• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

"תחפוץ בנו ותרצנו"

לשון רבינו יונה ז"ל בשערי תשובה "ועוד יתפלל בעל התשובה אל השם. למחות כעב פשעיו וכענן חטאתיו. ושיחפוץ בו וירצהו ויעתר לו כאשר אם לא חטא"

וזכורני שהמלבי"ם ז"ל מסביר החילוק, רק איני זוכר מקומו, אם בפרשת דינה בשכם, 'כי חפץ בבת יעקב', או שמא בפרשת שאול ועמלק בתוכחת שמואל הנביא 'החפץ לה' בעולות וכו'', ואמ"א כעת.
 
נערך לאחרונה:
פשוט אמר:
לשון רבינו יונה ז"ל בשערי תשובה "ועוד יתפלל בעל התשובה אל השם. למחות כעב פשעיו וכענן חטאתיו. ושיחפוץ בו וירצהו ויעתר לו כאשר אם לא חטא"
לחץ כדי להרחיב...
איני יודע למה אתה מתכוון, אבל אולי חשבת לכוון לחילוק בין לשון "רצון" ל"ריצוי", והיינו שאין הכוונה ל"תרצנו" שהוא מילה נרדפת של "תחפוץ" אלא שהכוונה להתרצות וקיבול התפילות. (והוא חילוק כמו מה ששאלתי כאן)
 
בנימין לוריא אמר:
איני יודע למה אתה מתכוון, אבל אולי חשבת לכוון לחילוק בין לשון "רצון" ל"ריצוי", והיינו שאין הכוונה ל"תרצנו" שהוא מילה נרדפת של "תחפוץ" אלא שהכוונה להתרצות וקיבול התפילות. (והוא חילוק כמו מה ששאלתי כאן)
לחץ כדי להרחיב...
לא.
התכוונתי שגם בדברי רבינו יונה ז"ל צריך להבין מה החילוק בין הלשונות.
 
כעת עלה בדעתי שכנראה אנשי כנה"ג כפלו הענין במילים שונות, ורצון היינו חפץ, וחפץ היינו רצון.
ומנא אמינא לה?! מדברי התנא בסוף מכות: "רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר", הרי שפתח דבריו בלשון רצון, והוכיח דבריו מן הפסוק שהוא לשון חפץ.
 
פשוט אמר:
ומנא אמינא לה?! מדברי התנא בסוף מכות: "רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר", הרי שפתח דבריו בלשון רצון, והוכיח דבריו מן הפסוק שהוא לשון חפץ.
לחץ כדי להרחיב...
שם זה לא כפל לשון אלא פירוש. כמו שאני אגיד: אני יודע שלפלוני יש מכונית, כי הוא אמר לחבירו שיבוא איתו באוטו. זה לא כפל לשון, אלא להיפך, זה מילה נרדפת ולכן אפשר להביא ראיה לכך שה' רוצה מכיון שכתוב שהוא חפץ, אבל אין ראיה לכפילות לשון.
אם כבר תרצה להביא ראיה לכפילות מילים, ראה כאן.
 
בנימין לוריא אמר:
שם זה לא כפל לשון אלא פירוש. כמו שאני אגיד: אני יודע שלפלוני יש מכונית, כי הוא אמר לחבירו שיבוא איתו באוטו. זה לא כפל לשון, אלא להיפך, זה מילה נרדפת ולכן אפשר להביא ראיה לכך שה' רוצה מכיון שכתוב שהוא חפץ, אבל אין ראיה לכפילות לשון.
אם כבר תרצה להביא ראיה לכפילות מילים, ראה כאן.
לחץ כדי להרחיב...
רבי בנימין פלא עליך.
כתבתי בדבריי "שאנשי כנה"ג כפלו הענין במילים שונות", וזה מתייחס ללשון התפילה.
ומה שהבאתי מדברי רבי חנניה בן עקשיא, הוא רק להוכיח שחפץ היינו רצון, ורצון היינו חפץ, כאמור.
 
חזור
חלק עליון