מבין דבר מתוך דבר
New member
תני רבי אושעיא: שלושה עשר אבות נזיקין, ש"ח והשואל, נושא שכר והשוכר, ה' תשלומים ושור בו מבעה והבער, התוס' מבאר את הסיבה שרבי אושעיא שינה מסדר הכתוב, ומפרש "ש"ח פטור מן הכול חוץ מן הפשיעה, שואל חייב על הכול חוץ ממתה מחמת מלאכה, ונושא שכר חייב במקצת, בגניבה ואבידה, ופטור מאונסין, לכך נקט להו בזה הסדר ולא כסדר שנכתב בפרשה, - התחיל ממי שפטור ברוב המקרים הכי הרבה המשיך למי שחייב ברוב המקרים וסיים במי שחייב חצי חצי, בכל אופן התוס' הזכיר רק דין נושא שכר, אך פסקי התוס' מוסיף ג"כ דין שוכר, וז"ל: שומר חנם פטור בכל לבד מפשיעה שואל משלם את הכל לבד ממתה מחמת מלאכה נושא שכר והשוכר חייבין בגניבה ואבידה ופטורין באונסין. ומכיוון שכך מדוע פסקי התוס' משווה את שוכר לנושא שכר למרות שבתוס' שוכר לא הוזכר בכלל? ואוי"ל שפסקי התוס' הולך לשיטתו בשבועות מ"ט ע"ב, שהתוס' פסק שם וז"ל: מאן תנא שוכר כנושא שכר דמי. - משמע דהכי הלכתא: ופסקי התוס' שם וז"ל: שוכר כנושא שכר. אז אולי מכיוון שהפסקי התוס' כתב השווה להלכה כתוס' בשבועות העתיק גם אצלינו בב"ק ששוכר כנושא שכר, אך עדיין קשה כיוון שהם בעלי תוס' שונים אז כיצד פסקי התוס' השווה ביניהם?
