תחנון במנחה של ער״פ שני

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
אני לא מצליח להביא כאן את ההקלטה.
אשלח למנהל למייל שיעביר.
בברכה רבה

 

[ישראל]

קבלתיה בדקות אלו . רוב תודות.
אשמח לקבל את ההקלטה המלאה.
בתודה מראש.

 

[קורסיה]

ראיתי התשובה של הרב ברכת יהודה הנ"ל, ויש לציין שגם בילקו"י ספיה"ע עמ' תקלו הובאו דברי האחרונים הנ"ל, דהיינו חמדת ישראל בשם האר"י והרש"ש והחיד"א ועוד. אך מעניין שאע"פ שבברכת יהודה כתב שהגר"ד חזר בו מ"מ בארחות מרן לא הזכיר כלום מזה.
ואפשר להוסיף לגבי מפעל הפיס שלהדיא כ"כ מרן הרשל"צ שליט"א במכתב הובא בקובץ בית יוסף יח מרחשון עמ' רו, דמרן זיע"א בסוף ימיו הראה פנים לכך שהמיקל יש לו על מה לסמוך כשיש לו צורך גדול וקשיי פרנסה. וגם לכתחילה יש להמנע אפילו אם ירצה לבנות מקום תורה.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
חזק וברוך על הדברים מהילקו"י!
ומה שהעיר מהארחת מרן על המבואר בברכת יהודה, הנה מכאן עוד חיזוק לדברים שנתבארו לעיל בס"ד, שלא כל הסכמה לשעה, או קבלת הדברים ממי שאמרם, נחשבת למשנה אחרונה שמכרעת בדעת החכם המקבל או המסכים. ודמי לההיא דב"ב קל (שהובאה לעיל), אין למדים לא מתוך לימוד ולא מתוך מעשה, "עד שיאמר לך הלכה למעשה"!!!

 

[321israel]

יש להעיר שארחות מרן עוד לא הסתיים ואינו על הכל

 

[קורסיה]

שארחות מרן עוד לא הסתיים ואינו על הכל

כוונתי שהגר"ד כתב שיש לומר תחנון בערב פסח שני כש"כ בהלכה ברורה ולא הזכיר כלום ממה שכתוב בברכת יהודה הנ"ל

 

[בנימין לוריא]

אם יורשה לי, אשמח שכת"ר יעלה כאן את ההקלטה שהיתה באור חביב, או שישלחו לי ישירות למייל.

ב"ה
אני לא מצליח להביא כאן את ההקלטה.
אשלח למנהל למייל שיעביר.
בברכה רבה

קבלתיה בדקות אלו . רוב תודות.
אשמח לקבל את ההקלטה המלאה.
בתודה מראש.

אפשר לקבל את ההקלטה?

 

[יוסף דהן]

שלום וברכה.
ברצוני לחקור מה דעתו של מרן פאר הדור הרב עובדיה יוסף זצ״ל בעניין תחנון במנחה של ערב פסח שני (י״ג אייר).
ראיתי מקורות סותרים בעניין זה-
מחד, בספר הלכה ברורה חקר בעניין זה ומצדד שיש לומר תחנון במנחה של ערב פסח שני, וכזכור לי רשם ששאל את אביו בעניין זה והסכים עמו.
בכל הסידורים *המזוהים* עם הרב עובדיה ושעברו תחת ידו- חזון עובדיה, יחווה דעת ולמען שמו באהבה כותבים בפירוש-
״כל יום שלא אומרים בו תחנון לא אומרים גם במנחה שלפני חוץ מ... ומערב פסח שני....״.
מאידך, בילקו״י החדש ספירת העומר ושבועות כותב שיש אומרים שלא לומר ויש חולקים, ומסיים- ״ואף שיש חולקים, כל ספק בדין תחנון הולכים לקולא, ואין צריך לומר וידוי ונפילת אפיים במנחה של י״ג אייר״.


ברור שאין לעשות מחלוקת, אך בתור הוראה לציבור כיצד יש להורות להלכה ולמעשה?
והאם מי מכם שבאתר שמקורב למרן הרב יצחק יוסף שליט״א יכול לשאולו בעניין זה, וכיצד הוא נוהג או מורה לנהוג?

תודה וכוט״ס.
אשר מויאל, באר שבע.

דברי הרה''ג אושרי שליט'א
שאלה: האם אומרים תחנון בי"ג אייר במנחה שהרי בלילה יחול ליל י"ד שהוא פסח שני, וממילא השאלה כאשר חל י"ג בשבת האם אומרים 'צדקתך' או 'יהי שם'?

תשובה: הנה ביום י"ד אייר פסח שני לא אומרים תחנון כמו שכתבו הפוסקים (ראה כה"ח סי' קלא ס"ק צח - צט) וכן נוהגים. ויש לחקור מהו הטעם שאין אומרים וידוי במנחה שלפני יום שלא אומרים בו תחנון כגון בראש חודש, האם הוא כדי להודיע לעם שהערב הוא ראש חודש וכדו', או שהוא כלל בידינו, דכל יום שאין אומרים בו וידוי, אין אומרים גם במנחה שלפניו, שהוא סמוך ונראה. ונפקא מינה בזה, בערב פסח שני, דאם הטעם הוא כדי להודיע לציבור שבערב הוא יום חג, זה שייך בראש חודש וכדו', אבל בפסח שני שכולו נקבע לצורך יחידים שלא עשו את הפסח, ולא עבור כלל הציבור, ממילא יש לומר דצריך לומר וידוי במנחה של י"ג באייר. כי אין ענין מיוחד להודיע לציבור שהערב הוא פסח שני. ודי לנו שאין אומרים וידוי בפסח שני עצמו. ועוד שבי"ד באייר בין הערביים היה קרב קרבן פסח שני ובליל ט"ו היו אוכלים את הפסח, ואם כן, די לנו שלא אומרים ביום הקרבת הפסח ולא להוסיף גם במנחה שלפניו. וכן הש"ע, המ"ב ועוד פוסקים לא הביאו את הדין שלא אומרים תחנון ביום י"ד באייר, כי גם בזמנו זה היה חג רק ליחידים, ואין בכוחם לחייב את רוב הציבור, ואם כן, די לנו לפטור רק את היום עצמו ולסמוך על הפרי חדש שפוטר מתחנון ולא לפני. אבל לפי הכלל דכל שאין אומרים בו וידוי אין אומרים גם במנחה שלפניו, משום שהוא סמוך ונראה, אם כן גם במנחה של י"ג באייר אין לומר וידוי. ודעת הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה, מועדים הלכות ספירת העומר, עמ' שסד) לומר תחנון בי"ג באייר במנחה, ע"ש. וכן נהג הגר"י פישר זצ"ל כמובא בספר הליכות אבן ישראל (ח"א עמ' ריח). וכ"כ בשו"ת מבשרת ציון (ח"ב סי' פג) שהמנהג הנכון הוא לומר תחנון. ומ"מ המקילים שלא לאומרו יש להם ע"מ שיסמוכו, ע"ש. וכ"כ גם בהלכה ברורה (סי' קלא בירור הלכה ס"ק מא, ומ"מ כתב בספר שו"ת ברכת יהודה ח"ד סי' יד דהדר ביה הגר"ד יוסף אחר שהראה לו שדעת רבינו האר"י שלא לומר וכן יש להורות, ע"ש). וכ"כ גם בלוח ארץ ישראל. ומעיד אני שפעם אחת התפללתי אצל מרן הראש"ל מופת הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל במנחה של י"ג אייר ואמרו תחנון כרגיל [וכ"כ בספר ארחות מרן (ח"א עמ' שעא) שמרן זצוק"ל היה נוהג לומר תחנון ביום זה במנחה. וראה בספר עבודת עובדיה (עמ' רד) מש"כ בזה]. ומאידך ראה בכה"ח (סי' קלא ס"ק קא) שנראה שסובר שאין אומרים תחנון בערב פסח שני דהיינו במנחה של י"ג אייר, ע"ש. וכן נראה מדברי מרן החיד"א בספר קשר גודל (סי' יט). וכ"כ בספר כתר שם טוב (ח"א דף עג) ושכן מנהג ארץ ישראל, סוריה, מצרים וטורקיה, ע"ש. וכן דעת מהר"ש ויטאל בסידור חמדת ישראל שהביא מה שכתב המהרח"ו שהאר"י ז"ל הוסיף שגם במנחה של ערב פסח שני לא אומרים תחנון, ע"ש. וכ"כ מורנו הגאון הראש"ל ר' יצחק יוסף שליט"א בשו"ת הראשון לציון (ח"ב חאו"ח סי' יב) דמאחר שיש בזה מחלוקת ותחנון רשות, אזלינן לקולא, ודלא כמו שכתבו בסידור יחוה דעת, ע"ש. וכ"פ בילקו"י (ספירת העומר, עמ' תקלו - תקלז). וכן הגר"ש ואזנר נהג שלא לומר תחנון (עי' מבית לוי, מועדי השנה, עמ' מז). וכ"כ הגר"י רצאבי בש"ע המקוצר (ח"א סי' כא סי"א). וכ"כ בספר מאמר מרדכי (להגר"מ אליהו, הלכות לימי החול, פכ"ב סמ"ב). וכ"ה בסידורים 'עוד יוסף חי' ו'איש מצליח'. וכ"כ עוד כמה אחרונים. וע"ע בספר אבות ישראל על פרקי אבות (ח"ב שער ההלכות עמ' פג - פה), שהביא דעות הפוס' בזה, וסיים, זכורני בימי חרפי שמרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הגיע לישיבת פורת יוסף בערב פסח שני כדי למסור שיעור וכו', והתפללו שם מנחה במעמד מרן זצוק"ל והגאון ר' יהודה מועלם זצ"ל ולא אמרו תחנון, ע"ש.

ולכן למעשה ביום י"ג באייר במנחה לא אומרים תחנון וממילא כשחל י"ג אייר בשבת אומרים 'יהי שם' ולא 'צדקתך'. ומ"מ אם נקלע למקום שאומרים תחנון או 'צדקתך', לא יעורר מחלוקת כי יש להם על מה שיסמוכו.