר המצוות מבואר שהתקיעה בחצוצרות זה המצווה אלא שצריך לעשות זאת בשעת הזעקה כדי שהחצוצרות יהיו להשם אבל בהלכוןת תעניות משמע שיש מצווה גם לזעוק וצריך לדעת מהיכן הרמב''ם לקח זאת ןאולי לשון להריע זה גם זעקה ומכאן המקור לשני הענינים.
ויש לדון אדם שאין לו חצוצרות האם אדם שזועק הוא מקיים לפחות חלק מהמצווה או שזה לא קיום המצווה כלל והוה כמו שתי פרשיות של תפילין מתוך ארבע.
הרמב''ם בספר המצוות נט מונה את תקיעת הצרות ותקיעה על הקרבנות בתור מצווה אחת.
והרב המגיד תמה על הרמב''ם שמנה את המצוות בתור מצווה אחת ועיי'ש מש''כ
הרמב''ם בהלכות תעניות פ''א מצוות עשה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה ומבואר שם שלאו דוקא מלחמה אפילו שלשון הפסוק הוא דוקא מלחמה כיון שהרמב''ם לומד כמו הספרי שאין לי אלא מלחמה מהיכן יודעים גם על כל צרה ואפילו שדפון וירקון או ספינה המטרפת בים או אשה המקשה לילד מניין שזועקים שכתוב על כל הצר שעל כל צרה ויש בזה במפרשים על הספרי שמקשה לילד לכאורה זה צרה פרטית עיי''ש.
וברמב''ם בספר המצוות מבואר שהתקיעה בחצוצרות זה המצווה אלא שצריך לעשות זאת בשעת הזעקה כדי שהחצוצרות יהיו להשם אבל בהלכוןת תעניות משמע שיש מצווה גם לזעוק וצריך לדעת מהיכן הרמב''ם לקח זאת ןאולי לשון להריע זה גם זעקה ומכאן המקור לשני הענינים.
ויש לדון אדם שאין לו חצוצרות האם אדם שזועק הוא מקיים לפחות חלק מהמצווה או שזה לא קיום המצווה כלל והוה כמו שתי פרשיות של תפילין מתוך ארבע.
