תגובה לשאלה בעניין שמיעת שירים במקלחות

[בנימין לוריא]

בהקשר למה ששאלו כאן (@שמעון ירחי ) לעניין שמיעת שירים במקלחות
ביום שישי האחרון (פרשת מקץ תשפ"ב) בתוכנית עם הרב בן ציון מוצפי שליט"א ברדיו מורשת, הוא ענה על שמיעת שירים בבית הכסא ותשובתו היתה שאסור לשמוע שם שירים מכיון שרוב השירים שיש לנו כיום בציבור שלנו הם עם דברים שאסור לשמוע אותם שם.
אולם, לעניין מקלחות, לענ"ד, אם מותר להרהר שם בד"ת כמו שפסק מרן (ביבי"א ח"ה סי' י"א) שמותר לשמוע שם שיעור מטרנזיסטור וכו', א"כ לכאורה ה"ה לעניין שמיעת שירי קודש.
תוכל לעיין בעניין שאלה זו ובסיכום דעת מרן הנ"ל גם כאן. (וכאן)

 

[ישיבישער של מרן]

בהקשר למה ששאלו כאן (@שמעון ירחי ) לעניין שמיעת שירים במקלחות
ביום שישי האחרון (פרשת מקץ תשפ"ב) בתוכנית עם הרב בן ציון מוצפי שליט"א ברדיו מורשת, הוא ענה על שמיעת שירים בבית הכסא ותשובתו היתה שאסור לשמוע שם שירים מכיון שרוב השירים שיש לנו כיום בציבור שלנו הם עם דברים שאסור לשמוע אותם שם.
אולם, לעניין מקלחות, לענ"ד, אם מותר להרהר שם בד"ת כמו שפסק מרן (ביבי"א ח"ה סי' י"א) שמותר לשמוע שם שיעור מטרנזיסטור וכו', א"כ לכאורה ה"ה לעניין שמיעת שירי קודש.
תוכל לעיין בעניין שאלה זו ובסיכום דעת מרן הנ"ל גם כאן. (וכאן)

אולי יש לחלק בחדר מקלחות דהוי כבית המרחץ דרבים דשכיחי שם זוהמא?

 

[בנימין לוריא]

אולי יש לחלק בחדר מקלחות דהוי כבית המרחץ דרבים דשכיחי שם זוהמא?

לכאורה אם נאמר בתורה ערוות "דבר", ולומדים מכך שדיבור הוא שאסור אבל הרהור מותר, מה מקום יש לחלק בין מקלחת לבית מרחץ דרבים? ונראה היה לומר שבשניהם יהיה מותר עכ"פ להרהר.
ואדרבה, כל מה שהרשב"א כותב בתשובה (ח"ז סימן תי"ח) שהטעם שאסור לדבר בדברי תורה בבית המרחץ הוא מחמת חמימות המים הנמצאים שם, אבל מקום שהמים שם צוננים ואין שם אדם שאינו לבוש מותר לדבר שם בדברי תורה ולברך על הטבילה וכיוצא בזה. וכל זה אמר לעניין דיבור ממש, אבל לעניין הרהור מקילים בזה גם שם.
אולם, ראיתי שמרן זצ"ל בתשובה (בשו"ת יביע אומר חלק חמישי סימן י"א) האריך בענין זה, כי גם הוא נשאל בזה, בזמן שהיה משיב לשאלות ברדיו בהיותו רב ראשי, ואחד המאזינים עלה ושאל האם מותר לו לשמוע את התכנית של מרן זצ"ל כשהוא מתרחץ לכבוד שבת, ומרן זצוק"ל הביא ראיות שעיקר האיסור לדבר בדברי תורה בבית המרחץ הוא דווקא מחמת הזוהמה הנמצאת שם, והביא ראיות שיש לחלק בזה בין בית מרחץ ציבורי, לבין בית מרחץ פרטי, כמו האמבטיות שיש בבתים שלנו.
ולפי"ז לכאורה אפש"ל עדיין שיש לחלק ולאסור אם דנים ישיבה שיש שם חדר מקלחות ציבורי כבית מרחץ ציבורי.
אולם עדיין הדברים לא נהירים לי, ועדיין יש מקום לומר שיהיה מותר לשמוע שם דברי תורה ובכללם שירי קודש. ודו"ק.