קבלת ברכה מרבנים קודם תפילת שחרית

[מ.ס.1]

שלום וברכה

שמעתי שכדי לקבל ברכה מהרב קוק וכמדומני מהרב דוד אבוחצירא ואולי מעוד רבנים, נוהגים להגיע אליהם קודם הנץ ולקבל ברכה, כי לאחר התפילה קשה מאוד להשיגם.
נסתפקתי האם אין בכך משום מש"כ (ש"ע פט,ב) שאסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום. וכתב המשנ"ב שם סק"ט שאפילו לילך בביהכנ"ס ממקומו למקום חבירו אסור. וכתב הערוה"ש ע"פ הב"י (הו"ד גם בפס"תשם הע' 139) שאפילו לא יאמר לחבירו שלום או שום מילה אחרת אסור.

אשמח שהרבנים שליט"א יחוו דעתם.
תודה

 

[יהויחז]

כמדומני שקודם הנץ אין בעיה

 

[א.א]

כמדומני שקודם הנץ אין בעיה

זכרוני שהאיסור מתחיל מעלות השחר

שאלה יפה
הנני מצרף קטע מספרי שאולי יעזור לנידון דידן

חולה הנמצא בבית חולים בבוקר לפני התפלה וצריך ללכת לקבלה לבקש עזרה אם מותר לומר להם שלום בתחילת דבריו, וכן בחור שמעיר את חבריו אם יכול לומר להם בוקר טוב

כתב מרן דאם הולך לראות איזה עסק מותר לומר צפרא טבא [ולא שלום]. וביארו האחרונים דזה איירי שניגש לומר לו שלום, אך היכא דצריך אותו ממש כתב הפמ"ג (ז) דמותר לפי דחשיב כפגעו בדרך, אולם הבאה"ל הביא דהב"ח חולק. ולענ"ד נראה דאפשר להקל, דפירוש הב"ח אינו מוכרח בתוספות ע"ש. וכה"ח (טו) העתיק דברי הפמ"ג. אולם יותר טוב שיאמר בוקר טוב ולא שלום. [ושבת שלום דינו כשלום ופשוט]. ואם יאמר ברכות השחר קיל טפי.

ועוד דהכא אפשר לדונו כחפצי שמים דמותר
ועוד יש לצרף דאם מגיע מהלילה הוי כהתחיל בהיתר [אם תרצה מקורות לשתי דברים האחרונים אשלח לך]

יישר כח על השאלה בל"נ אנסה לצרף אותה לספר שכבר נמצא בשלבי עימוד

 

[פשוט]

מהרב דוד אבוחצירא ואולי מעוד רבנים, נוהגים להגיע אליהם קודם הנץ ולקבל ברכה,

אצל הגה"צ רבי דוד חי אביחצירה שליט"א, זה לא קודם הנץ, אלא מיד אחר תפילת שחרית, למשך כרבע שעה.

 

[מ.ס.1]

כתב מרן דאם הולך לראות איזה עסק

נידו"ד שייך למש"כ מרן שם בהמשך "אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם תפלה", שהרי מי שהולך להקביל פני הצדיק לא בא אלא לשם כך ולא בשביל שום עסק אחר.

[אם תרצה מקורות לשתי דברים האחרונים אשלח לך]

אכן אשמח למקורות

 

[א.א]

שהתחיל לעבוד לפני עלות השחר אם יכול להמשיך בעבודתו

כתב מרן בשו"ע סימן ע' סעיף ה' לענין ק"ש וז"ל היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ, או שהיה עוסק בתספורת, או שהיה מהפך בעורות, או שהיו עוסקים בדין, להרמב"ם גומר ואח"כ קורא ק"ש, ואם היה מתירא שמא יעבור זמן קריאה ופסק וקרא, ה"ז משובח. ולהראב"ד מפסיק וקורא אף על פי שיש שהות לקרות.

ונחלקו הפוסקים אם מתיר גם שהתחיל באיסור [ונראה דמתחיל בהיתר היינו מעט קודם עלות השחר ולא מחצי שעה קודם, וכן מבואר בה"ב]. ועיין בבאה"ל (סימן ע ס"ה) ובהלכה ברורה (שם).[1]

וכל זה לענין ק"ש שהיא מדאוריתא, אך תפילה שהיא מדרבנן קיל טפי וגם לראב"ד מותר להמשיך.

ולגבי אכילה עיין בסעיף ו' מה דעת מרן

---

[1] אך צ"ב דהא זמן תפילה הוא מעלות השחר וזה לפני זמן ק"ש וא"כ חשיב דהתחיל באיסור. לכן יש להתחיל לפני עלות השחר דאל"כ מתחיל באיסור. אך מרן שהתיר לפני ק"ש, צ"ע הא הגיע זמן תפילה והוא לפני תפילה, אלא ודאי שבתפילה אפילו התחיל באיסור יש צד להתיר. אך אפשר כיון שזה זמן מועט וגם זמנים אלו אינם ברורים כמ"ש בריש הסימן בהערה, לא דקדק מרן בזה.
להקביל פני הצדיק לא בא אלא לשם כך ולא בשביל שום עסק אחר.

אם מותר לאסוף תרומות קודם התפלה, דאם יצא אחר התפלה בנץ, יפסיד התרומות ממניני הנץ

נראה דמותר כיון דאוסף לצורך מצוה והוי חפצי שמים. ושו"ר שכ"כ ערוך השולחן (כב).

אמנם דווקא שעוסק גם לשם שמים [היינו שבדווקא מחפש עבודה של חסד] כמבואר לקמן לענין כותב סת"ם, אך אם עושה רק כדי להרוויח אין להתיר, דהוי עבודה לכל דבר [אך אם הבעלים של הצדקה מצוים אותו פעם אחת לאסוף לצורך מצוה נראה דמותר. דהא יש צורך לאסוף בשעות הבוקר. וצ"ב].

ואם יתחיל קודם עלות השחר מותר עיין בסמוך.


לענד אנשים באים להתייעץ או לקבל ברכה ולא לשם הקבלת פני רבו

 

[בנימין לוריא]

וצ"ב

כוונתך "ויש לעיין"?

 

[תורת ארם צובה]

אין להקל בלהשכים לפתחו, אפילו אביו או רבו. פמ"ג (א"א סק"ט) והוכיח כן מדין שואל מפני הכבוד, שפי' כמה מהראשונים, ובכללם הרמב"ם, דהיינו אביו או רבו שחייב בכבודם, ובזה תמהו בגמ' על דין של שאילת שלום. וכ"כ בכה"ח (ס"ק יט). ובהלכה ברורה (בירור הלכה ס"ק יב) הוכיח לדבריהם משו"ת חמדה גנוזה (סי' יח) בשם רב נטרונאי גאון, שכתב להדיא להשוות בדין זה את רבו שאין לכרוע לו.
ובשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' כח) נקט להקל באביו או רבו, וכן בצל"ח (ברכות יד.). וע"ע בשו"ת הלק"ט ח"ב סי' יד), יד אהרן (הגה"ט) וחסד לאלפים (סק"ד).

מלכתחילה יש להיזהר גם שלא לנשק ידי רבו, אך מי שבאים לנשק ידיו, יכול לתת להם.
מבואר בזוה"ק (סדר בלק דף קצ ע"ב), ובגין כך אסור לברכא לבר נש עד לא יצלי בר נש צלותיה וימשיך על ראשיה להאי את ואי יקדים ויברך לבר נש בקדמיתא הא אמשיך לההוא בר נש במה על ראשיה באתר דהאי את. וכן הביא מהר"ח פלאג'י בספריו רוח חיים (סק"ב) וכף החיים (סי' יא אות טז) וכ"כ ביפה ללב (קונט' יושר לבב אות ב'). וכן הביא בכה"ח סופר (ס"ק יג). ובילקוט יוסף (עמ' צא) דייק בדברי מהר"ח פלאג'י שכתב שלא יברך, אבל לא שימנע מהם לנשק את ידו. ויל"ע.

 

[א.א]

אין להקל

זה מועתק ממקום על שהוא
או פרי עמלך
היכן הוא בכתובים